מעשה רקח/פרה אדומה/ט
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מפרשי הרמב"ם אור שמח
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
כיצד מקדשין וכו'. סוטה דף ט"ז ע"ב ותמורה דף י"ב אפליגו ר' שמעון ורבנן בקידוש דסוטה אם הקדים עפר למים דלרבנן פסולין ולר"ש כשר ומייתי גזירה שוה מפרה דבפרה כתיב עליו אלמא אפר ברישא וכתיב מים חיים אל כלי אלמא מים ברישא דלר"ש רצה זה נותן רצה זה נותן ולרבנן [אל] כלי דוקא עליו לערבן ע"כ ורבינו פסק כרבנן אמנם בהלכות סוטה פ"ג הל' י' לא ביאר דאם נתן האפר תחילה שהוא פסול כמ"ש כאן ורש"י ז"ל פי' דבסוטה כתיב ועשה לה הכהן את כל התורה הזאת דבעינן כסדר הכתוב בפרשה ע"כ וי"ל דמילתא דפשיטא היא ולא חש רבינו לבארה ומה שביארו כאן אינו אלא מכח רמיא דקראי עד שהוצרך לבאר שזה שכתוב בתורה ונתן עליו היינו שיערב וכו'. ודבר תמוה ראיתי להתוס' ביומא דף מ"ג ד"ה הכל כשרין וכו' שכתבו דעליו דקרא י"ל בשבילו וכו' ע"כ ואיך נאמר שנעלם מעיניהם דברי הגמרא דסוטה ותמורה הנ"ל והם עצמם הזכירו כל זה בסוכה דף ל"ז וכן הקשה התוס' יו"ט ז"ל פ"א דתמורה עיי"ש ולענ"ד נראה דתקשה כן לרש"י ז"ל ותו דרש"י גופיה בכמה מקומות פי' דהקידוש הוא אפר על המים בסוכה דף ל"ז ושבת דף קל"ז וסנהדרין דף ע"ז, לכן נראה דכוונת רש"י כאן משום דרבנן ילפי מקרא דולקחו ובהך קרא כתיב עליו דמשמע מים על האפר ומשו"ה הרגישו התוס' לפי שיטתו ז"ל מכמה מקומות דמסכת פרה וכו' ולשיטתו של רש"י הוא שכתבו כן לא שהוא לפי האמת וכלומר דאף לפי שיטתו אינו מוכרח דעליו קאי על האפר שיתן המים עליו דאפשר לפרש דעליו היינו בשבילו וכלומר דלא היה לו לרש"י לפרש כן ודו"ק היטב:
ב[עריכה]
המקדש צריך שיתכוין וכו'. ידוע מאי דאפליגו בגמרא אי מצות צריכות כוונה או אין צריכות ומכאן נראה דהוו מצו לאוכוחי ודו"ק:
או נפל האפר וכו'. הקשה הפר"ח ז"ל דלפי מ"ש רבינו פ"ג דרוצח הל' י"ב היה לו לאוקומא בכאן בשותת כדאיתא בפרק הנשרפין דף ע"ז וכן קשה במ"ש לקמן פי"ב הל' ג' וצ"ע עכ"ל והיא קושיא מבוארת ובדוחק נראה לומר דס"ל לרבינו דאעיקרא דמילתא אין כאן קושיא משום דקרא כתיב ולקח אזוב וכו' והזה דמשמע דבעינן שמן האזוב גופיה יזה על המוזה וכמ"ש הר"ש ז"ל בפי"ב משמא דגמרא פ' לולב הגזול עיי"ש ולכך אפילו שמיצה דבא מכחו הזאתו פסולה וכן נראה מדברי המבי"ט ז"ל בקרית ספר ובדברי רבינו רפי"א ולפ"ז צ"ל דבההיא דפ' הנשרפין הוא מצי לתרוצי ליה דלא דמי וכו' אלא דלפי שיטתו השיבו:
ח[עריכה]
מים מקודשין וכו'. מרן ז"ל דקדק דרבינו פוסק דהזאה אינה צריכה שיעור והוא פוסק כרבנן דר' אליעזר ולדידהו א"צ שיעור כדאיתא בזבחים דף פ' ומהר"י קורקוס ז"ל תירץ דאפשר שרבינו סובר שמה שאמרו צריכה שיעור היינו שבאזוב יהיה שיעור הזאה וכו' ע"כ ועוד נראה דלדברי רבא ורב אשי דהתם לפי רש"י ז"ל הזאה א"צ שיעור וקנס הוא דקנסי רבנן כי היכי דלא משתרשי ליה ואף דעיקר תירוצן משמע דלא אתי אלא לדר"א מ"מ אפשר דכוונתן אפילו לרבנן דכיון דשייך שפיר משום קנסא ומכ"ש עם מ"ש התוס' שם (סד"ה במאי קמפלגי וכו') [ד"ה תנן] דהא דתנן צלוחית שנפל לתוכה מים כל שהוא וכו' חומרא דמי חטאת הוא דמדאורייתא בטל ברובה ע"כ:
י[עריכה]
קרוייה שהטבילה במים וכו'. פי' רבינו והר"ש והרע"ב ז"ל שהיא דלעת שנתרוקנו בני מעיה ואף למ"ש רבינו לעיל פ"ו דבעינן כלי צ"ל דהך נמי כלי הוא ומכל שכן לפי מ"ש בפירוש המשנה דהך טבילה היינו אם נטמאת וכו':
יג[עריכה]
נשתנו מחמת עשן פסולין. לרבותא נקט מחמת עשן דאף דלא נעשה בגופן שום דבר אפ"ה פסולין ומכל שכן אם השינוי מחמת דבר אחר שבגופן כמ"ש לעיל הל' י"א:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |