מגדל עוז/עירובין/ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מגדל עוז ‏ עירובין ה

א

אנשי מבוי שהיה ביניהן עד צריכין להשתתף לענין שבת. פרק הדר (דף ע"א):

ב

אחד מבני מבוי שבקש מחבירו יין או שמן קודם השבת ולא נתן לו וכו' עד זה על זה. פרק הדר (דף ס"ה):
כתב הראב"ד ז"ל נראה לי שלא נשנית הברייתא הזו וכו' דמנתי' מיהא קיימא בשיתוף עכ"ל: ואני אומר אילו היתה כוונת ר"מ ז"ל כאשר חשב עליו רבינו הראב"ד ז"ל היתה עליו תפיסה באמת כי מה לנו אם הם מקפידין בחול מלתת אחד לחבירו משלו כיון שעכשיו עירבו ולא הקפידו ועוד דהא אמרינן לעיל פ' מי שהוציאוהו (דף מ"ט) גמרא מתניתין דהיו שנים גבי המקפיד על עירובו רבי חנינא אמר עירובן עירוב אלא שנקראין מאנשי ורדינא אלא ודאי דעת ר"מ ז"ל דתניא פ' הדר (דף ס"ח) אחד מבני מבוי שביקש יין ושמן של חבירו ולא נתן לו בטל השיתוף דמיירי כגון שהיו שותפין ביין או בשמן שלא היו צריכין שיתוף אחר במתניתין דבעל הבית וכו' והשכנים דכוותא כדמשמע בגמרא דההיא משנה תדע דמייתי לה על דאביי דאמר אי בעו מינאי מאתמול ולא אפשר לי למיתבא להו וכן גרסת ר"י אלפס ז"ל בהלכות וכן פירש רש"י ז"ל שאין יכולת בידי לוותר להם משלי בכל שבת דהיינו ודאי בשותפין כי מזכי להו בכולא ולכך סמכו ענין לו ר"מ ז"ל בזה הפרק ולא הפסיק ביניהם כלל כדי שיהא דבר הלמד מעניינו וכי מעיינת בה שפיר הכי משכחת לה וזה ברור:

ואחד מבני המבוי וכו' עד להשתתף עמהן. פ' חלון (דף פ'):

אחד מבני מבוי עד הרי זה שיתוף. פ' הדר (דף ס"ח):

ג

אחד מבני מבוי שבקש מחבירו יין או שמן קודם השבת ולא נתן לו וכו' עד זה על זה. פרק הדר (דף ס"ה):
כתב הראב"ד ז"ל נראה לי שלא נשנית הברייתא הזו וכו' דמנתי' מיהא קיימא בשיתוף עכ"ל: ואני אומר אילו היתה כוונת ר"מ ז"ל כאשר חשב עליו רבינו הראב"ד ז"ל היתה עליו תפיסה באמת כי מה לנו אם הם מקפידין בחול מלתת אחד לחבירו משלו כיון שעכשיו עירבו ולא הקפידו ועוד דהא אמרינן לעיל פ' מי שהוציאוהו (דף מ"ט) גמרא מתניתין דהיו שנים גבי המקפיד על עירובו רבי חנינא אמר עירובן עירוב אלא שנקראין מאנשי ורדינא אלא ודאי דעת ר"מ ז"ל דתניא פ' הדר (דף ס"ח) אחד מבני מבוי שביקש יין ושמן של חבירו ולא נתן לו בטל השיתוף דמיירי כגון שהיו שותפין ביין או בשמן שלא היו צריכין שיתוף אחר במתניתין דבעל הבית וכו' והשכנים דכוותא כדמשמע בגמרא דההיא משנה תדע דמייתי לה על דאביי דאמר אי בעו מינאי מאתמול ולא אפשר לי למיתבא להו וכן גרסת ר"י אלפס ז"ל בהלכות וכן פירש רש"י ז"ל שאין יכולת בידי לוותר להם משלי בכל שבת דהיינו ודאי בשותפין כי מזכי להו בכולא ולכך סמכו ענין לו ר"מ ז"ל בזה הפרק ולא הפסיק ביניהם כלל כדי שיהא דבר הלמד מעניינו וכי מעיינת בה שפיר הכי משכחת לה וזה ברור:

ואחד מבני המבוי וכו' עד להשתתף עמהן. פ' חלון (דף פ'):

אחד מבני מבוי עד הרי זה שיתוף. פ' הדר (דף ס"ח):

ד

חצר שיש לה שני פתחים עד לא בזה. פרק משתתפין ופ' חלון (דף פ"א):
כתב הראב"ד ז"ל מאחר דקיי"ל כר"ש וכו' ובאמת שבוש הוא זה עכ"ל: ואני אומר איני מבין השבוש הזה ואדרבה יפה כיון דריש פ' כיצד משתתפין מסיק רב אשי דהוא בתרא הודיעוהו ולא הודיעוהו קתני ועוד אסיקנא פ' חלון גמרא דמתניתין דכיצד משתתפין גבי משלהן צריך להודיעם כי מקשינן מנשים שעירבו ושנשתתפו שלא מדעת בעליהן אין עירובן עירוב ולא קשיא הא דאסר הא דלא אסר ותלמודא נמי קאמר ה"נ מסתברא דא"כ קשיא דשמואל אדשמואל דאמר שמואל אחד מבני מבוי שרגיל להשתתף עם בני מבוי ולא נשתתף בני מבוי נכנסין לתוך ביתו ונוטלין ממנו שתופו בעל כרחו רגיל אין שאין רגיל לא, נמצאו דבריו תלמוד ערוך ודכוותיה מייתי נמי פ' מי שהוציאוהו גמרא דמתניתין דעיקר מילתא דר"ש דשלש חצרות דאמר שמואל חצר שבין שני מבואות עירבה עם שניהם אסורה עם שניהם וכו' עד דמסיק כגון זה כופין אותו על מדת סדום וגם ר"י אלפס ז"ל כתב שם ג"כ להדיא גמרא מתני' דנתמעט האוכל סוגיא דשמעתין ואוקימנא לקמן בחצר של שני מבואות שמתוך שאתה מתירו במבוי זה אתה אוסרו במבוי האחר עכ"ל. ואוקימתא זו פ' הדר גמרא דמתניתין דבעל הבית ומה שאמר הראב"ד ז"ל משלש חצרות הפתוחות זו לזו ופתוחות לרה"ר ועירבו שתיהן עם האמצעית היא מותרת עמהן שהיא משנה פ' מי שהוציאוהו ומייתי לה פ' כל גגות ומשום דקיי"ל כר"ש לפי דעתי סייעתא היא לר"מ ז"ל דהא עירבו עם האמצעית קתני דמשמע עירבו עמה ומדעתה אבל אם לא עירבו לדעתה לא וכ"ש בזה שנשתתף עם אחת מהן בלבד כמו שדקדק ר"מ ז"ל בלשונו הצח דודאי מגלה דעתו שאינו חפץ בזה העירוב האחר וזה מפורש ריש פ' כיצד משתתפין סוף גמרא דמתני' קמייתא דמסיק רבא כיון שעירבו אין לך מיחוי גדול מזה. שוב מצאתי למורי הרשב"א ז"ל שכתב כן בנמוקי עירובין שלו בהלכה זו ובאוקימתא דר"י אלפס ז"ל דמפרש ההיא דחצירות שהקשה ממנה הראב"ד ופירשה בשהעמידו עירובן באמצעית. ואל תתמה לומר מה חיוב יהיה לו אם ישתתף עם זה וישתתף עם האחרת כמו שתמה הראב"ד ז"ל שאם אתה תמה על זה תמה על עצמך ובכל מקומות התלמוד שהזכרתי וכיוצא בהן שמצריך דעת מי שעירבו או שתפו לו ואמור מה הפסד יש לו בזה אלא ודאי דבר ידוע הוא זה שלפעמים יקפיד אדם בראיית פני שכנו כ"ש בכניסתו לביתו וכ"ש בהולכת כליו לביתו ובוש מלמנעו ושמח כשאיסור שבת מונעתו ואינו רוצה בעירובו או בשתופו. וזה נכון ויציב:

ה

אשתו של אדם וכו' עד אלא מדעתו. פרק חלון (דף פ'):

כיצד אוסר כגון שאמר איני מערב עמכם או איני משתתף. פרק חלון:
כתב הראב"ד ז"ל פירוש אחר מפרשים בו וכו' הלא הטורזינא לא רצה להשכיר עכ"ל: ואני אומר גם זה הפירוש שמענו וקיבלנו ומ"מ פירוש ר"מ ז"ל יפה הוא דהא תניא בברייתא דריש פ' כיצד משתתפין ע"י בנו ובתו הקטנים וע"י עבדו ושפחתו הכנענים בין לדעתו בין שלא לדעתו וכו' עד חוץ מן האשה מפני שיכולה למחות והשתא פוק חזי אם האשה מוחה ע"י בעלה כ"ש שהבעל מוחה ע"י אשתו וההיא דטורזינא שהקשה הראב"ד ז"ל שכנות היה ולא עירוב ולכך עלו דבריו כהוגן וכמה פנים לתורה:

ו

נשתתפו אנשי חצר וכו' עד פעם שניה. פרק חלון:
כתב הראב"ד ז"ל זה ההפרש שבוש הוא שאינן יכולין להשתתף אלא במין אחד עכ"ל: ואני אומר לא ירדתי לסוף דעתו מה ראה לשבש דברי ר"מ ז"ל המאירים ותלמוד ערוך הוא בפרק חלון גמרא דמתניתין דנתמעט האוכל כמו שאני עתיד לכתוב בסמוך בבבא שניה של הלכה זו:

ואם בשני מינין נשתתפו נתמעט האוכל מוסיף ומזכה ואינו צריך להודיען ואם כלה צריך להודיען: כתב הראב"ד ז"ל גם זה שבוש עכ"ל: ואני אומר כבר כתבתי בסמוך בבבא ראשונה של הלכה זו שדברי ר"מ ז"ל תלמוד ערוך פ' חלון גמרא דמתניתין דנתמעט האוכל מוסיף ומזכה וא"צ להודיען דגרסינן במאי עסקינן אי לימא במין אחד מאי איריא נתמעט אפילו כלה נמי אלא בשני מינין אפילו נתמעט נמי דתניא כלה האוכל ממין אחד אין צריך להודיע משני מינין צריך להודיע ומהדרין אי בעית אימא ממין אחד מאי נתמעט נתמטמט ואיבעית אימא משני מינין וכלה שאני ע"כ. הנה זה מבורר כמ"ש וגם ר"י אלפס ז"ל כתב כן וז"ל סוגיא דשמעתא אם האוכל מין אחד אפילו כלה מזכה ואין צריך להודיע ואם שני מינין ונתמעט מוסיף ומזכה ואין צריך להודיע ואם כלה צריך להודיע והנה זה ברור:

נתוספו שכנים וכו'. פרק חלון:
כתב הראב"ד ז"ל זה שבוש הא קי"ל כר"ש בהא דאין כאן חובה עכ"ל: ואני אומר כבר השבתי בזה הפרק על החובה מסברא והבאתי ראיות ברורות עליה:

ז

נשתתפה חצר זו עם בני המבוי עד שעירב לעצמו. פרק מי שהוציאוהו (דף מ"ט):

ח

נשתתפה חצר זו עם בני המבוי עד שעירב לעצמו. פרק מי שהוציאוהו (דף מ"ט):

ט

נשתתפה חצר זו עם בני המבוי עד שעירב לעצמו. פרק מי שהוציאוהו (דף מ"ט):

י

חצר שיש לה וכו' עד כל הקרפף. פרק הדר (דף ס"ז):

אחד מבני מבוי עד וחלק רשותו. פרק הדר (דף פ"ב) ופ' כיצד משתתפין (דף פ"ז):

אנשי מבוי שנשתתפו עד לענין בטול כדין. פ' הדר (דף ע"ג):

אנשי חצר ששכח וכו' עד מבואות. פ' כיצד משתתפין:

מבוי שעירבו עד לבתים. פ' הדר (דף ע"ג):

יא

חצר שיש לה וכו' עד כל הקרפף. פרק הדר (דף ס"ז):

אחד מבני מבוי עד וחלק רשותו. פרק הדר (דף פ"ב) ופ' כיצד משתתפין (דף פ"ז):

אנשי מבוי שנשתתפו עד לענין בטול כדין. פ' הדר (דף ע"ג):

אנשי חצר ששכח וכו' עד מבואות. פ' כיצד משתתפין:

מבוי שעירבו עד לבתים. פ' הדר (דף ע"ג):

יב

חצר שיש לה וכו' עד כל הקרפף. פרק הדר (דף ס"ז):

אחד מבני מבוי עד וחלק רשותו. פרק הדר (דף פ"ב) ופ' כיצד משתתפין (דף פ"ז):

אנשי מבוי שנשתתפו עד לענין בטול כדין. פ' הדר (דף ע"ג):

אנשי חצר ששכח וכו' עד מבואות. פ' כיצד משתתפין:

מבוי שעירבו עד לבתים. פ' הדר (דף ע"ג):

יג

חצר שיש לה וכו' עד כל הקרפף. פרק הדר (דף ס"ז):

אחד מבני מבוי עד וחלק רשותו. פרק הדר (דף פ"ב) ופ' כיצד משתתפין (דף פ"ז):

אנשי מבוי שנשתתפו עד לענין בטול כדין. פ' הדר (דף ע"ג):

אנשי חצר ששכח וכו' עד מבואות. פ' כיצד משתתפין:

מבוי שעירבו עד לבתים. פ' הדר (דף ע"ג):

יד

נשתתפו במבוי וכו' עד אלא מדוחק. פ' הדר (דף ע"א) ובירושלמי:
כתב הראב"ד ז"ל ירושלמי הוא זה וכו' שהן מקפידין על פרוסתן עכ"ל: ואני אומר על דבר אמת וענוה צדק ונכון הוא ורמיזא פ' הדר:

טו

מבוי שלא נשתתפו וכו' עד מטלטלין בכולו: כתב הראב"ד ז"ל מחסרון דעת כתב כל זה וכו' תועה מדרך השכל עכ"ל: ואני אומר אפילו היה פוסק כרב בשמעתין דחמש חצירות יש לו ראיות וטעמים, חדא דשמואל קאי כותיה במסקנא ועוד דרב נחמן אמר בפ"ק דמכילתין נקטינן אין המבוי ניתר בלחי וקורה עד שיהא ארכו יתר על רחבו ועוד שיהו בתים וחצירות פתוחות לתוכו ואע"ג דר' יוחנן פליג עלייהו כיון דר"נ דהוא בתראה קאי כרב ושמואל הכין הלכתא וכן פסק ר"י אלפס ז"ל וכ"כ מורי הרשב"א ז"ל בשם רוב הפוסקים ואף כי ר"ח ז"ל פסק כר' יוחנן יש להם ראיה מן הירושלמי שמצאתי פ"ק דמכילתין דגרסינן התם רב נחמן בר יעקב בעי אין המבוי פחות משתי חצירות חצר אין פחותה משני בתים וה"נ משמע פ' ר"א דמילה ובזה אין לי צורך עתה אלא עתה באתי להוכיח כי ר"מ ז"ל לא פסק זה הפסק מזאת השמועה דחמש חצירות ולא משמועת משנת בעל הבית האמורות בפ' הדר ולא משמועה ראשונה שבפרק כל גגות דאסיק שמואל טעמא דר"ש בין עירבו בין לא עירבו כי אלו כבר בררן וכתבן כל אחת בפני עצמה וגם אני פרטתי מקום מוצאן וטעמן בס"ד וכבר כתבתי והקדמתי כי ר"מ ז"ל לא כתב בחבורו אלא מה שמפורש בתלמוד ולא חידש בו דבר מדעתו אא"כ פרסמו על שמו והוא ז"ל לא ראיתיו לעולם דליפוק נפשיה בר מהלכתא ואילו היה כותב זאת הפסקא מכח אותן השמועות וכמו שחשבו באולי הראב"ד ז"ל מאין הוציא לשון כרמלית וגם לשון טלטול בארבע אמות או בכולו ואנה הלך לבו שלא הזכיר חלוק בין הכלים והחצר וגם הטעמים שכתב לעירב ולא עירבו מאין באו לו ובכל השמועות האלו לא נזכרו והוא ז"ל אינו מאריך בלשונו אלא לצורך ואינו מוציא דבריו לבטלה אלא ודאי הוציא ר"מ ז"ל הפסק הזה ממסכת שבת משמועה ראשונה דפרק ר"א דמילה פקח עיניך וראה שהיא הלכה גדולה וסוגיא ארוכה בפני עצמה. דגרסינן התם בעא מיניה ר' זירא מר' אסי מבוי שלא נשתתפו בו מהו לטלטל בכולו מי אמרינן כחצר דמי וכו' עד אישתיק ולא אמר ליה ולא מידי ומהדרינן עלה ושקלינן וטרינן טובא עד דאקבעה לה בהדיא לתלמודא וסדרוה מימרא לר' זירא וגרסינן אמר ר' זירא אמר רב מבוי שלא נשתתפו בו אין מטלטלין בו אלא בארבע אמות אמר אביי הא מלתא א"ר זירא ולא פירשה עד דאתא רבה בר אבהו ופירשה דאמר רבה בר אבהו אמר רב מבוי שלא נשתתפו בו עירבו חצירות עם בתים אסור לטלטל בו אלא בארבע אמות לא עירבו חצירות עם בתים מותר לטלטל בכולו א"ל רב חיננא חוזאה לרבא מאי שנא עירבו חצרות עם בתים דנתקו חצירות ונעשו בתים דרב לטעמיה דאמר רב אין מבוי ניתר בלחי וקורה עד שיהו בתים וחצירות פתוחין לתוכו והא הכא בתים איכא חצירות ליכא כי לא ערבינהו נמי ליחזינהו להני בתים כמאן דסתמינהו וחצר איכא בתים ליכא ושקיל וטרי עד דמסיק אלא אמר רב אשי מי גרם לחצירות שיאסרו בתים ואינן ע"כ. הנה עיניך רואות כי דברי ר"מ ז"ל תלמוד ערוך שם ופסק כמסקנא דגמרא וכפי מה שהעמיד רב אשי ור"י אלפס ז"ל שהשמיט ממסכת שבת אותה שמועה כולה לפי שסמך על מה שכבר כתב בעירובין בשמועות הנזכרות:

טז

עובד כוכבים או וכו' עד מן העובד כוכבים. פרק הדר:

או מאחד מבעלי וכו' עד הצדוקי. פרק חלון (דף פ"א):

ואם היה במבוי עד במקום עובד כוכבים כיחיד. פרק הדר (דף ס"ז):

יז

עובד כוכבים או וכו' עד מן העובד כוכבים. פרק הדר:

או מאחד מבעלי וכו' עד הצדוקי. פרק חלון (דף פ"א):

ואם היה במבוי עד במקום עובד כוכבים כיחיד. פרק הדר (דף ס"ז):

יח

עובד כוכבים או וכו' עד מן העובד כוכבים. פרק הדר:

או מאחד מבעלי וכו' עד הצדוקי. פרק חלון (דף פ"א):

ואם היה במבוי עד במקום עובד כוכבים כיחיד. פרק הדר (דף ס"ז):

יט

כיצד משתתפין במדינה עד שיתוף אחד. פרק הדר ופרק כיצד משתתפין:

אבל אם היתה עד בשאר המדינה. פ' כיצד מעברין (דף נ"ט):

ודבר זה וכו' עד ואלו לעצמן. כן כתוב בהלכות ר"י אלפס ז"ל:

כ

כיצד משתתפין במדינה עד שיתוף אחד. פרק הדר ופרק כיצד משתתפין:

אבל אם היתה עד בשאר המדינה. פ' כיצד מעברין (דף נ"ט):

ודבר זה וכו' עד ואלו לעצמן. כן כתוב בהלכות ר"י אלפס ז"ל:

כא

כיצד משתתפין במדינה עד שיתוף אחד. פרק הדר ופרק כיצד משתתפין:

אבל אם היתה עד בשאר המדינה. פ' כיצד מעברין (דף נ"ט):

ודבר זה וכו' עד ואלו לעצמן. כן כתוב בהלכות ר"י אלפס ז"ל:

כב

מדינה של רבים עד אינו אוסר עליהן. פ' כיצד מעברין (דף נ"ט):

לפיכך אין מערבין עד על שאר המבואות. כתב הראב"ד ז"ל פירוש אפילו על ידי דקה שאין דקה מועלת במקום דריסת הרבים עכ"ל: ואני אומר אין לי עסק בסברות בזה החבור לומר שמועה זו טובה מזו רק עתה באתי לגלות דעות ר"מ ז"ל הסתומות כמ"ש בהקדמה גם זה הדין מפורש בדבריו אות באות גמרא מתניתין דעיר של רבים פרק כיצד מעברין וגם ר"י אלפס ז"ל כ"כ ולא גלו דעתם אם מועלת דקה בכך אם לאו וכ"כ הר"מ ז"ל מקוצי ורש"י ז"ל פירש דקה פתח נמוך:

כג

מדינה של רבים עד אינו אוסר עליהן. פ' כיצד מעברין (דף נ"ט):

לפיכך אין מערבין עד על שאר המבואות. כתב הראב"ד ז"ל פירוש אפילו על ידי דקה שאין דקה מועלת במקום דריסת הרבים עכ"ל: ואני אומר אין לי עסק בסברות בזה החבור לומר שמועה זו טובה מזו רק עתה באתי לגלות דעות ר"מ ז"ל הסתומות כמ"ש בהקדמה גם זה הדין מפורש בדבריו אות באות גמרא מתניתין דעיר של רבים פרק כיצד מעברין וגם ר"י אלפס ז"ל כ"כ ולא גלו דעתם אם מועלת דקה בכך אם לאו וכ"כ הר"מ ז"ל מקוצי ורש"י ז"ל פירש דקה פתח נמוך:

כד

מדינה של רבים עד אינו אוסר עליהן. פ' כיצד מעברין (דף נ"ט):

לפיכך אין מערבין עד על שאר המבואות. כתב הראב"ד ז"ל פירוש אפילו על ידי דקה שאין דקה מועלת במקום דריסת הרבים עכ"ל: ואני אומר אין לי עסק בסברות בזה החבור לומר שמועה זו טובה מזו רק עתה באתי לגלות דעות ר"מ ז"ל הסתומות כמ"ש בהקדמה גם זה הדין מפורש בדבריו אות באות גמרא מתניתין דעיר של רבים פרק כיצד מעברין וגם ר"י אלפס ז"ל כ"כ ולא גלו דעתם אם מועלת דקה בכך אם לאו וכ"כ הר"מ ז"ל מקוצי ורש"י ז"ל פירש דקה פתח נמוך:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.