מעשה רקח/נדרים/ח

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

מעשה רקחTriangleArrow-Left.png נדרים TriangleArrow-Left.png ח

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אור שמח
מעשה רקח
שרשי הים


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ספר מעשה רקח פרק ח מהלכות נדרים

ג[edit]

אבל הנודר וכו'. הכעורה נראה דלאו דוקא קאמר דהרי בשחורה וקצרה לא הזכיר ה"א הידיעה וגם לישנא דמתני' בלא ה"א ובזה אתו דברי רבינו גם לפי האי נמי שהביא מרן בשם הר"ן ז"ל בפשיטות:

ה[edit]

מי שנדר או נשבע וכו'. בס' כת"י קדמון מצאתי כתוב וז"ל נראה מדבריו דפלוגתא דר' אליעזר ורבנן בנולד הוא אם מותר בלא שאלה אבל לכ"ע מותר בשאלה ואין דבריו נראין בזה דבהדיא אמרינן בפ"ד דנדרים גבי עובדא דר"י בר יוסף דמחייה ההוא קצרה ואמר אדעתא דמחיין קצרה לא נדר ושריוה רבנן ופרכינן והא נולד הוא ואם כדברי הרב מאי פריך והא נשאל לחכמים ושריוה אלא לאו ש"מ הואיל ולא נתחרט אלא ע"י נולד וברצונו שלא יעשה סופר ולא יהנה אסור אפילו בשאלה וגם הרב עצמו כתב כן בפ"ו מהל' שבועות ע"כ לשון הרמ"ך בחידושיו וכתוב בשיטה לנדרים וז"ל אין דעת הרב ז"ל שיפתחו לו בנולד וע"י הנולד לא יתירו לו אלא ע"י חרטה שמתחרט הוא עצמו מפני הנולד קאמר כי הוא עצמו כתב בפ"ז מהל' שבועות שאין פותחין בנולד עכ"ל ועיין להרב לח"מ ז"ל ומ"ש בע"ה פ"ב דהל' נזירות הל' ב' אך לא ידעתי למה השמיט רבינו חלוקא דהיה משיא בנו בקרוב השנויה במשנה באמצע אלו שהזכיר ז"ל שם ומה שלא הזכיר כאן דלעת הרמוצה אפשר דכיון שהוא מין דלעת ולא שכיחא לכך השמיטה ועיין להרב ב"ח ז"ל:

ז[edit]

וכן האומר וכו'. בגמ' הקשו ותיפוק ליה דאינו רע א"ר אבא ועוד יפה קתני ע"כ כלומר דהכי קאמרו ליה הלא המיושן אינו רע ועוד דיפה הוא ורבינו קיצר ונקיט לישנא דמתני' וכ"כ הרב ב"י יו"ד סי' רל"ב:

ח[edit]

כל הנודר וכו'. עיין מ"ש מרן ע"ד הר"ן ז"ל דרבינו כתב דברי ר"י במשנה ודבריו בברייתא כצורתן וכו' והרב לח"מ ז"ל חלק עליו עיי"ש אך י"ל דמרן ז"ל נמשך אחר תחילת דברי הר"ן ז"ל שכתב דברייתא פליגא אמתני' וכ"כ בב"י יו"ד סי' רי"ח עיי"ש:

ט[edit]

היו מבקשים ממנו שישא קרובתו וכו'. במשנה תנן שם בת אחותו ופי' רבינו שם לפי שהוא נהוג ועוד שהוא מצוה וחייב אדם להשתדל בזה ואמרו ומבשרך לא תתעלם זה הנושא בת אחותו וכו' ע"כ. וכאן העתיק קרובתו אולי מפני שאין שום נפקותא בזה לענין דינא ומ"מ השו"ע סי' רט"ז העתיק בת אחותו ע"ש:

יג[edit]

מי שנשבע או נדר וכו'. בב"ק דף פ' וכן מי שנדר ליקח בית או אשה בארץ ישראל וכו' ורבינו העתיק סתם ונראה שהדין עמו דמאי איריא א"י בזה דזיל בתר טעמא ויותר נראה דט"ס הוא גם מתוספתא עצמה פ"ח אין שם א"י גם הסמ"ג לאוין רמ"ב כתב סתם כדברי רבינו והכי מסתברא:

יד[edit]

המדיר את חבירו וכו'. משנה סוף פרק קונם ואמרו בירושלמי דמחלוקת ר' מאיר ורבנן הוא בסתם דהיינו שאמר לו כלום נדרת אלא מפני כבודי זהו כבודי אבל אם הלה משיב לו לא נדרתי אלא מפני כבודי כלומר שאתכבד שתקבל מתנה ממני ד"ה אסור וכן אם זה אומר מפני כבודי וזה משיב לו מפני כבודך ד"ה מותר ע"כ ורבינו לא הזכיר מזה כלום אפשר משום דדבר פשוט הוא דכיון שהמדיר ממאן בדברי המודר ודאי שהנדר במקומו עומד ועוד אפשר דהירושלמי פליג אגמרא דידן שהרי בגמ' דידן משמע דר"מ לא פליג אחלוקא קמייתא דקתני מתני' כדאיתא בפ"ג דף כ"ד וכסתם מתני' ובירושלמי אמרו להדיא דגם בקמייתא פליג ודלא כהר"ן ז"ל שם ודין זה נראה שהוא מחלוקת הפוסקים ז"ל כפי מ"ש הכנסת הגדולה יו"ד סי' רל"ב בהגהת הטור אות צ"ז שכתב וז"ל לא מהני כאילו התקבלתי אלא דוקא שגם המשביע מתרצה בזה אבל אם המשביע אינו מתרצה לא. ספר מקור ברוך סי' ל' ואחיו הר"ם קלעי שם נראה חולק ע"ז עכ"ל. ובשו"ת הריב"ש סי' שפ"ז חלק בין כשאומר קונם אם אין אתה בא ונוטל וכו' לאומר קונם אם אין אני נותן לך כך וכך וכו':


מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון