מעשה רקח/מעשה הקרבנות/יא
< הקודם · הבא > משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מפרשי הרמב"ם אבן האזל |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
כל האוכל כזית וכו'. מבואר במכות דף י"ז והקשה הרב לח"מ ז"ל דלמה לא כתב כאן דלוקה שתים חדא משום לא תוכל לאכול וכו' וחדא משום כליל תהיה לא תאכל דבגמרא הקשו פרק אלו הן הלוקין דף י"ח לרבא גבי זר שאכל עולה דאמאי לא מני מלקות זה ותירצו דאין הכי נמי ועוד דלקמן גבי אוכל כזית מבשר קדשי קדשים חוץ לעזרה אמאי לא כתב שם דלוקה שתים משום הלאו שכתב והלאו של בשר בשדה טרפה דכן שם הקשו לרבא דלילקי משום לאו זה ותירצו משום דלא חזי לכהנים בפנים משמע דלקי משום הא היכא דחזי לכהנים בפנים וכו' משום דמדכתב רבינו בסוף הפרק זר שאכל כזית מחטאת העוף לוקה שתים משמע דכל הני דלעיל לא לקי תרתי וצ"ע עכ"ל.
והנה לקושיא ראשונה נראה לענ"ד פשוט דכיון שרבינו בהל' ג' כתב בדין האמורים שהם כליל ככל העולה וכו' כל שהוא כליל למזבח אכילתו בלא תעשה ולוקין עליו הרי ביאר שני המלקיות ותדע עוד דבפי"ט דהל' סנהדרין כשמנה ילקו זרים מנה כל מה שהוא כליל למזבח שהכל בכלל ולא מנה העולה בפרטות. גם לקושיא שניה נראה דאין כאן תחילת קושיא שהרי לקמן הל' ו' כתב בשר קדשי קדשים וקדשים קלים שיצאו חוץ לחומתן שלוקה משום ובשר בשדה טריפה ולעיל מינה הביא מפסוק דלא תוכל לאכול בשעריך הרי מבואר שהזכיר ז"ל השני מלקיות ומעתה אתי שפיר דבסוף הפרק הוצרך להזכיר השני מלקיות דזר שאכל קדש ואיסור הנבלה מפני שלא קדם לו ענין שיוצא ממנו דין השני מלקיות כי הנך דלעיל:
ג[עריכה]
וכן האוכל כזית מבשר חטאות הנשרפות לוקה שנאמר וכל חטאת וכו'. הרב לח"מ ז"ל הקשה על רבינו דלמה לא ילקה ג"כ מלאו דכליל תהיה ותירץ דההוא בקרב ע"ג המזבח משא"כ בחטאות הנשרפות שהם נשרפות בבית הדשן וכו' עיי"ש. ונראה שלא ראה דברי מרן ז"ל שכתב זה בכלל מ"ש בסמוך כל שהוא בכליל תהיה ליתן לא תעשה על אכילתו ואיתיה בתורת כהנים פרשת צו בהדיא לגבי פרים ושעירים הנשרפים ע"כ אף שלא מצאתי זה בתו"כ עיי"ש. ובפי"ט דהל' סנהדרין סתם רבינו כל שהוא כליל לאישים עיי"ש.
ולענין מ"ש הרב לח"מ ז"ל דרבינו פסק כאן כר' יוסי הגלילי דדריש קרא דוכל חטאת לחטאות הנשרפות ובפ"ב דפסולי המוקדשין פסק כרבנן דדרשי האי קרא לחטאות החיצונות ותירץ דגם רבנן מודו בחטאות הנשרפות וכו' ע"כ הדבר מבואר בתורת כהנים הביאו בספר צרור החיים ז"ל דמריבויא דבאש תשרף דרשו הכי דמכיון שכתב לא תאכל ידענא שפיר שתשרף אלא ודאי שבא לתת לא תעשה גם בחטאות הנשרפות אלא שלר"ע לא ידעינן דעתיה בהאי רבויא:
ו[עריכה]
בשר קדשי קדשים וכו' שנאמר ובשר בשדה טריפה וכו'. דין זה כבר ביארו לעיל מיניה ולא הוסיף כאן אלא
דאע"פ שחזר למקומו וכו' ולעולם דלקי תרתי משום ובשר בשדה וכו' ומשום לא תוכל לאכול בשעריך ויש לתמוה על הרב לח"מ ז"ל בזה וכמ"ש הל' א':
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |