מעשה רקח/שבת/יד
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
ד' רשויות וכו'. שם דף ו' והקשו התוס' ז"ל בשם רשב"א דאמאי לא תני ה' רשויות דהא קרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה הזורק מרה"ר לתוכו או איפכא חייב ואין מטלטלין בו אלא בארבע אמות וי"ל דההיא רה"י גמור אלא לענין דאין מטלטלין בו אלא בד' אמות עשאוה ככרמלית והרי כבר שנה רה"י וכרמלית ולהכי נמי לא תני חצר שלא עירבו ע"כ. ועיין להרשב"א ז"ל שם. ודין הקרפף ביארו רבינו ריש פט"ז עיי"ש. ומכאן אתה למד למ"ש רבינו לקמיה אם הוקף לדירה וכו' דלאו דוקא אלא לשיהיה רה"י אף מדרבנן קאמר ועיין למרן ז"ל שם ופשוט.
אי זו היא רה"ר וכו'. בנוסחא אחרינא כתיבת יד מתחיל מכאן הפרק ובדין ד' איזו היא כרמלית וכו' שם מתחיל ארבע רשויות וכו'.
מדברות וכו'. בנוסחא אחרינא כתיבת יד מצאתי כתוב מדברות ושדות וכרמים ויערות וכו' וכן מצאתי גם ברבינו ירוחם ז"ל ובעיקר דינו של רבינו כבר עמד הרב המגיד ז"ל דהסוגיא דף ו' הויא היפך ממ"ש ז"ל דהתם תני איזו היא רה"ר סרטיא ופלטיא וכו' ופריך בגמרא וליחשוב נמי מדבר דהא תניא איזו היא רה"ר וכו' והמדבר אמר אביי לא קשיא כאן בזמן שישראל שרויין במדבר כאן בזמן הזה ופי' רש"י בזמן שהיו ישראל במדבר חשיבה רה"ר בזמן הזה אינו מקום הילוך לרבים דהולכי מדברות לא שכיח ע"כ. וכיון שכן למה מנה רבינו מדבר בכלל רה"ר כיון דאינו אלא בזמן שהיו ישראל שרוין בו ובזמן הזה אינו אלא כרמלית והרשב"א גם כן מנה בכלל כרמלית מדברות וכו' ע"כ. ומרן ז"ל כתב בשם הרב ר' אברהם בנו של רבינו שיש מפרשים בזמן שישראל חונים במדבר והיו מחנותיהם סדורים בו היה לגבן כמו בקעה ושדה ומאי דדמי להו ובזמן הזה שאין ישראל דרין בו אלא כל מי שירצה הולך ועובר בתוכו הוא רה"ר וטעמא דמסתברא היא ע"כ. והקשה הרח"א נר"ו וז"ל ואיכא למידק דהכתוב צווח אל יצא איש ממקומו גם עון מקושש היה שהעביר ד"א ברה"ר גם ילפינן מרה"י לרה"י ורה"ר באמצע מעגלות שבמדבר וכי תימא יש חילוק בין מקום ששרוין למקום שאין שרוין א"כ ליפלוג בדידיה כאן במקום ששרוין גם איתא בעירובין דף נ"ה יושבי צריפין אין מודדין אלא מפתח בתיהם והקשו כשהן נפנין [אין נפנין לא לפניהם ולא לצדיהן אלא] לאחוריהן [דגלי מדבר קאמרת] כיון דכתיב ע"פ ה' יחנו כמאן דקביעי דמו הוה מצו לשנויי דלא יש רה"ר במדבר וצ"ע ע"כ. נראה להדיא שהבין נר"ו בכוונת הר"א בנו של רבינו דבזמן שהיו ישראל שרוין במדבר הוה רה"י דאורייתא.
ואחרי המחילה הויא זו כשגגה שיצאה מפיו דאין זו כוונת הרב ר' אברהם כלל דהרי מלבד כל מה שהקשה עליו שבאמת הוא פשוט עוד מצינו בריש הזורק דקרי למחנה לויה רה"ר להדיא משום דכל ישראל מצוין שם ואיך יעלה על הדעת שבזמן ההוא יקרא רה"י או כרמלית דהיא היא מן התורה אלא כוונת הרב ר"א ז"ל מבוארת דבזמן שהיו ישראל שרוין שם והיו מחנותיהם סדורין כלומר דהיה המדבר מוקף מהם והם היו האדונים אז לפי שעתן מעתה אף דלגבי דידהו הוה רה"ר גמור מ"מ מהך טעמא גופא לגבי אחרים לא הוה רה"ר והיינו לגבן שכתב ז"ל כלומר לגבי דידן וזהו מה שתירצו בגמ' כאן בזמן שישראל שרוין כלומר דמהך טעמא לא תני באידך ברייתא מדברות משום דהדין הוא לעצמינו ובזמן ההוא לא היה אצלינו רה"ר אלא אצלן דוקא וכן מדוקדק לשון הרב שכתב והיו מחנותיהם סדורין וכו' וכן נמי מה שסיים וטעמא דמסתברא הוא דבאמת שם רה"ר ר"ל שהוא מופקר לכל בשוה משא"כ בזמן ההוא שלא היה הפקר שוה אלא להם דוקא וכזה תירצו המעיינים נר"ו ובכללם תלמידי המשכיל וחריף ישראל הלוי ה"י. ופשוט.
ובלבד וכו'. שם דף צ"ט דומיא דדגלי מדבר וכן דעת רמב"ן ורשב"ם ומגיד משנה והר"ן והריב"ש אמנם דעת רש"י והתוספות והרא"ש והטור וסמ"ג וסמ"ק וספר התרומה ומרדכי ורוקח ומהרי"ו דכשעוברין ושבים בו ששים רבוא הויא ג"כ רה"ר ועיין להרב ב"י והרב מג"א סימן שמ"ה.
ואיזו היא רה"י וכו'. מבואר בכמה מקומות בש"ס וכבר ביארנו בפרק הקודם דין א' דכל מקום שאנו אומרים ד' על ד' בשיעורי שבת בין אמות בין טפחים בעינן שיהיו מרובעים דהיינו עם האלכסון דוקא.
וביניהם ד' על ד'. שם דף צ"ט מסיק תלמודא לאחרים עושה מחיצה לעצמו לא כל שכן ומבואר מזה שעובי הכותל עצמו מצטרף לד' על ד' לחייב הזורק על גבו דהיינו לעצמו לא כ"ש דקאמר תלמודא והרב מגן דוד [ט"ז] סימן שמ"ה כתב דזה אינו מבואר וצ"ע ע"כ. ולכאורה הוא תמוה דאיך לא ראה מ"ש רבינו בדין ג' ששם ביארו להדיא ולא היה צריך לשום דיוק עיין עליו.
כגון מדינה וכו'. כמה פרטים בדין זה עיין למרן ז"ל ובב"י סי' שמ"ה.
ומבואות וכו'. אף דענין הלחי אינו אלא מדרבנן ורבינו ברה"י מן התורה קאי אפשר דנקט הכי אף מדרבנן והיינו לשון גמורה שכתב ז"ל וכמבואר בדברי רבינו פרק י"ז ובהכי ניחא מה שהקשה הרמ"ך והביאו מרן ז"ל כדאיתא מעבר לדף האחר ועיין להרב ב"י סי' שמ"ה.
ב[עריכה]
אפילו כלים וכו'. למדו מהסוגיא דפ"ק דף ו' ועיין להרב ב"י שם.
ג[עריכה]
עובי הכתלים וכו'. כבר נתבאר. ומ"ש אויר רה"י וכו' שם דף ו' רה"י עולה עד לרקיע והטעם מבואר.
ד[עריכה]
איזו היא כרמלית וכו'. דע ששלשה פירושים נאמרו בשורש תיבת כרמלית האחד פי' רבינו על המשנה פ"ק וז"ל ומפני זה נקראת כרמלית לדמותו כאשה האלמנה שאינה בתולה ולא בעולת בעל כמו כן אלו הרשויות אינם רה"ר ולא נשלמו בהם תנאי רה"י ויהיה אמתת השם כארמלית וכו' ע"כ. ורש"י ז"ל דף ג' ע"ב ד"ה בעי אביי וכו' פירש כרמלית לשון יער וכרמל שאינו לא הילוך תמיד לרבים ולא תשמיש רה"י ע"כ. והתוספות ז"ל דף ו' כתבו כרמלית בירושלמי בריש שבת תני רבי חייא כרמל רך ומלא לא לח ולא יבש אלא בינוני הכי נמי כרמלית אינו לא כרה"י ולא כרה"ר ע"כ. ועיין לרבינו בפי"ז. ובנוסחא אחרינא כתב יד מצאתי כתוב איזו היא כרמלית כל שיש בו ארבעה על ארבעה וכו'. וקצת נראה שהוא ט"ס וצריך לומר תל כנוסחאות שלפנינו ודו"ק.
ה[עריכה]
אויר הכרמלית וכו'. שם דף ו' ומ"ש ולפיכך וכו' מבואר שם דף ק' ויתבאר עוד בפרק ט"ו דין כ'.
לפיכך וכו'. פלוגתא דאמוראי דף ק' ופסק כרב חסדא ורבה בר רב הונא דכרמלית משפת מיא משחינן מיא ארעא סמיכתא וכו'. ועיין להתוס' שם ולהרב מג"א סי' שמ"ה ויתבאר עוד בדברי רבינו פרק ט"ו.
ו[עריכה]
בור שבכרמלית וכו'. הקשה הרב המגיד ז"ל בשם הרשב"א ז"ל דמאין לו לרבינו לדונו ככרמלית ולא מקום פטור כדין חריץ וכו' וכי יהיה דינו חמור משאם היה ברה"ר וכו' ומרן ז"ל תירץ בשם הר"ן דבכרמלית ליכא מקום פטור משום דמצא מין את מינו וניעור וכו' ע"כ. וכ"כ בטור או"ח סימן שמ"ה עיי"ש ואין לדקדק מדכתב דבכרמלית ליכא מקום פטור דמשמע מעולם והא ליתא דלמעלה מעשרה אף בכרמלית מקום פטור הוא אלא הכי פירושו בכי האי גוונא שאין בו שום שיעור רשות דהיינו שאינו רחב ארבעה דליכא לדמויי לא לרה"י ולא לרה"ר מה שאין כן למעלה מעשרה דמקרי נמי רשות גמור דגבי רה"י עולה עד לרקיע. ומאי דקשה קצת על הרה"מ דלמה הניח זה בצ"ע הרי רבינו כתב להדיא כלל זה דמצא מין את מינו וניעור גבי כרמלית בפי"ז דין י"א גבי מבוי שאסור לטלטל תחת הקורה ותחת הלחי כשסומכים לכרמלית משום דמצא מין את מינו וכו' והתם נמי היינו טעמא משום דבאותו מקום אין בו שיעור רוחב ארבעה כי הכא ואם כן למה לא נדמה דין זה לאותו נדון וכאשר באמת תירץ גם כן הר"ן ז"ל מהגמרא עיי"ש פ"ק דשבת דף צ"ט ע"ב ד"ה אויר וכו' גם קשה על הרשב"א זלה"ה דכאן הקשה על רבינו ולא תירץ והתם הליץ בעדו והעלה כדבריו מטעמא דמצא מין את מינו כמ"ש הרה"מ ז"ל ומה אעשה שלא זכינו לשיטתו למסכת עירובין לראות הדברים על בוריין ותמהתי על המפרשים ז"ל שלא נתעוררו כלל בכל זה ואף דשערי דחיות לא ננעלו הרואה יראה שאין די באר להניח זה בצ"ע. ועיין עוד בדין זה להרב מגדל עוז ז"ל.
רה"ר שהיתה עליה תקרה וכו'. דין זה נלמד מההיא דפ' הזורק דף צ"ח אמר רב המעביר ארבע אמות ברה"ר מקורה פטור לפי שאינו דומה לדגלי מדבר וכו'.
איצטבא וכו'. שם דף ז' אברייתא דקתני ים ובקעה ואיסטונית והכרמלית פריך תלמודא אטו כולהו נמי לאו כרמלית נינהו כי אתא רב דימי א"ר יוחנן לא נצרכא אלא לקרן זוית הסמוכה לרה"ר דאע"ג דזמנין דדחקי ביה רבים ועיילי לגווה כיון דלא ניחא תשמישתיה כי כרמלית דמי כי אתא רב דימי א"ר יוחנן בין העמודים נידון ככרמלית מאי טעמא אע"ג דדרסי ביה רבים כיון דלא מסתגי ביה להדיא ככרמלית דמיא א"ר זירא א"ר ירמיה איצטבא שלפני העמודים נידון ככרמלית למאן דאמר בין העמודים כל שכן איצטבא למאן דאמר איצטבא איצטבא הוא דלא ניחא תשמישתיה אבל בין העמודים דניחא תשמישתיה לא לישנא אחרינא אבל בין העמודים דזמנין דדרסי ליה רבים כרשות הרבים דמי ע"כ. ומבואר הדבר דריהטא דסוגיין מוכחא דס"ל לסתם תלמודא דבין העמודים נידון כרה"ר וכר"ז א"ר ירמיה מדמוכח דבין העמודים חמיר מאיצטבא ולהכי כי בעי לרבוי מתיבת כרמלית דקתני בברייתא לא מייתי מדרבי יוחנן אלא קרן זוית וכו' משום דדחקי בה רבים וכיון שעל ידי הדחק עוברים דרך שם לא דנוה כרה"ר אלא ככרמלית משא"כ באידך דרבי יוחנן בבין העמודים דליכא דוחק אלא דאין דרכם של בני אדם לעבור בתוכם חמיר מקרן זוית ולא דיינינן ליה ככרמלית וכמובאר דאם איתא לימא דתיבת כרמלית דקתני בברייתא היינו לרבות בין העמודים דאף דאין שם דוחק לרבים אפ"ה דינו ככרמלית וכ"ש קרן זוית דהוא ע"י הדחק וכיון דחמיר בין העמודים מקרן זוית לסתם תלמודא כאמור מעתה א"א לדונם כי אם רה"ר דארבע רשויות תנן חמש לא תנן והיינו באמת מימרא דרבי זירא א"ר ירמיה דמייתי תלמודא עלה למאן דאמר וכו' למ"ד איצטבא וכו' אבל בין העמודים דניחא תשמישתיה לא הרי דקרי לבין העמודים דניחא תשמישתיה ומסיק כלישנא אחרינא דבין העמודים הוי רה"ר ואם כן כדין פסק רבינו כר"ז א"ר ירמיה כאמור.
אמנם להרשב"א ז"ל שכתב וז"ל מיהו קי"ל כרבי יוחנן דאמר בין העמודים נידון ככרמלית וכ"ש איצטבא משום דרבי יוחנן לגבי רב קי"ל כר' יוחנן וכ"ש לגבי רב יהודה דהוא תלמידיה דרב אבל הרמב"ם ז"ל פסק כרב יהודה ולא ירדתי לסוף דעתו וכו' ע"כ. וזאת היתה לו להרשב"א זלה"ה משום דהוה גריס רב יהודה במקום רבי ירמיה ובאמת כן היא גם גירסת הרא"ש והטור סי' שמ"ה אמנם לפי הגירסאות שלפנינו דאין כאן רב יהודה אלא ר"ז א"ר ירמיה אזדא לה השגתו ז"ל והכרח דעת רבינו מן הטעמים שהזכרנו. ודע שהרב המגיד ז"ל הכריח דעת רבינו דפסק כרב יהודה דהוא בתרא ועוד שבברייתא לא הזכירו בכלל הכרמלית אלא האיסטוניות וכו' ע"כ. וקשה דאדרבא זו היא קושיית הרשב"א ז"ל דאיך פוסק כתלמיד במקום רבו גם ההכרח השני שכתב ז"ל מדלא הזכירו בברייתא אלא האיסטוניות וכו' גם לזה הקשה הרשב"א ז"ל שם דאם כן ליקשי מינה לרבי יוחנן וכו' עיי"ש ואתמהא שמדברי הרה"מ ז"ל נראה שראה דברי הרשב"א ז"ל ואיך סתם הדברים והיה לו לדחות דבריו אכן במה שכתבתי נראה לענ"ד פשוט דזה הוא הכרח רבינו ועל נכון ודו"ק.
וצידי רה"ר וכו'. עירובין דף צ"ד דרבי אליעזר סבר צידי רה"ר כרה"ר דמו ורבנן סברי לאו כרה"ר דמו ופסק כרבנן.
ז[עריכה]
איזהו מקום פטור וכו'. בשבת דף ח' נתבארו דברי רבינו ועיין להרב המגיד ז"ל וגם בדין חריץ וכו' כבר האריך הרב ז"ל עיין עליו.
וכן אויר רה"ר או אויר כרמלית. שניהם אלה כבר כתבם רבינו לעיל בדין ג' ובדין ה' וגם הרב המגיד ציין הדין כאן ושם וצ"ל בדרך אגב.
ח[עריכה]
מקום שיש בגבהו ט' טפחים וכו'. שם אמר עולה עמוד ט' ברה"ר ורבים מכתפים עליו וזרק ונח על גביו חייב מ"ט פחות משלשה מדרס דרסי ליה רבים משלשה ועד תשעה לא מדרס דרסי ליה ולא כתופי מכתפי ט' ודאי מכתפי עילויה ופירוש רבינו מבואר כפירוש רש"י דמדהזכיר עולא הגובה ולא הרוחב שמע מינה דאין להקפיד על הרוחב כלל וכ"כ הרב המגיד ז"ל והרשב"א ז"ל כתב דאף דבעלמא בעינן הנחה על גבי מקום חשוב דהיינו ארבעה על ארבעה הכא י"ל דהוי כידו שחשובה לו כד' על ד' אי נמי כיון דדרכם לכתף עליו מחשבת הרבים משויא ליה מקום וכו' ושם הביא דעת הראב"ד ז"ל דס"ל דדוקא ברחב ד' על ד' איירי ושידעינן בודאי שרבים מכתפים עליו דוקא וכו' עיי"ש ודברי רבינו דייקי טפי מדברי עולא דקאמר ט' ודאי מכתפין עליו דמשמע דסתמא דמלתא הוי הכי ודאי.
ט[עריכה]
גג הסמוך וכו'. עירובין דף פ"ד ופי' רש"י שאינו מוקף חצר לכל צדיו אלא צדו אחד רה"ר וסתם גג גבוה עשרה צריך סולם קבוע מן העליה לגג להתירו לטלטל מן המרפסת לגג דאי עביד ליה סולם גלי דעתיה דסלקי לגג מכח רשות הרבים ואיהו ניחא ליה לאישתמושי ביה ע"כ. ועיין להרב המגיד שהביא דברי הרשב"א ז"ל ועיין עוד להרב ב"י סי' שס"א.
נעץ בגבהו יתד וכו'. בעירובין דף ע"ח איתא א"ר הונא עמוד ברה"ר גבוה עשרה ורחב ארבעה ונעץ בה יתד כל שהוא מיעטו א"ר אדא בר אהבה ובגבוה שלשה אביי ורבא דאמרי תרווייהו אע"פ שאין גבוה שלשה מ"ט לא משתמש ליה רב אשי אמר אפי' שגבוה שלשה מ"ט אפשר דתלי ביה מידי א"ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי מלאו כולו ביתדות מהו א"ל לא שמיע לך הא דא"ר יוחנן בור וחולייתה מצטרף לעשרה ואמאי הא לא משתמש ליה אלא מאי אית לך למימר דמנח מידי ומשתמש הכא נמי דמינח מידי ומשתמש ע"כ. ורש"י ז"ל פירש הסוגיא דהיתד או היתדות הניחה ע"ג העמוד לרחבו שנמצא ממעטו מרוחב ד' טפחים וגבוה ג' פירוש דקאי להיתד עצמו שהוא ארוך והיינו גבוה ורבינו לא פירש כן משום דכי בעי נעץ בו יתד וכו' היינו כדרך כל הארץ שהוא בגבהו לתלות בו איזה דבר ואין דרך לנעוץ יתד ברוחב כדי להשתמש בו לתלות דאין בו חוזק כ"כ וגם מדחזינן לרב אחא בריה דרבא דמייתי ראיה מבור וחוליתה מצטרפין לעשרה והתם ודאי דהיינו לענין העומק דחוליית הבור מצטרפת להשלים העשרה טפחים לעומק הבור א"כ מוכח דכולא סוגיא איירי במיעוט הגובה אכן מאי דאיכא למידק דאין סוגיא זו סלקא לפירוש רבינו שכתב דאפילו אין היתד גובה ג' [מן הארץ] ראוי לתלות בה מידי וכו' ובגמרא משמע דתוך ג' אין ראוי לשום תשמיש כדברי אביי ורבא וגם לרב אשי אפילו הוא היפך דברי רבינו. והרב המגיד ז"ל הגיה הגירסא בגמ' לדעת רבינו רב אשי אמר אפילו אין גבוה ג' וכו' עיין עליו.
ולענ"ד נראה יש ליישב דעת רבינו גם כפי גירסתינו בלי שום הגהה וזהו פירוש הסוגיא לדעתו ז"ל דאביי ורבא חלקו על רב אדא בר אהבה דבעי גבוה ג' דוקא אלא דאע"פ שאין גבוה ג' מ"ט לא משתמש ליה כלומר להעמוד אינו משמש לו כלומר לצורכו לשנאמר שהוא כדבר הטפל לו וכגופו דמו ואינו ממעטו ולהכי לא קאמר לא משתמש ביה דאז הוה משמע דקאי להיתד ופירוש זה נראה כמעט שהוא מוכרח דאם נפרש דקאי להיתד א"כ איך נאמר שמיעטו להעמוד מטעם שאינו משתמש בו כל בתר איפכא הוא ורב אשי קאי לדברי רב אדא בר אהבה והכי קאמר ליה לא תימא בגבוה ג' דמשמע דוקא אלא אפילו שגבוה ג' ויותר נראה לפרש דרב אשי מפרש מילתיה דרב אדא בר אהבה וכלפי אביי ורבא דחלקו עליו והכי קאמר דכוונת רב אדא בר אהבה דקאמר ובגבוה ג' היינו אפילו גבוה ג' קאמר מ"ט וכו' כלומר דזה הוא הטעם האמיתי לומר דזה היתד מיעט גובה העמוד ואין צורך לומר שאינו משמש להעמוד כמו שאמרו אביי ורבא וכיון דרב אשי קאי לפרש דברי רב אדא בר אהבה לא דק כ"כ בלשון אפי' מכ"ש דיש לומר דה"ק לא מבעיא תוך ג' דכלבוד דמי והו"ל כאילו נטבע העמוד עד שם או שגבה הקרקע ונתמעט העמוד אלא אפילו וכו' ונמצא לפי זה דכולי עלמא מודו ואזלי לפי האמת דבין תוך ג' בין למעלה מג' לעולם הוא ראוי לתלות בו ורבינו כשבא לפסוק הדין הוצרך לכתוב דאפילו למטה מג' הוי ראוי לתלות בו מידי כפשוטו ורב אשי הוצרך לומר האפילו לפרש דברי רב אדא בר אהבה כאמור נראה לענ"ד שאפשר ליישב דברי רבינו כפי גירסתינו.
י[עריכה]
חורי רה"י וכו'. שם דף ז' חורי רה"י כרה"י ובחורי רה"ר איפליגו אביי ורבא ופסק רבינו כרבא דבתרא הוא וכן פסק הרי"ף להדיא והרב ב"י סימן שמ"ה.
יא[עריכה]
רה"י ומקום פטור וכו'. שם דף ו' ומבואר בכמה מקומות.
כגון שהעביר קוץ וכו'. שם דף מ"ב במלאכה שאינו צריכה לגופה סבר לה כר' יהודה אמר רבינא הלכך קוץ ברה"ר מוליכו פחות פחות מד' אמות ובכרמלית אפילו טובא ופירש רש"י ובכרמלית דטלטול דידיה דרבנן אפי' טובא יעבירנו בעקירה אחת ע"כ. ועיין לרבינו פי"ב דין ב' ופ' ט"ו דין כ"ב ומ"ש שם.
יב[עריכה]
כשם שמותר וכו'. שם דף ו' ומימרא דרבי יוחנן דף ח'.
יג[עריכה]
כשם שאסור וכו'. שם דף ו' בברייתא אבל ים ובקעה ואצטונית והכרמלית אינו לא כרה"י ולא כרה"ר ואין נושאין ונותנין בתוכה ואם נשא ונתן בתוכה פטור ואין מוציאין מתוכה לרה"ר ולא מרה"ר לתוכה ואין מכניסין מרה"י לתוכה ולא מתוכה לרה"י ואם הוציא והכניס פטור ופי' רש"י אין נושאין ונותנין בתוכן כלומר אין מטלטלין בהם אלא בתוך ד' דמשום דדמיין לרה"ר וגזרו בהו רבנן אטו רשות הרבים ע"כ. והן דברי רבינו.
יד[עריכה]
המוציא מרה"י וכו'. בברייתא דף צ"ז קתני הזורק מרה"ר לרשות הרבים ורה"י באמצע ד' אמות חייב פחות מד"א פטור מאי קמ"ל הא קמ"ל רשויות מצטרפות דלא אמרינן קלוטה כמי שהונחה דמיא ורבינו בפ' י"ג דין י"ז כתב המעביר ד' אמות ברה"ר זו עם רה"ר השניה חייב וכו' ולא הזכיר רה"י משום דס"ל דלאו דוקא רה"י קאמרה הברייתא דה"ה כרמלית כיון דלא אמרינן קלוטה כמי שהונחה דמיא.
המוציא חפץ מרה"ר וכו'. נלמד מדאפליגו רבנן ובן עזאי שם דף ה' במוציא מחנות לפלטיא דרך סטיו דהיינו רה"י וכרמלית לרה"ר אם מהלך כעומד דמי או לא מכלל דאם נח בכרמלית לכו"ע הוא פטור. ומ"ש הרב המגידורבינו ז"ל כתב מקום פטור לרבותא וכו' קאי למ"ש רבינו אח"ז המוציא מרה"י לרה"ר וכו'.
טו[עריכה]
המוציא מרה"י לרה"ר וכו'. כבר נתבאר שהוא מחלוקת רבנן ובן עזאי ושם אמרו דמושיט נמי חייב ורבינו לא חש לבארו שכבר הזכיר זורק וה"ה למושיט כדמשמע התם.
היה עומד במקום פטור וכו'. סברא אלימתא היא זו כנ"ל ואפילו שלא נח החפץ במקום פטור כלל כיון שהוא עומד שם הוה ליה כהנחה ולא מחייב בין במוציא בין במכניס.
טז[עריכה]
עמוד ברה"ר וכו'. שם דף ק"א כלשון רבינו ושם אמרו ויש בקצר שלו ג' ורבינו העתיק ויש בגובה הקצר שלו ג' והיינו ע"פ פירוש רש"י שפירש דקאי לגובה הקצר לצד מטה והוי רבותא דמכ"ש כשאין בגובה ג' דאמרינן לבוד והתוספות ס"ל דבעובי הקצר קאמר דאין בו ג' עיי"ש. ודע שמצאתי נוסח אחר בדפוס קדמון שכתוב בה ואין בגובה הקצר שלו ג' וכן מצאתי בשתי נוסחאות אחרות כתיבת יד ולפי דברי הגמרא שלפנינו מוכרח לגרוס בדברי רבינו ויש בגובה וכו' ולזה הסכים הרב המגיד ז"ל.
תל המתלקט וכו'. שם דף ק' ברייתא כדברי רבינו. ומ"ש ואם זרק ונח ע"ג חייב היינו במקום גבהו דוקא וכ"פ רש"י ופשוט הוא ומבואר ג"כ דדוקא מתוך ד"א קאמר דאילו מתוך ה' הרי הוא כשאר רה"ר דהרי ניחא תשמישתיה וכ"פ רש"י ז"ל ועיין בשו"ת מהרלנ"ח סימן י"ט שביאר על נכון מציאות זה.
יז[עריכה]
נעץ קנה וכו'. שם דף ז' ופי' רש"י דלא בעינן הנחה על גבי מקום ד' ברה"י וכו' והרב המגיד ז"ל הקשה על רבינו דלמה לא ביאר זה בפי"ג דברה"י לא בעינן מקום ד' על ד' ע"כ. ואפשר דרבינו ס"ל דכיון דאחשביה למקום ההוא מחשבתו משויא ליה מקום כדאמרינן גבי זרק בפי כבשן או בפי הכלב וגם התוספות שם דף ח' ד"ה אמר אביי כתבו דגם ברה"י בעינן ד' על ד' עיי"ש ועיין מה שכתבתי בפי"ג שם ולעיל דין ח' בשם הרשב"א ז"ל.
אילן שהוא עומד וכו'. שם דף ח' הכא באילן העומד ברה"י ונופו נוטה לרה"ר דרבי סבר אמרינן שדי נופו בתר עיקרו ורבנן סברי לא אמרינן שדי נופו בתר עיקרו ופי' רש"י ונופו נוטה לרה"ר וזרק מתחלת ד' לסוף ד' ונח אנופו ע"כ. ומכאן מבואר שיש לגרוס בדברי רבינו שאין הנוף הולך אחר העיקר כדעת חכמים דפסק כוותייהו ובנוסח אחר וגם בהגה כתב יד כתוב שאין הנוף הולך אלא אחר העיקר ואיני יודע לכוין גירסא זו כלל דהרי רבינו פסק לפטור ורבי דסבר דהנוף הולך אחר העיקר הוא מחייב ודו"ק.
יח[עריכה]
נעץ קנה וכו'. שם דף ק"א תניא ר' יוסי בר יהודה אומר נעץ קנה ברה"ר ובראשו טרסקל וזרק ונח על גביו חייב וכו' ותני עלה וחכמים פוטרין ע"כ. ואף דרבינו פסק לעיל דין ט"ז גבי עמוד דאף דאין בעיקרו ד' הוי רה"י ועל כרחך מטעמא דאמרינן גוד אחית מחיצתא והכא לא אמרינן הכי במחיצות הטרסקל כבר תירצו בגמרא דגבי קנה הויא מחיצה שהגדיין בוקעין בה ולא אמרינן גוד אחית משא"כ גבי עמוד. ודע שהראב"ד השיג על רבינו ועיין להרב המגיד ז"ל.
הזורק ד' אמות וכו'. משנה שם דף ק' ופריך עלה והא לא נח ואוקמא ר' יוחנן בדבילה שמינה. ולמ"ש רבינו כגון שזרק חלב או בצק וכו' פירוש אפילו בארבע אמות מצומצמות שכשנשער עובי הבצק או החלב לא יהיו ארבע אמות אפ"ה חייב וכן משמע בגמרא דף צ"ט וכפי' רש"י ז"ל. אלא דקשה קצת לפי הגמ' דמפרש דהיינו טעמא דחייב משום דלא מבטל ליה תינח בדבילה כאוקמתת ר"י אבל רבינו ששינה הלשון וכתב חלב או בצק מסתמא אין אדם מקפיד בדברים אלו ומבטל להו מה שאין כן בדבילה שמינה דדבר חשוב הוא ולא מבטל לה בכותל וכמ"ש מדברי התוס' דף ק' ד"ה פירות וכו' אם לא שנאמר דרבינו נקט הני משום שהם נדבקים יותר וההיא טעמא דמבטל דחייה בעלמא כדמשמע בש"ס דלא איפשיטא וכמ"ש הרב המגיד ז"ל לקמן בפרקין.
זרק למעלה וכו'. פי' ולא אמרינן רואים את החור כאילו נחקק ד' על ד' להחשב רה"י ולהתחייב ופלוגתא דרבי מאיר וחכמים היא שם ופסק כחכמים.
יט[עריכה]
זרק קנה וכו'. למדו מההיא דרבא אי אפשר לקרומיות של קנה שלא יעלו למעלה מעשרה משום דהוי מקום פטור. ומ"ש זרק כלי מרה"י וכו' הכי מפרש רבינו סוגיא דזרק כוורת דאיתא התם וכ"כ התוס' ז"ל והוא מוכרח דאם זרק הכלי ברה"ר ארבע אמות על כל פנים נתחייב ועיין להרשב"א שם באורך.
כ[עריכה]
בור תשעה ברה"ר וכו'. בעיא דרבי יוחנן שם דף צ"ט ולא איפשיטא וגם דרכו של רבינו לפסוק כאת"ל דאיתא התם לפטור ונראה דשיעור רוחב החוליה תהיה לפחות ד' טפחים כי היכי דלשויה רשות היחיד או שהיה שם איזה חור קי"ל אין חוקקין להשלים וע"י עקירת החוליה נשלם השיעור ואפשר דמשום דדבר פשוט הוא לא הוצרך לבארו.
היה הבור י' וכו'. גם זה שם ולא איפשיטא ופסק לקולא כדרכו הטוב ובזו אם הבור רחב ד' טפחים בצמצום נראה דלא בעינן שתהיה רוחב החוליה ארבעה כדלעיל דהתם היינו לאשוויי רה"י משא"כ הכא שהוא להוציאו מדין רה"י ובכל שהוא הוי מיעוט ובנוסח אחר כתב יד מצאתי והשליך בו והוא יותר מדוייק.
כא[עריכה]
הזורק דף וכו'. שם. ופי' רש"י ע"ג יתידות דקות שהיו גבוהות י' ואין רחבות ד' ודף זה רחב ד' ועשאו רה"י ע"כ. ועיין להרב המגיד ז"ל.
כב[עריכה]
בור שהוא עמוק וכו'. שם דף ק' אמר אביי בור ברה"ר עמוק עשרה ורחב ח' וזרק לתוכו מחצלת חייב חלקה במחצלת פטור לאביי דפשיטא ליה דמחצלת מבטלת מחיצות כ"ש חוליה לרבי יוחנן דמבעיא ליה חוליה מחצלת פשיטא דלא מבטלת מחיצתא ופי' רש"י וזרק לתוכו מחצלת משום סיפא נקט לה וכו' דאיכא חילוק מחיצה דזיל הכא ליכא ד' וזיל הכא ליכא ד' דבצר ליה עובי מקום מחצלת וכו' ע"כ. והיינו טעמא דרבינו לא חש להזכיר הרישא משום דמלתא דפשיטא היא ופסק כאביי דהוא בתרא ועיין להרשב"א ז"ל. ובדברי הרב המגידשכתוב כ"ש חוליה דמבטל לה ואילו בגמ' אין שם לשון זה ונראה דלשיטתיה אזיל כמ"ש לעיל ד"ה היה בור וכו'. ומ"ש בספרי רבינו וזרק מחצלת ברה"ר בנוסח אחר כתב יד איתא מרה"ר ונראית גירסא מדוייקת וכ"פ רש"י כנ"ל. ומ"ש ברחבו. בנוסח אחר איתא לרחבו.
כג[עריכה]
בור ברה"ר וכו'. שם ופירש רש"י וזרק לתוכה מרה"ר מידי דניחא כגון אבן או מים ע"כ. נראה דבא לאפוקי אם זרק לתוכו איזה דבר קל שהוא צף על פני המים ואינו נח אבל רבינו כתב סתם חפץ כסתמיות דגמרא אמנם נראה שהדין עם רש"י ז"ל דהא בדף ה' אמרינן מים ע"ג מים היינו הנחתן אגוז ע"ג מים לאו היינו הנחתן ופסקו רבינו פי"ג דין ד' וא"כ צ"ל דהכא לא חש רבינו לפרש דסמך אמ"ש שם ועיין להתוס' והרשב"א ז"ל ועיין עוד להרב המגיד בענין בור מלא פירות שכתב רבינו עיין עליו.
כד[עריכה]
רקק מים וכו'. משנה וגמרא שם ומ"ש רבינו
ואם יש בעמקו עשרה וכו' והוא שיש ברחבו ד' טפחים וכו' לא בא לאפוקי אם אין ברחבו ד' טפחים אפילו שעמוק י' טפחים שיחשוב כרה"ר דהרי לעיל דין ז' פסק דמקום שיש בעמקו מג' עד התהום ואין ברחבו ד"ט הוי מקום פטור אלא בא לומר דאם יהיה בו ד"ט יקרא כרמלית ומשום הכי נתן טעם דאין כרמלית פחותה מד' וגם בפירושו להמשנה כתב וז"ל וכשיהיה בגובה זה הרקק י' טפחים אפילו היה ברחבו פחות מד"ט שבני אדם יכולין לעברו במהירות לא יחשב כרה"ר וכו' ע"כ. והיינו על כרחך מקום פטור דהא אין כרמלית פחותה מד' כמ"ש כאן. ועל כל פנים צריך לומר שיש חילוק בין רקק לבור מלא מים שהזכיר בדין כ"ג דהוי רה"י משום דבור אין בו הילוך לרבים כלל משא"כ רקק וק"ל.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |