מעשה רקח/תפילין/ב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מפרשי הרמב"ם אור שמח
|
א[עריכה]
כיצד וכו'. ברייתות פרק הקומץ ומכילתא כתבם הרי"ף בהלכות ספר תורה מרן ז"ל.
על קלף אחד. היינו לכתחילה ולמצוה אבל בדיעבד אפילו ביותר מאחד כשר וכמ"ש רבינו בפ"ג הל' ו' ועיין בספר ברוך שאמר סי' י"ב.
וגוללו. משמע דלא קאי אלא אשל יד דסמיך ליה מדלא כתב וגוללן אמנם נראה דגם בשל ראש בעי מסופן לתחילתן תדע דילפינן לה ממזוזה כמ"ש מרן ז"ל וכן כתב להדיא רבינו זלה"ה בפ"ג הל' ז' ואם כן צריך לומר דמשום שבאותם של ראש לא אפשר בגלילה כדרכה משום דבעו דרך כיפול להניחם בבתים לרוחב כל בית משום הכי דקדק לכתוב כאן וגוללו כמין ספר תורה וק"ל. והנה מרן ז"ל כתב וז"ל וגוללו כמין ספר תורה מסופו לתחילתו כ"כ הרא"ש והמרדכי וספר התרומה וכתבו דטעמא משום דילפינן ממזוזה דאמרינן בהקומץ כורכה מאחד כלפי שמע ע"כ וקצת קשה דאם כן למה כתב רבינו כמין ספר תורה הוה ליה לומר כמין מזוזה כיון דמינה ילפינן וכמ"ש פ"ה הל' ו' וכן כתב להדיא הרא"ש ז"ל עיין עליו. ותו דיותר דימוי יש לתפילין עם מזוזה לענין זה מס"ת שהרי בס"ת יש בו שני עמודים מה שאין כן בתפילין ומזוזה ותו דבס"ת לא שייך כל כך מסופו לתחילתו דהכל לפי המקום שהוא קורא ולפעמים יתכן לגוללו מתחילתו לסופו ואפשר דכוונת רבינו אינו לדמותם לס"ת כלומר דמיניה ילפינן אלא לומר שכשיהיה גלול ידמה לס"ת קטן וכעין מ"ש פ"ג הל' ו' ופ"ד הל' י"ז עיין שם ועוד דקרובים הם לענין הקדושה ודוחק.
ב[עריכה]
וצריך ליזהר בפרשיות וכו'. מלתא דפשיטא היא כדאיתא בהבונה דף ק"ג וכבר ביארו רבינו בפרק ז' הל' י"א אלא משום שמע והיה אם שמוע איצטריך דאינן סמוכות בתורה והוה אמינא דכיון דאינן סמוכות בתורה אם שינה לא פסל קמ"ל ועיין בשו"ת גינת וורדים או"ח כלל ב' סעיף ג'.
ג[עריכה]
וצריך ליזהר במלא וחסר וכו'. מכילתא סוף פרשת בא אל פרעה מרן ז"ל.
עד שימחק היתר. נכתב בצידו ואם כתב תיבה אחת כפולה נראה שיש למחוק השניה דהראשונה נכתבה כדינה וכן הסכים בספר גן המלך סי' ק"ב וחלק על מה שכתב הרב כנסת הגדולה או"ח סימן ל"ב ועוד הזכיר שם דינים חלוקים בענין יתר יעויין שם.
פסול ואין לו תקנה. פשוט הוא משום דכתיב והיו בהוייתן יהו שיהיו כתובים כסדרן דוקא וכן הדין במזוזה וכמ"ש רבינו בפ"ה ומאי דלא קפדינן בהכי לענין ספר תורה דהרי חמורה קדושתו מתפילין ומזוזות הטעם הוא דאי אפשר ליזהר בכל הספר תורה שלא יהא בו שום טעות דכמעט הוא מן הנמנע ולא ניתנה תורה למלאכי השרת וכן כתב בשו"ת גינת וורדים כלל ב' סימן ד' וכתב עוד דמהך טעמא הקילו כמה קולות בס"ת מה שאין כן בתפילין ומזוזות עיי"ש.
ח[עריכה]
וצריך ליזהר בתגין וכו'. ובפרק ז' הל' ח' כתב וכל התגין כצורת זיינ"ין הן דקין כחוט השערה ע"כ ונכתב בצידו ואם התג אינו נוגע באות נראה כאותיות קטנות פירוש או זי"ן או שי"ן בין השיטין ופסול לגמרי מהרמ"ע מפאנו ז"ל סימן ל"ח.
ט[עריכה]
ואם לא עשה התגין וכו'. כתב הרמ"ף בכתיבת יד סי' ל"ג דאין לכתוב אפילו התגין של ספר תורה תפילין ומזוזות בבתי ידים ואפילו הם חתוכים חתוכי האצבעות.
י[עריכה]
הלוקח תפילין וכו'. בעירובין דף צ"ז אמר רב חסדא אמר רב הלוקח תפילין ממי שאינו מומחה בודק שתים של יד ואחת של ראש או שתים של ראש ואחת של יד ומוקמינן לה דמחד גברא זבין ובעינן דמתמחי בשל יד ובשל ראש ומבואר ג"כ שם דאם לקחם צבתים או כריכות חזקתם שהם מאנשים הרבה וצריך לבדוק כולן ונתבארו דברי רבינו כולם. ודע שהתוספות ז"ל הכריחו דהך דינא אינו אלא בדיעבד שכבר קנאם או כגון שאינו מוצא מומחה לקנות ממנו דבלאו הכי הא אמרינן במנחות דף נ"ב תפילין אין נקחין אלא מן המומחה מה שאין כן בספרים ומזוזות וכו' והיינו טעמא דאיכא ביזיון להתפילין לקרוע כל התפר כדי לבודקן ותו איכא למיחש שמא יתעצל לטרוח לבדקן ויסמוך להניחן בלא בדיקה לצורך שעה ע"כ ורבינו לא חילק בזה ועיין בב"י או"ח סוף סי' ל"ט והמפרשים ז"ל ומבואר הדבר דהך בדיקה אינה אלא להפרשיות אם הם כתובים כדינם אבל לענין העיבוד העורות והקלפים שצריכים לשמן אין לחוש דהכל בקיאים בזה וכן כתבו התוספות ועיין להרב ב"י ומג"א ז"ל שם.
יא[עריכה]
הכותב תפילין וכו'. ציין מרן ז"ל ירושלמי פרקא בתרא דעירובין ע"כ ומדברי התוספות פרק המוצא תפילין דף צ"ז ד"ה הלוקח תפילין וכו' יש ללמוד לדין זה דאיכא ביזיון בדבר לקרוע התפירות כדי לבודקן וכו' עיי"ש.
הלל הזקן היה אומר אלו משל אבי אמא. הכי איתא בירושלמי פ"ב דעירובין אבל התוספות פרק התכלת דף מ"ג ד"ה והא דתנן כתבו דאיתא במכילתא נאמר כאן ימימה ונאמר להלן ימים תהיה גאולתו מה להלן י"ב חדש אף כאן י"ב חדש מגיד שצריך לבדוק תפילין אחת לי"ב חדש דברי בית הלל בית שמאי אומרים אין צריך בדיקה שמאי אומר אלו תפילין של אבי אמא ובפ' המוצא תפילין ירושלמי נמי תניא תפילין צריך בדיקה אחת לי"ב חדש דברי רבי רבן שמעון בן גמליאל אומר אין צריך וכו' עד כאן ולכאורה משמע דפליג אירושלמי עם המכילתא דאין לומר דבתוספתא נפל ט"ס שהרי הרב ב"י או"ח הביא דברי התוספות ככתבם עיי"ש ואפשר לי לומר דלא פליג הירושלמי עם המכילתא כלל דשאני ב"ה וב"ש עם הלל ושמאי דב"ה וב"ש שהם התלמידים הם נחלקו בדבר זה אמנם הלל ושמאי גופייהו לא נחלקו כלל וס"ל דאין צריכים בדיקה ונמצאו ג"כ דברי רבינו מכוונים.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |