מעשה רקח/רוצח/ה

מעשה רקח ‏ רוצח ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ספר מעשה רקח פרק ה מהלכות רוצח ושמירת הנפש

א

שנאמר ולא תקחו כופר לנוס וכו'. קשה קצת, דמשמע שמפרש לנוס למי שעתיד לנוס, וא"כ איך יבוא סיום הפסוק לשוב לשבת בארץ, מאחר שעדיין לא נס שם, וגם רש"י ז"ל בפירוש החומש כתב וזה לשונו: לנוס, למי שנס אל עיר מקלטו שהרג בשוגג אינו נפטר מגלות בממון ליתן כופר לשוב לשבת בארץ בטרם ימות הכהן, לנוס כמו לנס וכו', ואם תאמר לנוס לברוח ותפרשהו, לא תקחו כופר למי שיש לו לברוח לפוטרו מן הגלות, לא ידעתי איך יאמר לשוב לשבת בארץ, הרי עדיין לא נס מהיכן ישוב עכ"ל.

וראיתי שם להרב שמע שלמה ז"ל, שכתב דגם רבינו מפרש כפירוש רש"י, לנוס כמו לנס, אלא שרבינו מפרש דינו בדרך קל וחומר מהפסוק, והכי פירושו, ומה אם מי שגלה כבר אפ"ה כתב קרא לא תקח ממנו כופר, מי שלא גלה כלל אינו דין שלא יקחו ממנו כופר וכו', ולמד רבינו קל וחומר זה מההיא דמכות וכו' ע"כ, ואחרי המחילה הראויה, דרך דרוש הוא זה ולא דרך פשט דברי רבינו, מכל שכן שנראה שרבינו הוציאו מהתרגום, שתרגם לנוס, למערק, והביאו הרב עצמו ז"ל שם, ומי הכריחו לזווג דברי רבינו עם רש"י ז"ל בדרך רמז ולא לבאר דברי רבינו עפ"י התרגום, שלענ"ד נראה שהתרגום פירש הפסוק כפשוטו, והכי פירושו דלעיל מיניה כתיב לבני ישראל ולגר ולתושב בתוכם תהיינה שש הערים האלה למקלט לנוס שמה כל מכה נפש בשגגה, הרי ביאר שם הורג בשגגה ינוס תיכף לערי מקלט כדי לינצל מגואל הדם, ושוב כתב והצילו העדה את הרוצח מיד גואל הדם והשיבו אותו העדה אל עיר מקלטו אשר נס שמה וכו', והכי תנן במתניתין דפרק אלו הן הגולין, והביאו רבינו לקמן דין ז', בתחילה אחד שוגג ואחד מזיד מקדימין לערי מקלט ובית דין שולחין ומביאין אותו משם וכו', מי שנתחייב גלות מחזירין אותו למקומו שנאמר והשיבו אותו העדה אל עיר מקלטו ע"כ, וכיון שכן הכי קאמר קרא שאחר שנס בתחילה ושלחו הבית דין אחריו ודנוהו לגלות, לא יקחו כופר כדי שישב בעירו, אלא צריך הוא לנוס פעם שניה אל עיר מקלטו כדי לינצל מגואל הדם, ואף שהבית דין היו שולחין עמו שני תלמידי חכמים אינם אלא דרך שמירה ושיפייסו לגואל הדם, אך אם גואל הדם הרגו עכ"פ אין בידו עון אשר חטא כדאיתא במכות דף י' [ע"ב], על כן צריך הוא להזהיר עצמו, וידוע דמי שגולה בעיר מקלט נקרא נס, והכי איתא במכות דף י' [ע"א] ונס אל אחת מן הערים האל וחי, עביד ליה מידי דתהווי ליה חיותא ע"כ, וזה לא שייך [אלא] אחר שעמד לפני הבית דין וגזרו עליו שיגלה, וכן נראה מדברי רבינו לקמן דין ז'.

ב

לפיכך אם לא פרכס כלל וכו'. לכאורה קשה טובא, דבגמרא בעינן תרתי, דקאמר איכא בינייהו דשחטיה בביתא דשישא ופרכס, אי נמי דשחטיה בברא ולא פרכס, ובספר לחם יהודה ז"ל כתב דט"ס הוא בדברי רבינו, וצריך להגיה "ושחטו" והוא דוחק, שהרי גם הסמ"ג לאוין ע"ה העתיק כדברי רבינו, גם הרב ר' חיים אבועלפיא בספרו עץ החיים הניח דברי רבינו בצ"ע, אמנם הפרי חדש ז"ל יישב גירסתינו על נכון עיי"ש, וידוע דגזירת הכתוב היא זו דלענין גלות בעינן שימות מיד, משא"כ ברוצח במזיד וכמו שכתבו התוס', ז"ל, שוב ראיתי בספר בתי כהונה למורנו הרב ר' יצחק הכהן רפפורט ז"ל שיישב גם הוא דברי רבינו בלי טעות, אך נראה שלא ראה דברי הפרי חדש רבו עיין עליו.

ג

ישראל שהרג בשגגה את העבד וכו'. הרב כסף משנה ז"ל, מחק מלשון רבינו או את גר תושב עיין עליו, ולענ"ד אין צריך, חדא, דבפירוש המשנה ג"כ הביאו רבינו, ואיך נגיה בשני מקומות, ועוד דהאמת נראה שרבינו הבין המשנה שאמרה משא"כ בגר תושב, כלומר דנשתנה דינו דע"י ישראל נהרג ועל ידו גולה, ועיין להתוס' יו"ט שם שהכריח דעת רבינו על נכון, וכן כתב בספר לחם יהודה ז"ל, ועיין עוד בשו"ת הרדב"ז ז"ל שנדפס מחדש [חלק ה'] בדף ע"ב [סי' א' תפ"ד (קי"א)], שוב מצאתי בספר כתב יד קדמון דף פ"ה, [כאן החסיר המעתיק כמה תיבות בכת"י].

ה

אבל אם יסר בנו כדי ללמדו וכו'. מלתא דפשיטא היא דבמלמדו תורה אף אם כבר יש לו אומנות שיכול לחיות בה פטור דושננתם לבניך כתיב, אך אם מלמדו חכמה וכבר יש לו אומנות יש להסתפק, דהא מדכתב רבינו או חכמה משמע דלאו בחכמת התורה קאמר, דזה כבר הזכירו במה שכתב כדי ללמדו תורה, אלא ודאי דהאי חכמה הוי דומיא דאומנות דהיינו כדי לחיות בה, ובאומנות לא מפטר אלא באין לו אומנות אחרת, אך מדברי הגמרא נראה דיש להוכיח דבחכמה אין לחלק, דקאמר אע"ג דגמיר מצוה קעביד דכתיב בנך יסר ויניחך וכו', ואי בלימוד התורה קאמר מלתא דפשיטא היא דארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים, אלא ודאי דבלימוד חכמה קאמר, ומזה נראה שהוציאו רבינו, ומינה דאף ביש לו אומנות קאמר ומכל מקום הדבר שקול.

ו

או שליח בית דין שהכה וכו'. ידוע דהראב"ד ז"ל השיג על רבינו דשליח בית דין היינו המלקה ע"פ בית דין, וכדתנן פרק אלו הן הגולין, הוסיף לו רצועה אחת ומת הרי זה גולה על ידו, ולענ"ד נראה דרבינו לא בחר בזה הפירוש, חדא, דהתם לא נקרא בשם שליח אלא בשם חזן, כדתנן התם חזן הכנסת עומד עליו ורצועה של עגל בידו וכו'. ותו דאי הך שליח בית דין הוי אותו חזן הכנסת תרתי למה לי, שוב מצאתי בספר כתב יד קדמון דף פ"ה [כן] ושבח להשי"ת שנתכוונתי לדעת גדול זלה"ה.

ז

מי שנפטר פוטרים אותו וכו'. היינו בהורג בשגגה הקרובה לאונס, וכמו שכתב רבינו לקמן פרק ו' דין ג' וכו', וקרא לצדדין קאמר, והצילו העדה אם היא שגגה הקרובה לאונס, אם היא שוגג גרידא אז והשיבו וכו'.

י

התיר עצמו למיתה ורשות וכו'. פסק כר' עקיבא דהלכה כמותו מחבירו, ועיין מה שכתבתי לעיל ריש פרק א'.

יב

לפיכך ההורג בשגגה וקלטו מזבח וכו'. משמע דהמזבח אינו קולט אלא בשגגה דוקא, וממה שכתב אח"ז דאין קולט אלא גגו וכהן ועבודה בידו משמע דכולהו בעינן, ולכאורה קשה טובא דבפרק יום הכפורים דף פ"ה [ע"א], דריש ר' עקיבא, מעם מזבחי תקחנו למות ולא מעל מזבחי, ופירש רש"י דאינו קולט אלא כהן ועבודה בידו, מינה דבשוגג אפילו שאין עבודה בידו קולטתו, וכן הקשה הרב ר' חיים אבועלפיא בספרו עץ החיים בלשונות דף ב', ועוד הקשה לסברת הרב כסף משנה דיש חילוק בין דין מלכות למורד במלכות, הוי ליה למימר שטעה יואב בכך, גם הוי ליה למימר שטעה יואב שאינו קולט אלא שוגג והוא מזיד הוה וצ"ע עכ"ל, ובפרשת משפטים דף פ' תירץ, דרבינו נמשך אחר מה שאיתא במכות דף י"ב [ע"א], שתי טעיות טעה יואב, טעה שאינו קולט אלא גגו והוא תפס בקרנותיו, טעה שאינו קולט אלא מזבח בית עולמים והוא תפס במזבח במה, אביי אמר בהא נמי טעה שאינו קולט אלא כהן ועבודה בידו והוא זר הוה, וכתבו התוס' (בסנהדרין דף מ"ט [ע"א] ד"ה מאי טעמא וכו'), דיואב שוגג הוה, הרי שגם בשוגג הצריך הש"ס כהן ועבודה בידו, נמצא דסוגיא זו דריש מעם ואפילו מעל במזיד, מינה דבשוגג כשמעל מזבחי דהיינו עבודה בידו ניצול עכ"ל, אך עדיין הוא מגומגם, דהיכי שביק דרשת ר' עקיבא דהוא תנא, ופסק כאביי דהוא אמורא, ותו דאי סוגיא זו דריש מעם ואפילו מעל שאינו קולט אלא גגו של מזבח מנא ליה, והרי רש"י ז"ל פירש שם דטעה יואב בדרשה דמעם מזבחי ולא מעל מזבחי וכסבור דהיינו מעל מזבחי ע"כ, ויותר היה נראה לומר דרבינו מפרש דגם דרשת ר' עקיבא דדריש מעם ולא מעל אקרנות המזבח קאי, והיינו בשוגג והכי קאמר קרא דבמזיד אין שום מקום מן המזבח קולט ואפילו מעם, דהיינו שהוא כהן ועובד עבודה, הא בשוגג קולט והיינו בגגו דוקא שהוא עיקרו של מזבח ולא מעל דהיינו הקרנות, וקרוב לזה זכיתי ומצאתי להרב דינא דחיי בעשין ע"ה דף פ"ה, וזה לשונו: אלא קרא הכי קאמר וכי יזיד וכו', תקחנו למות ואפילו שוגג ולא מעל כשיהיה בשוגג ע"כ.

יד

אלא מוסרין לו שומרין ומגלין אותו לעיר מקלטו וכו'. היינו בהרג בשוגג, והכי משמע מדסיים ומגלין אותו לעיר מקלטו, וידוע דאין עיר מקלט קולט אלא בשוגג כמו שכתב רבינו לעיל, ומינה דבגגו של מזבח ובכהן ועובד עבודה קאמר, ולא נמצא בגמרא דין זה, אך נראה דרבינו הוציאו מהדין שכתב בדין ח', שמוסרין לו שני תלמידי חכמים לשמרו וכו', והכי נמי לא שנא, כיון שנתבאר שלא הרג אלא בשוגג, ועוד דמה יעשה שם וכי ישב בגגו של מזבח עולמית.

בדין המלכות וכו' בהוראת שעה וכו'. נראה דהיינו כאותם שהזכיר רבינו לעיל פרק ב' דין ד', כל אלו הרצחנים וכיוצא בהן שאינן מחוייבין מיתת בית דין אם רצה מלך ישראל להרגם בדין המלכות ותקנת העולם הרשות בידו, וכן אם ראו בית דין להרגם בהוראת שעה וכו', ונפקא מינה שאין בכלל זה המורדין במלכות דמורד במלכות הוא מחויב מיתה מן הדין, ומלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול, ואדרבא הוא נענש אם מחל, כמו שכתוב בפסוק ויבזוהו ולא הביאו לו מנחה ויהי כמחריש, וכתיב ויעל נחש העמוני וכו', ואינו בדין שהמזבח יקלוט אותו, משא"כ בשאר עבריינים שאין חייבים לא לבית דין ולא למלך, ואפשר דנפקא ליה מהמכילתא שהובאה בילקוט, תקחנו למות ולא לידון ולא ללקות ולא לגלות ע"כ, ולפי זה תתורץ תמיהת הרב כסף משנה ז"ל, דזו טענה טובה ליואב שלא טעה, ואיך אמרו שטעה, ועוד שא"כ לא היו יכולין לקחתו שהרי לא הרג בהתראה לאבנר ועמשא וכו', ע"כ, נראה שהבין בדברי רבינו דאף במורד במלכות קאמר, וזה אינו, כאמור, וטעות יואב היה שהוא חשב שכדין הרג ולא מפני היותו מורד במלכות, אמנם לפי האמת מורד במלכות היה, וג' טעיות טעה כמו שאיתא בגמרא, וכדברי התוס' שהביא הכסף משנה ז"ל, ועיין להרב כנסת הגדולה וספר לחם יהודה ז"ל, שיש לגמגם בדבריהם, ונמצא כפי זה שאם אינו מורד במלכות קולט אפילו לזר בכי הני וכו', וזהו שכתב רבינו ואפילו היה זר וכו'.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---