קרית ספר/שבועות/ט

קרית ספר ‏ שבועות ט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

אין העדים חייבים בשבועת העדות אלא ע"פ עשרה דברים ואלו הם: שיתבעם התובע דילפינן לה מדכתיב אם לוא יגיד מלא למידרש אם לו לא יגיד ונשא עונו ואם לאחר לא יגיד פטור משמע שהוא תובעם. ב' שתהיה עדות ממון דכתיב והיה כי יאשם לאחת מאלה וגו' יש מאלה שהוא חייב בתביעתו ויש מאלה שהוא פטור הא כיצד תבעו ממון חייב תבעו דבר אחר פטור. ג' שיהיה ממון המטלטל דהא דדרשינן יש מאלה וכו' שהוא פטור אממון קאי דהיינו קרקעות ועבדים ושטרות דנאמרו כאן גבי שבועת העדות או (אין) או ראה או ידע ונאמר בשבועת הפקדון או (אין) או בתשומת יד או בגזל או עשק וגו' מה להלן אינו מדבר אלא בתביעת ממון המטלטל וגופו ממון וכו' כדדרשינן לעיל אף כאן אינו מדבר אלא בתביעת ממון המטלטל. ד' שיתחייב הנתבע לשלם בעדותן לבד אם העידו בין יכפור הנתבע או לא. יצא קנס שאינו מתחייב בעדותן אלא א"כ כפר אבל אם קדם והודה פטור אפילו באו עדים אחר כן. וכן אם העידו עליו בדבר שיכול לחזור בו הנתבע כגון שאמר לתת לו ולא נתן דכתיב הכא תחטא וכתיב התם בשבועת הפקדון תחטא ג"ש מה להלן בתביעת ממון ויש לו שיש ממון עליו כדכתיב והשיב את הגזלה וגו' אף כאן בתביעת ממון ויש לו ואינו יכול להפטר בהודאה יצא קנס שיכול להפטר בהודאה כדאמר ומה שיכול להפטר בחזר' כדאמר'. ה' ושיכפרו אחר שתבען התובע לא שכפרו ונשבעו קודם שתבעם ואח"כ תבעם כדכתיב אם לו לא יגיד וגו' דמשמע שהוא תובעם קודם כדכתיב לו ואח"כ הם אינם מגידים אלא כופרים. ו' ושיכפרו בב"ד דכתיב אם לוא יגיד וכו' לא אמרתי לך אלא במקום שאלו מגיד זה מתחייב זה ממון דכיון דאהגדה קפיד קרא על כרחיך במקום הראוי להגדה קאמר דהיינו בב"ד. ז' שתהיה שם שבועה בשם אי בכינוי כדילפינן לעיל ריש פ"ב. ח' שתקדם ידיעת העדות לשבועה דכתיב ושמעה קול אלה והוא עד או ראה או ידע מי שקדמה עדות לשבועה ולא שקדמה שבועה לעדות דמדכתיב והוא עד משמע שהוא עד באותה שעה ולא שיהיה אח"כ. ט' שייחד עדיו בעת השבועה או התביעה שאם לא ייחד אלא השביע דרך כלל לכל מי שידע לו עדות פטורין דכתיב והוא עד והרי לא ייחד עדיו ואם אמר משביע אני לכל העומדים כאן הרי ייחד עדיו וקרינא ביה והוא עד. י' שתהיה השבועה בלשון שהם מכירין בה מדכתיב ושמעה קול אלה ולא כתיב והשביעוה באלה משמע בכל לשון שהיה שומעת כדאמרינן לעיל פ"ז. ומדחייבי' על כל כפירה וכפירה כדלקמן מדכתיב לאחת לחייב על כל אחת ואחת משמע דלא בעיא שבועה בב"ד דאי בב"ד אין חייבים אלא אחת הואיל ואינם יכולים לחזור ולהודות. וכשהשביעם התובע בב"ד אע"פ שלא ענו אמן חייבין אם כפרו דשמעה קול אלה כתיב אם לא יגיד וכו' דמשמע דכיון שאינו מגיד אלא שאומר איני יודע לך עדות חייב והיינו בב"ד כדכתיב אם לא יגיד במקום הראוי להגיד כדאמרי'.

יד

כל שאמרנו פטור משבועת עדות חייב בשבועת ביטוי שהרי נשבע על שקר ומחויב בשבועת העדות אע"פ שנשבע על שקר אינו חייב בשבועת ביטוי שהרי הכתוב הוציא שבועת העדות מכלל שבועת ביטוי לחייב המזיד בה כשוגג בקרבן דהא לא כתיב ונעלם לחייב על הזדון כשגגה אבל לא במלקות שנאמר בההוא ענינא והיה כי יאשם לאחת מאלה ודריש אלה דמשמע מקצת אלה אתה מחייבו ולא על כל אלה והיינו במין אחד ממיני שבועות אתה מחייב הנשבע ואי אתה מחייבו בשני מינין.

טו

תבעם במין א' ותביעות חלוקות או תביעה אחת כולה פקדון ומינין חלוקים או תבעו אותם רבים להעיד להם ואמרו שבועה שאין אנו יודעים דרך כלל אינם חייבים אלא אחת ואם פרטו התביעות או המינין או האנשים חייבים על כל אחת ואחת דכתיב לאחת בשבועה לחייב על כל אחת ואחת.

יח

שבועת ביטוי אינה אלא בדבר שיש בו לאו והן כדילפינן מלהרע או להטיב ולכך אם נשבע שיודע לו עדות אינה שבועת ביטוי. ואם נשבע על העבר שהעיד לו או שלא העיד ושקר הויא שבועת ביטוי:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.