מעשה רקח/מעשר/ט
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מפרשי הרמב"ם אור שמח
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
לפיכך גזרו וכו'. ובמוצא פירות בדרך וכיוצא נראה פשוט דגם הם דין דמאי יש להם לכל מילי אף לענין הפרשת תרומה גדולה דאם הם של עם הארץ הרי בחזקתן שהפרישו תרומה גדולה ואם הם של חבר חזקתו ג"כ שאינו מוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן וכבר אמרו בירושלמי דחזקה שא"א לגורן שתעקר אא"כ נתרמה ממנו תרומה כמו שמשמע מדברי רבינו פ"ד דתרומות הל' י"ד ועיין להמל"מ ז"ל:
ד[עריכה]
כשמפרישין וכו'. עיין מ"ש בספרי מעשה רקח פ"ג דהל' מילה הל' ו' ד"ה וכן אנדרוגינוס:
ה[עריכה]
ונוטל אותה ונותנה לכהן וכו'. קשה קצת דאמאי לא נאמר בזו המוציא מחבירו עליו הראיה כדאמרינן גבי מעשר ראשון ומעשר עני כמ"ש רבינו בהל' ב' ואי משום דתרומת מעשר במיתה היה לנו להתיר לו למוכרה לכהן וליהנות מדמיה. וראיתי להתוס' פ"ק דיומא דף ט' שכתבו דכיון דדבר מועט הוא שאינו אלא חלק אחד ממאה ועוד דמיה מועטים שהוא צריך למוכרה בזול שאין לה אוכלין מרובין תקינו רבנן שיתננה לכהנים ע"כ. שוב ראיתי להמל"מ שהביא עוד משם רש"י ז"ל בסוטה דף מ"ח שכתב הטעם משום דחיישינן שמא ישהנה אצלו ויבא לאכלה ושם תמה על הרב ב"י יו"ד סי' של"א שעל מ"ש הטור ומוכרה לכהן כתב עליו שלמדו מדין מעשר ראשון ומעשר עני ואיך לא הזכיר שרבינו והתוס' חולקין על זה עיי"ש ויותר תמהתי על נאמני ביתו ז"ל שלא נתעוררו בזה עיין עליהם:
ו[עריכה]
ומותר להפריש וכו'. עיין מ"ש מרן ז"ל ואם אין המעשר איך יפריש מעשרו ע"כ. והתוס' יו"ט ז"ל הגיה שצ"ל אבל תרומת מעשר קודם מעשר לא והוא פשוט:
יא[עריכה]
וכן פועל וכו' ונותן הגרוגרת שהפריש לכהן. ראיתי בס' ידי אליהו ז"ל שעמד על מ"ש מרן לדברי הראב"ד ז"ל דכוונתו מפני שבמשנה נחלקו בגרוגרת תרומת מעשר אם יחשוך אותה משלו או משל בעה"ב וכו' ורבינו לא הזכיר כלל דין הגרוגרת אם אוכל משלו או משל בעה"ב וע"ז השיגו הראב"ד ז"ל ומכח זה הגיה בדברי רבינו שבמקום ונותן הגרוגרת שהפריש לכהן צ"ל וחושך הגרוגרת שהפריש לכהן והראב"ד מפני שהיתה גירסתו כגירסתינו לכך השיג עליו עיי"ש והרואה יראה שדברי הראב"ד קשים לפרשם כן ובפרט סיום דבריו ובמ"ש הרב עצמו גם ההגהה זו שהגיה יש לגמגם שהרי רבינו בפירוש המשנה הזכיר זה דניתנת לכהן כמו שהעתיק מרן ז"ל:
יב[עריכה]
הנחתומים וכו' כדי שיפרישנה בטהרה. טעם זה לא הוזכר במשנה דדמאי פ"ב אך בירושלמי שם הקשו מדתנן פ"ה דדמאי הלוקח מן הנחתום מעשר מן החמה על הצוננת וכו' דמשמע שעל הלוקח להפריש מעשר וחלה ומתרץ חד שינויא כאן בעושה בטהרה כאן בעושה בטומאה וכו' ופי' התוס' פ"ק דיומא דף ט' דמתני' דהכא בנחתום עם הארץ העושה בטהרה (שמשכיר) [ששוכר] גבל חבר לעשות עיסתו בטהרה דכיון דטרח כולי האי סמכינן עליה דודאי תקנוה וכו' ע"כ. והרע"ב והר"ש ז"ל פירשוה בנחתום חבר דודאי עושה בטהרה עיין עליהם ובפ"ו דהלכות בכורים הזכיר רבינו דין הלוקח מן הנחתום סתם ותמה שם מרן ז"ל על רבינו שכתב המשניות סתם ולא חילק ע"כ. ואחרי המחילה הראויה אין כאן תמיהה שדרכו של רבינו להעתיק המשנה והחילוק של הירושלמי רמזו כאן במ"ש כדי שיפרישנה בטהרה כלומר דאז אין הלוקח חייב בה ובהלכות בכורים איירי בנחתום ע"ה שאינו עושה בטהרה שאז חל החיוב על הלוקח ופשוט הוא ויותר יש לתמוה שמרן גופיה על מ"ש רבינו כדי שיפרישנה בטהרה ציין מהירושלמי כר' יוחנן א"כ אין מקום לתמיהתו:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |