קרית ספר/שבת/יד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרית ספרTriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png יד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

מגיד משנה
לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
בני בנימין
ברכת אברהם
חידושי רבנו חיים הלוי
יצחק ירנן
מעשה רקח
קובץ על יד החזקה
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

שתי רשיות חלוקות לשבת מדאוריתא רשות היחיד ורשות הרבים להוציא ולהכניס לזרוק ולהושיט מזה לזה אבל לטלטל כל שאינו רשות הרבים מותר לטלטל בו מדאוריתא כרשות היחיד ומותר להוציא ולהכניס ממנו לרשות הרבים ולרשות היחיד ומהם לתוכו והרי הוא כרשות שלישי דבר תורה שאינו כרשות הרבים לענין טלטול ולא כרשות היחיד לענין הוצאה והכנסה ומדבריהם נחלק לשתי רשויות למקום פטור וכרמלית. ואי זהו רשות הרבים דאוריתא סרטיה ופלטיה גדולה שיהיה רחבן י"ו אמה דגמרי ממשכן דשתי עגלות ההולכות זו אצל זו רוחב כל אחד חמש אמות הרי עשרה וחמש אמות רוחב שבין עגלה לעגלה שהקרשים היו מוטלות ארכן לרוחב העגלה ויוצא מן הקרשים לכל צד שתי אמות וחצי נמצא בין שתי עגלות חמש אמות שתי אמות ומחצה מכאן ושתי אמות ומחצה מכאן הרי ט"ו אמות ואמה אחרת חצי אמה לכאן וחצי אמה לכאן לשני צדדין החיצונין של שתי עגלות דקאי בן לוי דאי משתלפי זו מזו ליפול לתוך אויר שביניהם היה עומד בחצי אמה שיש בין העגלה לצדדים ומתקן את הסדר זו על זו שלא תפול העליונה הרי י"ו אמה רוחב רשות הרבים ולא היה עליו תקרה כדגלי מדבר דלא היו עגלות מקורות מלמטה אלא יתדות היו וריוח ביניהם כעין אותם העגלות העשיות להביא עצים. ואי זהו רשות היחיד דאוריתא כל מקום שגבוה או נמוך עשרה טפחים ורחבו ארבעה ואורך ארבעה או יותר אפילו כמה מילין ואפילו לא הוקפו לדירה ולחי משום מחיצה ברוח רביעית וארבעה מחיצות הלכה למשה מסיני דבציר מארבעה מחיצות לא הוי רשות היחיד והיינו להוציא ולהכניס לזרוק ולהושיט כדאמר דלטלטל כל שאינו רשות הרבים גמורה מותר לטלטל מדאוריתא ואפילו כלים שיש בהם ארבע על ארבע בגובה עשרה הם רשות היחיד מדאורית' דעגלות דהם כלים הוו רשות היחיד דמינייהו ילפינן הושטה לעיל ועובי כותלי רשות היחיד כרשות היחיד לאחרים עושה מחיצה לעצמו לא כ"ש אפילו דאינו רחב הכותל ארבעה וגובה עשרה של מחיצה ילפינן מארון דגובהו אמה וחצי דהוא ט' טפחים וכפורת טפח דכתיב ביה פני ואין פני פחות מטפח הרי עשרה וכתיב ודברתי אתך מעל הכפורת ותניא ר' יוסי אומר מעולם לא ירדה שכינה למטה מעשרה דכתיב השמים שמים לה' וכתיב והארץ נתן לבני אדם ולמטה מעשרה חשיב ארץ וכתיב ודברתי אתך מעל הכפורת אלמא עשרה הוי מחיצה ולמעלה מעשרה לא חשיב רשות תחתית אלא רשותה אחריתי ובירושלמי מפיק ליה בגוונא אחריתי דכתיב כי מן השמים דברתי עמכם וכתיב ודברתי אתך מה להלן למעלה מעשרה אף הכא למעלה מעשרה דהוי רשות אחרת ורוחב ארבעה על ארבעה ובפחות לאו מקום חשוב הוי להנחת שום חפץ דרשות היחיד להנחת חפץ הוא דעבידה וכתיב ביה אל יצא איש דדרשינן נמי אל יוציא דהוא מרשות היחיד וקאמר ממקומו משמע דאית ליה מקום ואין מקום חשוב בפחות מארבעה על ארבעה. אויר רשות היחיד כרשות היחיד עד לרקיע כיון דכמה דבעי לאגבוהי מחיצות מגביה אפילו לא הגביהן הוי אוירו רשות היחיד אבל אויר רשות הרבים עד עשרה לבד כיון דאי בעי לעשות רשות היחיד גובה עשרה תוך רשות הרבים מצי עביד הוה ליה רשות הרבים אין אוירו תופס יותר מעשרה ולמעלה מותר לטלטל מדאוריתא בין בעמודים שברשות הרבים הואיל ורבים דורסים ביניהם הוו רשות הרבים ומקום שיש בו ט' טפחים לא פחות ולא יותר ברשות הרבים בין רחב בין קצר הוי כרשות הרבים מפני שרבים מכתפים עליו וכיון דצורך לרבים הוי רשות הרבים. עמוד ברשות היחיד גבוה עשרה ורוחב ארבעה הוי רשות היחיד. נעץ בגובהו יתד שראוי להשתמש ביתד בני רשות הרבים מיעוט גובה העמוד ואין מודדין לו עשרה טפחים להיות רשות היחיד אלא מן היתד ולמעלה כיון דהיתד ראוי לתלות בו ולהשתמש לבני רשות הרבים חורי רשות היחיד הרי הן כרשות היחיד דכיון דלאחרים מתרת הכותל לחורים העומדים בה לא כ"ש וחורי ר"ה לא כר"ה דמו ופטור הזורק להם אלא שאם הם בפחות משלשה הרי הם כארץ וחייב הזורק. כל מקום שאינו רשות הרבים מותר מדאוריתא לטלטל בכולו אבל ר"ה אין מטלטלין בו אלא תוך ד' אמות ואם העביר או הושיט או זרק חוץ לארבע אמות חייב כדאמר. כשם שמותר לטלטל בכל מה שאינו רשות הרבים מדאוריתא כך מותר להכניס מהם לרשות הרבים ומרשות הרבים לתוכו חוץ מרשות היחיד שיש לו ארבעה מחיצות מדאוריתא שחייב ממנו לר"ה או מר"ה לתוכו כדאמר המוציא מרשות היחיד לרשות הרבים ועבר על מקום פטור או כרמלית חייב שמהלך אינו כעומד מידי דהוה אמוציא מרשות היחיד לרשות הרבים דרך צדי רשות הרבים כגון חצר שנפרצה לר"ה דהוי מקום המחיצה צדי רשות הרבים וגם דרך בית שיש לפניו צדין וכן היה מסתמא במשכן ואין צריך לומר בזורק שעבר חפץ דרך כרמלית או מקום פטור דחייב דהא לא נח והכי נמי הוה במשכן זריקה דרך צדי רשות הרבים כדאמר ואם היה עומד במקום פטור או כרמלית ונטל חפץ מרשות היחיד והניחו ברשות הרבים או בהפך פטור כיון שהוא היה עומד בין שתי הרשויות. עמוד ברשות הרבים גבוה עשרה ורוחב ארבעה ואין בעיקרו ארבעה ויש בגובה קצר שלו שלשה הוי רשות היחיד ואם זרק מרשות הרבים על גביו חייב. נעץ קנה ברשות היחיד אפילו גבוה מאה אמה וזרק מרשות הרבים ונח על גביו חייב דרשות היחיד עולה עד לרקיע כדאמר לעיל וכל המתלקט ברשות הרבים עשרה מתוך ארבעה אמות הוי נמי רשות היחיד דהוי זקיף ובמקום גובהו הוי רשות היחיד שעומד ברה"י. אילן שנופו נוטה לרשות הרבים וזרק ונח על הנוף פטור דלא נח על מקום חשוב דלא אמרינן שדי נופו בתר עיקרו דהוי מקום חשוב ואפי' נח על מקום חשוב והוא למעלה מעשרה כקנה ברשות הרבים ובראשו טרסקל פטור שאין למעלה מעשרה רשות הרבים כדאמר לעיל ורשות היחיד נמי לא הוי. הזורק בצק וכיוצא בו ארבע אמות ברשות הרבים ונדבק בכותל תוך עשרה חייב דהוה ליה כזורק בארץ כיון דהיא על פני הכותל ואם נחה בחור פטור כדלעיל זרק למעלה מעשרה ונח בחור כל שהוא פטור דלא אמרינן חוקקין ולהשלים ארבעה. זרק קנה לרשות הרבים ומקצתה למעלה מעשרה פטור דבעינן שתנוח כל החפץ ברשות הרבים זרק כלי גבוה עשרה ורוחב ארבעה לרשות הרבים הוה ליה זורק רשות היחיד ולא גמרינן זריקה אלא לזורק חפץ ואי נמי ממשכן גמרינן זריקה לא הוה אלא במחטין דהוו חפץ לא רשות רשות היחיד בעינן דלהוי כמחיצותיו קודם עקירת החפץ כעגלות המדבר דאלו בעיקרא נעשה מחיצה פטור ובחפץ שהיה מבוטל בקרקע בחוליא ואם השליך לרשות היחיד החוליא ומעטו פטור שהנחת החפץ וסלוק המחיצה באין כאחד. הזורק דף ונעשת רשות היחיד על יתדות רשות הרבים ואפילו היה כלי על גבי הדף פטור דהא עשיית הרשות וההנחה באין כאחד. בור שהוא עמוק עשרה ורוחב שמונה וזרק לתוכו מרשות הרבים מחצלת שחלקו הבור האחד לשנים פטור שעם הנחת הכלי בטלו המחיצות דאין ארבעה טפחים לכל צד טעמה דכולהו דבעינן רשות שלם בזמן עקירה והנחה כדגלי מדבר דרשות היחיד דעגלות הוה קודם. בור גבוה עשרה אין המים מבטלים גובהו אבל פירות ממעטי' דהא לא הוי גובה עשרה ולהכי פטור. ריקק מים שברשות הרבים ורבים מהלכין בו ואין בגובהו עשרה טפחים אפי' היה רחב ארבעה הוי רשות הרבים וחייב הזורק:


מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.