מעשה רקח/עירובין/ה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעשה רקח עירובין ה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

מגיד משנה
כסף משנה
מגדל עוז


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
יצחק ירנן
מהר"ם פדווא
מעשה רקח
קובץ על יד החזקה


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"



דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ספר מעשה רקח פרק ה מהלכות עירובין

א[עריכה | עריכת קוד מקור]

אנשי מבוי וכו'. משנה בעירובין דף ע"א ודין מין אחד בכלי אחד מימרא דרב שם ואף דרבינו פ"א דין י"ח כתב דאם נתמלא הכלי והניחו השאר בכלי אחר שפיר דמי הכא נראה דאסרינן לגמרי משום דהתם מעיקרא לשם ערוב גבו ומלויה למנא ואייתר אבל הכא דלאו לשם שיתוף היה כלי אחד דוקא בעינן וכ"כ רש"י ז"ל שם. ורבינו נראה שמחולק למ"ש רש"י במתניתין דיין ושמן לא מפני שהוא בשני כלים דמשמע דאם שני המינין בכלי אחד שפיר דמי ורבינו נראה שפסל ב' מינין אפי' בכלי אחד כמבואר.

ב[עריכה | עריכת קוד מקור]

אחד מבני המבוי שבקש וכו'. שם דף ס"ח והרב המגיד נראה שהבין בכוונת רבינו דיין ושמן דקאמר אינו מהשיתוף אלא משלו דלא כפירוש רש"י והראב"ד ז"ל עיין עליו. והוא דבר תמוה לייחס דעת זה לרבינו וכי בשביל שנשתתפו לענין ההוצאה יהיו הכל אחד אדונים או שותפים גמורים בכל שאר עסקיהם עד שנאמר שיחוייב כל אחד לתת לחבירו כל מה ששואל ממנו ואפי' בחול דבר פלא הוא זה דאפילו אחים גמורים לפעמים יסרב אחד לתת לאחיו אפילו דבר קל שישאל ממנו בשביל איזה טענה הכמוסה אצלו ועוד לפי זה השמיט רבינו ההיא דאביי וכבר תמה מרן ז"ל וכתב דאפשר דדוקא משל שיתוף קאמר וכפירוש רש"י וכו' ע"כ. ונראה לענ"ד עוד דאפשר שסובר רבינו אף בששיתף הוא לבדו לכולם כעובדא דאביי בש"ס דלא שנא וסמך אמ"ש בריש הפרק דאיירי בנשתתפו יחד וכו' ודבר זה יש להבינו מדקדוק דבריו ז"ל שכתב שהרי גילה דעתו שאינם כולם כשותפים שאין מקפידים זה על זה על כרחך דהיינו באותו דבר שהם שותפים בו בדוקא כן נראה לענ"ד יותר ודוק. ולמ"ש מרן דהרה"מ כתב שרש"י הוסיף עוד להקל וכו' נראה לענ"ד שט"ס הוא וצ"ל הראב"ד שכתב כן להדיא אבל רש"י ז"ל לא נחית לזה והוסיף עוד שכתב הרה"מ אהראב"ד קאי כנראה מדבריו וק"ל. עוד כתב מרן ז"ל ודלא כדכתבו התוס' והרא"ש דאפילו בשכל אחד נותן חלק בעירוב היא ע"כ. ולענ"ד נראה דאין הכרח בדברי התוספות דכוונתן כן ואפשר לפרשם ע"ד הגמ' שאחד משתף בשביל כולם ומפני שבגמרא אמרו בדוקא למי שמזונותיו מצומצמים חידשו ז"ל גם בדברים שמתקן לכבוד השבת דהוא הדין והוא הטעם והכי דייקי דבריהם ז"ל במ"ש דאי בעו ליה מיניה וכו' משמע דהוא עושה בשביל אחרים ודו"ק היטב. ודין רגיל וכו' שם דף פ' ודין מי שאינו רוצה וכו' הוא בירושלמי שם וכופין היינו ע"י בי"ד וכ"כ הרה"מ ז"ל וכ"פ הרב ב"י ס"ס שס"ו בהדיא.

ג[עריכה | עריכת קוד מקור]

אחד מבני מבוי שהיה לו אוצר. שם דף ס"ח ומבואר דעת רבינו דקי"ל בדרבנן יש ברירה.

ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

חצר שיש לה וכו'. שם דף פ"א מבואר כדברי רבינו אלא דהראב"ד ז"ל השיג דלא קי"ל כההיא והרב המגידהליץ בעד רבינו עיין עליו ובפ"א נתבאר דהמזכה בשיתוף א"צ להודיע וכאן צריך מפני שיש לה שני מבואות וכ"כ ז"ל.

ה[עריכה | עריכת קוד מקור]

אשתו של אדם וכו'. הסוגיא דף פ' קשה קצת לדברי רבינו וכמ"ש הראב"ד ז"ל וכבר הרב המגיד ומרן ז"ל עמדו בזה ליישב דברי רבינו עיין עליהם. ומ"מ אכתי פש גבן עובדא דההוא טורזינא דשרו עירובי חצירות ע"י אשתו אף שהוא מנע לגמרי בפירוש מלהשכיר להם רשותו וא"כ היכי שרי לדעת רבינו. ונראה לומר בדעת רבינו דסבירא ליה דמעיקרא הוה ס"ד דש"ס דדין השכירות שוה לדין השיתוף בכל צדדיו ולהכי מוכח לה ממלתיה דשמואל אלא דאחר זה אשכח ברייתא דלא כשמואל. ופריך מינה אעיקרא דמלתא דשמואל ולא אגיד הא בעובדא דההוא טורזינא ומתרץ הא דאסר הא דלא אסר כפירוש רבינו אמנם עובדא דטורזינא כדקאי קאי בהתירו עומד והיינו טעמא לפי המסקנא דאין לדמות השכירות לדין השיתוף שהרי הם פעולות הפכיות דשיתוף היינו ייחוד ושכירות מהגוי היינו להפרידו מעליהם ובזה הותר לגמרי בעל כרחו אף אם פירש שאינו רוצה להשכיר דבזה אין חילוק תדע דרבינו כתב לעיל פ"ב הלכה י"ב ששוכרין מן הגוי אפילו שלא לדעתו וכו' וכתב הרה"מ דנפקא ליה מהך עובדא וכו' והדבר ברור ומה גם דדירת גוי לא שמה דירה כמבואר שם ובהכי מתיישב הש"ס אלא שהתירוץ דרגיל ושאינו רגיל רבינו לא ביארו וכבר כתב מרן שלא היה גורס כן ע"כ. ולעיל בפרקין הלכה ב' כתב רבינו חילוק דרגיל ושאינו רגיל לענין הכפיה וכו' וציין הרה"מ ז"ל דנפקא ליה מהא שמעתתא עיי"ש אמנם דיוק הש"ס לא היה גורס ויתיישב יותר. ולעיקר פירושו דסבירא ליה דאוסר רוצה לומר להדיא נ"ל משמעתא דדף פ"ב וכ"כ המגדל עוז עיי"ש. ומ"ש בספרי רבינו והוא שלא יאסרו בנוסח אחר והוא שלא אסרו. ובנוסח אחר והוא שלא יאסר ובדברי מרן ז"ל שכתוב שאינו יודע לדבר צ"ל שאינו יודע הדבר. בהשגת הראב"ד ד"ה כיצד אוסר וכו' ולפיכך שלו צ"ל ולפירוש שלו.

ו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נשתתפו אנשי חצר וכו'. מבואר במשנה ובגמרא דף פ' אלא דרש"י והראב"ד ז"ל מפרשי לה באופן אחר וכבר הרב המגיד ז"ל ישב דעת רבינו ופשוט הוא.

נתוספו שכנים וכו'. במשנה קתני מוסיף ומזכה ורבינו השמיט תיבת מוסיף אפשר משום דמלתא דפשיטא היא. ונלמד נמי במכ"ש מהקודם.

ז[עריכה | עריכת קוד מקור]

נשתתפה חצר זו וכו'. זה למד רבינו מדאמר רב הלכה כרבי שמעון בג' חצרות וכו' דף מ"ו ודלא כשמואל בדף מ"ט ורש"י ז"ל כתב ה"ג ערבה עם שניהם אסורה עם שניהם אפי' לר"ש וכו' ואין כן דעת רבינו כמבואר.

ח[עריכה | עריכת קוד מקור]

היתה חצר וכו'. מימרא דשמואל דף מ"ט ודין ערבה עם מבוי שאינה רגילה מימרא דרבה בר רב הונא אמלתיה דשמואל שם.

ט[עריכה | עריכת קוד מקור]

עירבו בני המבוי וכו'. מימרא דרבה ב"ר רב הונא אמר שמואל ואמרו שם דכופין על מדת סדום ופי' רש"י מדת סדום שלי שלי.

י[עריכה | עריכת קוד מקור]

חצר שיש לה פתח וכו'. שם דף ס"ז ורש"י ז"ל פירש דיותר מבית סאתים דאוסר היינו בשלא הוקף לדירה דמשמע דאם הוקף לדירה אפי' ביותר מבית סאתים אינו אוסר דאמרי שעל פתח זה הוא סומך והתוס' בשם ר"י כתבו בהיפך דאם הוקף לדירה אפילו בית סאתים אוסר דכיון שהוקף לדירה הוי כביתו ואינו עומד במקום אויר של מבוי ואוסר עדין פתח הפתוח למבוי ע"כ. ומתוך דברי רבינו נראה שמפרש כפי' רש"י וה"נ מסתברא.

יא[עריכה | עריכת קוד מקור]

אחד מבני מבוי שהלך וכו'. נלמד מדין החצר שנתבאר משפטו בפרק הקודם דין י"ג. ודין מי שבנה מצבה היינו דקה דרב חסדא דף נ"ט ועיין מ"ש בפרק הקודם דין ט"ז.

יב[עריכה | עריכת קוד מקור]

אנשי מבוי וכו'. משנה וגמ' דף ע"ג ומ"ש ודינם לענין ביטול וכו' הוא בריש פ"ב וכמ"ש וכבר אמרנו וכו' הוא בריש פ"ד.

יג[עריכה | עריכת קוד מקור]

מבוי שעירבו וכו'. משנה שם ודקדק ז"ל לכתוב כל חצר בפני עצמה לרמוז שאין פתוחים זה לזה דאז צריכים שיתוף במבוי אבל אם הם פתוחים זה לזה ופתוחים גם כן למבוי אין צריך שיתוף ודי בלחי או קורה כדינו וכן ביאר להדיא בפירוש המשנה. ובנוסח אחר נמחק בדברי רבינו תורת עירוב שכתב גבי תינוקות.

יד[עריכה | עריכת קוד מקור]

נשתתפו במבוי וכו'. מבואר בירושלמי שם ובפ"א דין י"ט כתב רבינו שאם נשתתפו בפת א"צ לערב בחצרות. וא"כ כשכתב כאן אם אין מקפידין על פרוסתן אין הכוונה לפרוסת הערוב דהיינו הפת דא"כ תיפוק לי דא"צ שום ערוב בחצרות אלא אפרוסא דעלמא קאמר ושתופן היה בדברים אחרים זולתי פת וכ"כ הרב המגיד ופשוט.

טו[עריכה | עריכת קוד מקור]

מבוי שלא נשתתפו וכו'. מימרא דרבי זירא אמר רב בשבת דף ק"ל ושקלא וטריא התם טובא והראב"ד ז"ל השיג על רבינו מהסוגיא עצמה וכבר הרב המגיד ז"ל הליץ בעדו. ועיין עוד להרב מגדל עוז ולהרב ב"י ריש סי' שפ"ח. ובדברי הרב המגיד שכתוב ונופל לבתים ט"ס הוא וצ"ל וטפל לבתים.

טז[עריכה | עריכת קוד מקור]

גוי או צדוקי וכו'. מעשה בצדוקי אחד וכו' בערובין דף ס"א ועיין להרב ב"י סימן שפ"ה.

יז[עריכה | עריכת קוד מקור]

גוי שהיה דר וכו'. מימרא דשמואל וכו' שם דף ס"ז. ויש נוסח אחר בדברי רבינו אם יש בחצרו פתח אחר ברי"ש. ומ"ש

וכן אם היה פתוח לקרפף וכו' בעיא ופרוקא ושם וכרבה ורב יוסף ויש נוסח אחר כתב יד שכתוב וכן אם היה פתח לקרפף ונוסחת הגמ' כנוסחתינו.

יח[עריכה | עריכת קוד מקור]

מבוי שצדו וכו'. מימרא דרב יהודה אמר רב דף ע"ד וע"ה ופירש רש"י כדברי רבינו ועיין להתוספות שם ולרבינו פ"ב דין ט"ו.

יט[עריכה | עריכת קוד מקור]

כיצד משתתפין וכו' פירש הרב המגיד ז"ל דזה איירי בעיר מוקפת חומה גבוהה י' טפחים ויש לה דלתות שהיא רה"י גמורה ומפני זה אין מערבין אותה לחצאין וכו' דהרי היא כמבוי אחד שאין מערבין חציו כיון שמוכשר כולו במחיצות אבל אם אינה מוכשרת כולה במחיצות שרי כדין המבוי בפי"ז דהלכות שבת [דין כ'] וכו'. ועוד כתב משם הרשב"א ז"ל אי זו היא עיר של יחיד כל שבנאה יחיד לעצמו וישכירנה לרבים או שמכרה לרבים או שבנאה להושיב בה דיורין ומשייר לעצמו דרכים פלטיות וסרטיות כדרך שהמלכים עושים ע"כ. ועיקר הדין וחילוקיו במשנה וגמ' דף נ"ט.

כ[עריכה | עריכת קוד מקור]

אבל אם היתה של רבים וכו'. וכן ביאר רבינו בפירושו להמשנה שם.

כא[עריכה | עריכת קוד מקור]

ודבר זה משום היכר וכו'. כתב הרב מג"א סי' שצ"ב בשם ריב"ל ח"ג סי' ע"ד דאפילו איכא נכרי בהדי מתא אין יכולין לערב יחד [כנסת הגדולה] והר"ן ז"ל כתב דנכרים הוי שיור עיי"ש.

כב[עריכה | עריכת קוד מקור]

מדינה של רבים וכו'. דף נ"ט ופי' רש"י סולם שעולים ויורדים בו חוץ לחומה תורת מחיצה עליו כלומר אינו מבטל את הסתימה להיות כפתח.

הבתים שמניחין וכו'. עובדא דבני קקונאי בדף ס' ומוכח שם דאפילו בית הבקר או בית התבן שא"צ לערב מהנו לשיור ומערבין השאר וכן פסק הרב ב"י סי' שצ"ב ולרבינו אפשר דקיצר במובן.

כג[עריכה | עריכת קוד מקור]

המזכה בשיתוף וכו'. לאפוקי כשמערבין לחצאין על דרך שביאר בדין שאחר זה והרב המגיד כתב דעיקר הלשון ראוי להיות אם ערב לכולן ערוב אחד.

כד[עריכה | עריכת קוד מקור]

מדינה שנשתתפו וכו'. דף נ"ט וס'. ומ"ש בספרי רבינו הרי זה אסור על כולן בנוסח אחר כתב יד ודפוס אמשטרדם הרי זה אוסר על כולן וכן עיקר. ומ"ש ואם בנו מצבה בנוסח אחר כתב יד ואם בנה מצבה ועיין בדברי הראב"ד ז"ל.


מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון