מעשה רקח/שבועות/ט

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

מעשה רקחTriangleArrow-Left.png שבועות TriangleArrow-Left.png ט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אור שמח
מהר"ם פדווא
מעשה רקח
מקורי הרמב"ם לרש"ש
ציוני מהר"ן
קרית ספר
שער המלך


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ספר מעשה רקח פרק ט מהלכות שבועות

א[edit]

שיתחייב הנתבע וכו'. מרן ז"ל ביאר דקדוק לשון רבינו במ"ש לבדו וממון המטולטל וכו' ולא ביאר תיבת לתובע מפני שהוא פשוט הרבה דבעינן שהשבועה תהיה מהתובע דוקא ולא מהנתבע וכ"ש מזולתם וכמ"ש רבינו בהל' ז' עיין עליו:

והוא שהשביעם בבי"ד. מרן ז"ל נתקשה בדברי רבינו מהיכן נפקא ליה זה והרב לח"מ ז"ל סייע סברת רבינו מדברי התוס' ז"ל גם הרב בתי כהונה האריך ופלפל הרבה בדבר ולא הזכיר דברי הרב לח"מ ז"ל והוא דבר תמוה עיין עליו:

התובע עדיו וכו'. רבינו לא סדר הדינין כסדר הכתוב ולא כסדר התנא שהכתוב בסוף פרשת ויקרא סדר שבועת העדות ואח"כ שבועת הפקדון וכן תנא דמתניתין ורבינו סדר תחלה שבועת הפקדון שהיא בפ' ז' ובפ"ח ושוב סדר שבועת העדות נראה שנתכוון לסדר העולם שתחלה תובע האדם לבעל דינו בעצמו ואם יכפור לו אז הוא מחזר אחר עדים ולכך סדר שבועת הפקדון והשייך לה ברישא וגם עיקר שבועת העדות אינה נוהגת אלא במה ששייך בשבועת הפקדון וכמ"ש רבינו הל' ג' עיי"ש:

ד[edit]

אלא עדותן עם כפירת הנתבע היא מחייבת אותו. כצ"ל וכן הוא בכת"י פי' לאפוקי הודאתו דאילו כפירה מצד עצמה אינו מעלה ולא מוריד לענין העדאתן דהגע עצמך דלא הודה ולא כפר והעדים מעידים מסתברא ודאי שיתחייב:

ה[edit]

משביעכם אני וכו' וכן אם השביעם וכו'. ידוע דמרן ז"ל ציין ממתני' דפ' שבועת הפקדון וכו' וסיים דמשם למד רבינו לשבועת העדות ע"כ. ותמיהא מילתא טובא דלמה לן ללמדה משבועת הפקדון הלא משנה ערוכה היא בפרק שבועת העדות גופא וכבר השיג הרב לח"מ והמל"מ והניחו בצ"ע. והתוס' יו"ט ז"ל כתב דאולי דמרן לא הוה גריס לה או דאשתמיטתיה וכו' ע"כ. ומאחר דג' רועי ישראל הניחוהו בצ"ע מה נענה אנן, אכן לפי חומר הנושא נראה לענ"ד דמרן ז"ל ודאי דידע לה להך מתניתין אלא דרצה להביא משנה שמבואר בה הטעם שהרי רבינו נתן טעם לדבר והמשנה שמפרשת הטעם אין לנו כי אם זאת דמתניא גבי פקדון וזה מדוקדק בדבריו שהביא כל המשנה ודברי ר' שמעון ורבנן וסיים ולמד רבינו משם לשבועת העדות כלומר דגם בשבועת העדות דתנן ביה סתמא הטעם הוא זה ור"ש נמי כי היכי דפליג בשבועת הפקדון פליג נמי בשבועת העדות אלא דרבינו לא שנאה אלא היכא דשמעה להדיא וגם דקדוק דברי רבינו מוכח שכל דין זה יליף ליה מפקדון כמ"ש בהל' ג' ועליה קאי הני ודו"ק:

מפני הבושת והפגם. כבר כתבנו בפ"ח הל' ג' דצער דאנוסה נמי בכלל בושת ופגם הוא ואינו קנס אלא ממון דהכל לפי מה שהיא אלא שרבינו דרכו להעתיק המשנה דמילתא פסיקתא קתני וזה מ"ש רבינו וכן כל כיוצא בזה נתכוון לשאר חלוקות השנויים שם במשנה ועיין עליהם:

ו[edit]

אין העדים חייבים וכו' או שלוחו. כבר כתבנו בפ"ז הל' ו' דשליח כדינו קאמר רבינו דהיינו ע"י הרשאה דאילו שליח סתם אף דבכל התורה כולה שלוחו של אדם כמותו הכא שאני דקפיד קרא אם לא יגיד ודרשו בגמרא אם לו לא יגיד אז ונשא עונו אם לאחר לא נשא עון זה וכ"כ רבינו להדיא בפי' המשנה ומלבד מ"ש לעיל ע"ד מרן עוד יש לתמוה דמאחר דשבועת הפקדון ילפא משבועת העדות מג"ש דתחטא תחטא כמ"ש מרן גופיה שם הל' ז' ובפ"ט הל' י"ז וי"ט בכמה דינים וכמבואר מעתה מנ"ל דבהאי מילתא יש חילוק ביניהם עיי"ש:

ט[edit]

אבל אם אמר משביע אני כל העומדים כאן וכו' והיו עדיו בכללם וכו'. מפשט דברי רבינו נראה דלא בעינן שיהיו עדיו עומדים בצדו אלא די שיהיו בכלל העומדים וכיון שכן קצת קשה דהתם דף ל"ה אמתניתין דעמד בביהכ"נ וכו' אמר שמואל אפי' עדיו ביניהם ופריך פשיטא לא צריכא דקאי עלוייהו וכו' תנ"ה ראה סיעה של בני אדם וכו' יכול אפילו אמר כל העומדים כאן ת"ל וכו' ופירש"י ראה סיעה וכו' ע"כ בדקאי גבייהו קאמר מדקאמר סיפא וכו' אפילו כל העומדים כאן וכו' הרי יחד עדיו דכיון דאמר עומדים כאן אותם העומדים אצלו יחד וכו' ע"כ. וצ"ל דרבינו אינו מפרש כן אלא מה דאמרו ל"צ דקאי עלוייהו לא הוצרכו לומר כן אלא אריבותא דעמד בביהכ"נ דכיון שלא יחדם אפילו עומדים לא מהני אבל ביחדם דהיינו שאמר כל העומדים כאן וכו' אפילו אינן אצלו כיון שכל אחד ואחד יחד הרי עדיו בכלל וגם בפי' המשנה כתב רבינו סתמא ומאי דלא ביאר רבינו ברישא דאפילו העדים עומדים אצלו לא מהני היינו טעמא משום דלא אצטריך דדוקא אמילתא דשמואל דקאמר אפילו עדיו ידועים הוכרח לתרץ כאן לרבותא דשמואל אבל כשסדר הדין בסתם א"צ לבאר דודאי בכל גווני קאמר ואין לחלק אלא בין יחד ללא:

יא[edit]

אחד המשביע וכו'. שם בגמרא דף ל"ה תני ר' חייא כובלכם אני הרי אלו חייבים והוא מלשון כבלי ברזל וכן פירש"י ומסיק אביי דכלהו בשבועה קאמר דהיינו מ"ש רבינו אלא שהשמיט הא דכובלכם משום דלא שכיחא מכ"ש שהוא קרוב ללשון אוסרכם וכבר הזכירו רבינו:

יד[edit]

אבל לא במלקות שנאמר וכו'. לא זכיתי להבין דברים אלו דמשמע דקרא אתא לפטור אף המזיד ממלקות ובגמרא דף כ"ה משמע להדיא דלא אתא קרא אלא לענין הקרבן וכבר הקשה כן הרב לח"מ ז"ל והניחו בצ"ע עיין עליו. וגם אם נדחוק ולומר דמאי דאייתי רבינו קרא דלאחת מאלה לא קאי על המלקות שהזכיר אלא ארישא קאי לפטור המזיד דאף דבשבועת בטוי חייב מלקות כמ"ש רבינו בפ"א הל' ג' הכא בשבועת העדות אינו חייב אלא קרבן ולהכי הוא דאתא קרא ואכתי בכל גווני תמיהא לי מילתא מסוגיא ערוכה בפרק שבועת הפקדון דף ל"ז רב אחא בר הונא ורב שמואל בריה דרבה בר בר חנה ורב יצחק בריה דרב יהודה תנו שבועות בי רבה פגע בהו רב כהנא אמר להו הזיד בשבועת הפקדון והתרו בו מהו כיון דחידוש הוא דבכל התורה לא אשכחן מזיד דמייתי קרבן והכא מייתי חייב ל"ש אתרו ביה ל"ש לא אתרו ביה או דילמא ה"מ היכא דלא אתרו ביה אבל היכא דאתרו ביה מלקא לקי קרבן לא מייתי א"ד הא והא עבדינן ע"כ ובעיא זו כדמותה בצלמה שייכא נמי גבי שבועת העדות דהא בכל התורה לא אשכחן דמייתי קרבן על המזיד והכא מייתי וכיון שכן למה אבעיא ליה לרב כהנא בשבועת הפקדון דוקא ורש"י ז"ל נרגש מזה וכתב שם דגבי שבועת העדות ליכא למבעי הך בעיא משום דאין התראת ודאי בשבועת העדות דמי יודע שהם יודעים לו עדות ויכול להתרות בו ע"כ. וגם התוספות ז"ל הסכימו לזה מטעם אחר דהיינו משום דאי אפשר לידע מעולם אם הם מזידים שיכולים לומר שכחנו ע"כ הרי מבואר דאין מציאות מלקות בשבועת העדות ואיך כתב רבינו אבל לא במלקות ואולי דכוונת רבינו על החידוש דמצינו חידוש זה בשבועת העדות שחייב קרבן על המזיד כשוגג אבל לא במלקות כלומר שלא מצינו בו חידוש זה ולא קאי לשבועת העדות דוקא אלא לכל התורה כולה עוד אפשר דסירכא דלישנא דמתניתין נקט דקתני התם חמורה הימנה פי' משבועת העדות שבועת הפקדון שחייבין על זדונה מכות וכו' הרי דאף דאין שייך בה מלקות קרי לה חמורה כלפי הדבר מצד עצמו ודו"ק ומ"ש בס"ר לאחת מהנה ט"ס הוא וצ"ל לאחת מאלה:


מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון