מעשה רקח/כלים/טז
|
< הקודם · הבא > משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מפרשי הרמב"ם אור שמח
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
והכירה שהיו. תיבת שהיו אין לה משמעות וטעות סופר היא והוגה ג"כ בדפוס מגדל עוז:
ב[עריכה]
לפי שא"א לכוין. בפ"ב דבכורות דף י"ז מייתי מתני' ואמר רב כהנא עלה הואיל ויש בו גומות ע"כ ובתוספתא הביאה הר"ש ז"ל קתני ואם אפשר לכוין טהור ופי' ז"ל דהא דקתני הואיל ויש בו גומות היינו שחלקו לאחר שהוסק והא דקתני ואם אפשר לכוין טהור היינו בשלא הוסק כדקתני מבית האומן דאפשר לכוין בעוד שהוא רך ולח ע"כ ורבינו היה לו לבאר זה דאם נאמר דא"א לכוין כלל פליגא התוספתא אמתני' הן אמת שדברי רש"י והתוס' נראה דקיימי כדברי רבינו עיין עליו:
ה[עריכה]
תנור שחתכו חוליות וכו'. ולא דמי להרחיק ממנו את הטפילה שכתב רבינו בהל' ג' דהתם החול או הצרורות מפסיקין בין התנור לטפילה משא"כ כאן שהטפילה מודבקת ע"פ גוף התנור כולו ולזה נתכוון רבינו שהוסיף על הכל וכו' וזו היתה ראיית ר' אליעזר הגדול כמ"ש התוס' ז"ל בב"מ דף נ"ט וחכמים לא הודו לו מהטעם הנ"ל:
ח[עריכה]
פנים שקרזלו. בדפוס מגדל עוז פטם שקרזלו וכן העתיק מרן ז"ל:
ט[עריכה]
זה הכלל וכו'. קצת קשה דלעיל פי"ד הל' י' פסק דסתימת כלי חרס בזפת הויא סתימא אם לא שנחלק בין תנור לשאר כלי חרס:
יב[עריכה]
תנור שנתן בו עפר וכו'. והוא הדין נמי אם היו אוכלין בתוך העפר דלא נטמאו מחמת אויר וכן נמי אם היה שרץ בתוכו ולא נגע בתנור שהוא טהור וכ"כ הר"ש והרא"ש ז"ל ופשוט:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |