אילת השחר/יבמות/לו/א

אילת השחר יבמות לו א

דף ל"ו ע"א

שמא יהא ולד בן קיימא וביאת מעוברת לא שמה ביאה וחליצת מעוברת לא שמה חליצה. קשה מה צריך לטעם דביאת מעוברת לא שמה ביאה, הרי אינה בת יבום כלל כיון שיהא ולד בן קיימא, וכשיש בנים אין יבום.

וא"ת הלך אחר רוב נשים ורוב נשים ולד מעליא ילדן ולד אין פוטר עד שיצא לאויר העולם. חזינן דאם ולד הי' פוטר היתה מותרת לילך ולינשא לשוק על סמך רוב, אע"פ שעדיין אינו ודאי שיהא בן קיימא, ולא אמרי' דצריכה להמתין עד שתלד ואולי יתברר שהיא אסורה להנשא לשוק.

וקשה למה אינה צריכה להמתין כיון דהוי ספק דאורייתא, וכמו שמצינו ביו"ד (סי' צ"ח סעיף ד') בהג"ה בשם המרדכי דאם נפל חֵלב לתוך התבשיל ונתבטל טעמו בששים צריך ליתן שם מים צוננים וטבע החֵלב להקפיא ולצוף למעלה ויסירנו משם דמאחר דאפשר להסירו הוי כאילו מכירו וצריך להסירו משם, ומסתבר שאסור מן התורה לאכול עד שיברר, וכ"כ להדיא בגליון מהרש"א שם, וה"נ למה לא תהא צריכה להמתין, וקשה לחלק בין ביטול ברוב להלך אחר הרוב כיון דכשאפשר לברר הוי כמכירין האיסור.

ולא דמי למה שמצינו בקידושין (דף י"ב ב') בידוע שיש עדים שאסורה ואינם לפנינו דאמר ר' חנינא עידיה בצד אסתן ותיאסר, ולא אמרי' דנמתין עד שיתברר, דהתם אינו ברור שיגיעו העדים לכאן ואינו ודאי שיתברר, אבל כשעומד ודאי להתברר כשתלד, למה יכולה לינשא עכשיו קודם שנתברר שהיא מותרת.

והנה באמרי משה (סי' ז') ובקה"י (סי' ו') הביאו בשם הגר"ח זצ"ל להק' למה לא תינשא צרתה, דאמנם הולד אינו פוטר עד שיצא לאויר העולם, מ"מ תיפטר צרתה משום צרת ערוה דאשת אח, דהא אם בא על היבמה המעוברת והי' בן קיימא חייב קרבן משום אשת אח, וא"כ הויא לה צרת ערוה ותהא מותרת לינשא, והוכיח מזה דאשת אח מנפילה זו אינה פוטרת צרתה.

והדברים לפי"מ שמשמע מדבריהם דהקושיא רק על הצרה, צ"ע דהא כשאחת מהיבמות מעוברת אי"ז פטור מיבום רק עליה, דמאי נ"מ היא או צרתה הא מ"מ יש לו בן, רק שיש הלכה דולד אינו פוטר עד שיצא לאויר העולם, אבל מ"מ לגבי להתייבם ליבם שתיהן שוות באיסור אשת אח כיון שיש להמת בן, וא"כ תרוייהו ערוה נינהו ואין שייך לדון משום צרת אשת אח דהצרה עצמה באיסור אשת אח קאי, וגם אם יבוא על צרת המעוברת ואח"כ הי' בן קיימא חייב קרבן, כמו אם בא על המעוברת, אמנם בכתבים בשם הגרי"ז מובא קצת אחרת, ואפשר דקושיתו היתה גם עליה שתהי' פטורה משום איסור אשת אח, ותירץ דאשת אח כזה אינו פוטר כלל לא אותה ולא צרתה.

ועדיין צ"ע דאם אשת אח יש לה דין ערוה לפטור בנפילות אחרות, למה אשת אח בנפילה זו תהי' אחרת, דהא ודאי אין לומר דזקוקה להתייבם, וע"כ היא אשת אח האסורה ותפטור.

ובעיקר הקושיא אולי אפשר לומר דהנה מבואר בדברינו לעיל בפ"ק דיש חילוק בין כל הדינים שפטרתם התורה מיבום להיכא שיש לו בן, דביש בן או בת אין שייך כלל ענין יבום, דכל מה שנתחדש ענין יבום הוא כשאין לו בנים, משא"כ שאר דברים דשייך בהם ענין יבום אלא שיש דבר הפוטר.

ולפי"ז יש לומר דהנה הקשינו לעיל למה אם רוב נשים ולד מעליא ילדן היתה מותרת לשוק, הא יכולין להמתין לראות אולי תהי' מהמיעוט דלא ילדן ולד מעליא ותהא זקוקה ליבום ואסורה לינשא לשוק באיסור דאורייתא, וכמו שמבואר ביור"ד לענין ביטול.

וע"כ צ"ל דהתם הא ודאי יש כאן איסור שנתבטל ויש חיוב להכירו אם יכול להכירו, אבל כאן כיון דכשיש בן אין כלל ענין יבום, לכן אינו מחוייב לברר, דאין כלל לחדש ענין חשש יבום.

וכל זה אם הי' דין דכשהיא מעוברת היא פטורה מיבום מחמת דחשיב דיש כבר בן, אבל לפי מה דאמרינן דולד אינו פוטר עד שיצא לאויר העולם, נמצא דבן דכתיב בפסוק אינו נקרא בן כ"ז שעדיין לא נולד, ומה שאנו באים להתירה לינשא לאחר הוא רק משום איסור אשת אח שזה דבר הפוטרתה ואוסרתה מלהתייבם ומותרת להנשא לשוק, על זה יש לומר דאסורה עדיין לינשא לשוק דחייבת לברר אולי לא יהי' כהרוב, ואין עליה הפטור דחייבי כריתות דהיינו איסור אשת אח.

אפשר איתא להא דר"ל ולא תנן לה במתני'. הא דלא קשיא ליה אלא על ר"ל ולא על ר' יוחנן, עי' ריטב"א וערוך לנר מש"כ בזה.

רש"י ד"ה דכל העולה ליבום. דביאתה פוטרתה. לכאו' אינה עולה ליבום היינו דאין לה זיקת יבום, אבל כאן דזקוקה ליבום רק שאינו יכול לייבמה מ"ט מקרי אינה עולה ליבום, אמנם רש"י מפרש דילפי' לה מדכתיב אם לא יחפוץ האיש לקחת יבמתו וחלצה. והיא ילפותא דגמ' לעיל (כ' ב') לגבי חייבי כריתות דכיון דלא קרינן בהו לקחת אין בהם חליצה, ומשמע דילפי' מקרא דכל שאינו בכלל לקחת היינו דאין הביאה קונה בה, כך אינו יכול לפוטרה בחליצה, וה"נ כיון שביאת מעוברת אינה ביאה דלא קני לה, ה"נ לא יוכל לפוטרה בחליצה.

ואע"פ שבתוס' לעיל (ד"ה כי פליגי) מבואר דטעמא דאביי דביאה לא פטרה רק משום ספק איסור, וא"כ הביאה ראוי' לקנות על הצד שלא יהא בר קיימא, מ"מ ברש"י צ"ל דס"ל שזה דין דאורייתא דביאה לא פטרה וחליצה פטרה, ואפי' אם זה מדרבנן, מ"מ זה דין שאינה מועלת, ולכן פריך דגם מדרבנן כל שאינו קונה בביאה אינו פוטר בחליצה.

רש"י ד"ה היא צרתה. ולא חיישינן שמא נשא בעלה אחרת במדינת הים. יל"ע למה באמת לא חיישינן לכך שמא נשא עוד אשה, וצ"ל דכיון דצריך לחוש גם שנשא עוד אשה וגם שהיא מעוברת, הוי כעין ספק ספיקא ולא חיישינן.

אמנם משמע דלא משום זה לא חיישינן, אלא כמו דאם אין ידוע אם יש אחין לא חיישינן שמא יש אח, כן להיפך אין לחוש שיש לו בנים כ"ז שלא נשמע מזה, כיון דבא להוציא מחזקה או מחזקת פטורה ליבום או מחזקת חייבת ייבום.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א