מעשה רקח/טומאת צרעת/יד
|
< הקודם · הבא > משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מפרשי הרמב"ם
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
נמצא רוחב וכו'. ע"פ מ"ש רבינו ריש פ"ג עיי"ש:
ב[עריכה]
ושני המראות מצטרפין זה עם זה. כתב מרן ז"ל יליף מבגדים ע"כ והיינו מ"ש רבינו ריש פי"ב אמנם התוס' יו"ט ז"ל רצה ללמדו מדין הבתים גופיה עיין עליו ואיני רואה הכרח בדבר גם המבי"ט ז"ל בקרית ספר כתב כדברי מרן ז"ל:
ג[עריכה]
ובשני המראות מסגירין או מחליטין וכו'. דקדק מרן ז"ל אלא שהחלט זה שכתב בלא פסיון איני יודע מהו ודקדוק אמתי הוא אך לענ"ד נראה שרבינו סמך למ"ש בר"פ ט"ו דמשם בא'רה דכוונתו ז"ל כאן וכדבריו כתב המבי"ט ז"ל בקרית ספר עיי"ש:
ד[עריכה]
כשיראה נגע בבית אפילו חכם וכו'. כמה טעמים נאמרו בדין זה ועיין להרא"ם והרב קרבן אהרן והתוס' יו"ט ז"ל, ולענ"ד יש נפקותא בדבר דרבינו דייק לכתוב כשיראה נגע בבית ומדלא כתב כשיראה נגע סתמא משמע דבנגעי בתים דוקא נוהג דין זה ולכך נראה דהטעם הוא כדי שלא יטמאו הכלים כמ"ש כאן מדכתיב וצוה הכהן וכו' דאם יגזור ויאמר נגע נראה לי אף שאין הטומאה והטהרה תלויה בו אלא בכהן וכמ"ש רבינו פ"ט הל' ב' מ"מ כיון דשוויה נפשיה חתיכה דאיסורא במה שאמר נגע ודאי נראה לי תו לא מצי כהן להתיר לו הפנוי דהא איהו העיד דהויא טומאה ודאית:
אפילו חבילי עצים וכו'. מרן ז"ל תמה דלמה פסק כר' יהודה במקום ר' שמעון ור' מאיר דרבים נינהו ע"כ. ולכאורה היה נראה לענ"ד משום דפשטיה דקרא דוצוה הכהן ופנו את הבית קמסייע טפי לר"י דמשמע דכל מה שבבית קאמר בסתם פינוי גם ראיתי להתוס' ז"ל במועד קטן דף ח' כתבו דרבי מודה לר"י וכן משמע מדלא מסיק דרבי ס"ל כר"ש וכו' והמל"מ ז"ל הביא גירסא בתורת כהנים שאין מוזכר בה ר"ש אלא ר"מ ור"י ואם רבינו היה גורס כן תמה לה הלכתא דר"מ ור"י הלכה כר"י ושם פלפל בסוגייא דמ"ק הנ"ל ולענ"ד יש ליישב הכל בקל עיי"ש.
גם מה שהקשה דלמה לא הזכיר רבינו בשום מקום טומאת כל הנמצא בבית המנוגע י"ל דכיון דהזכיר ציווי הפסוק וצוה הכהן ופנו כל אשר בבית ממילא דאין צריך להזכיר טומאתן ומטעם זה לא נשנו במשנה ג"כ:
ה[עריכה]
ואחר שיראה הכהן וכו'. המל"מ ז"ל הביא דכפי דברי רש"י והר"ן והרא"ש והתוס' משמע דבעי הסגר ביד ממש ושמדברי רבינו לא משמע כן אלא שיאמר בפה שיסגיר אותו כשאר נגעים אחרים עיי"ש. ובאמת שכן משמעות הדברים וגם השכל מקבלו, אמנם המבי"ט ז"ל בקרית ספר כתב על דברי רבינו כדברי רש"י וכו' עיי"ש:
ו[עריכה]
בית מטמא וכו'. בדפוס מגדל עוז כתוב אין הבית מטמא ופשוט. ומ"ש
אבל אם היה בו פחות מד' אמות או שהיה עגול וכו' נראה דהך או שהיה עגול היינו אפילו שיש בו כדי לרבע ד"א דאם אין בו היינו פחות מד"א דקאמר ברישא ותדע דדומיא דבעל ג' כתלים או ה' דהתם ודאי אף שיש בה יותר מד"א קאמר והיינו טעמא משום דגזרת הכתוב היא כך כמו שדרשו ז"ל בתורת כהנים אכן בשו"ת מהרל"ן חביב סי' ק"י הביאו הרב כנסת הגדולה ז"ל כתב דרבינו ס"ל גם בזו דאם יש בו כדי לרבע נקרא בית וסמך על מ"ש בהל' מזוזה דכתיב ביתך ומשם נלמוד לשאר מקומות עיי"ש והנראה לענ"ד כתבתי:
יא[עריכה]
ובתי כותים שבארץ ישראל וכו'. כתב מרן ז"ל נלמד ממה שהביא בסמוך וכו' ובסמוך דקאמר נראה דהיינו הדין שכתב אח"ז דהלוקח בתים מן הכותים יראו בתחילה ושני הדינים הם משנה ערוכה רפי"ב כל הבתים מטמאים בנגעים חוץ משל נכרים הלוקח בתים מן הנכרים יראו בתחילה ע"כ:
יד[עריכה]
בית הכנסת או בית המדרש שיש בה דירה לחזנים וכו'. הכי משמע בפ"ק דיומא דף י"ב דמסיק אלא מחוורתא כדשנינן מעיקרא ופירש"י דאית ביה בית דירה ע"כ והיינו משום קרא דאשר לו הבית ולא ידעתי מי הכריחו להר"ש ז"ל פי"ב דנגעים משנה ד' שפירש הטעם משום דמצו לזבוני להו ע"כ ולא עוד אלא דכפי טעם זה נפל כל השקלא וטריא דהתם אלא די"ל שהר"ש ז"ל יפרש כדשנין מעיקרא דהיינו הא ר"מ הא רבנן וק"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |