מעשה רקח/טומאת צרעת/יג
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מפרשי הרמב"ם
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
אין מטמא וכו'. אף דבבגדים נקט לשון בלבד דמשמע ותו לא ושוב כתב דגם העורות מ"מ הדין אמת דבבגדים בלבד בעינן שיהיו לבנים דוקא וכמ"ש לעיל פי"ב הל' ב' וכאן הוסיף דהעורות אף הצבועים מטמאין בנגעים:
ג[עריכה]
בגד שהיה שתיו פשתן וערבו קנבוס וכו'. תוספתא פ"ה דנגעים בגד ששתיו סרקון וערבו צמר ערבו סרקון ושתיו צמר אין מטמאים בנגעים ע"כ. וראיתי להרדב"ז בראשונות סי' קצ"ט שנשאל על טלית שהשתי שלו צמר והערב שלו משי אם חייב בציצית והביא ראיה מדין זה של רבינו וכתב שיש ללמוד זה מהא דתנן פ' כל הבגדים בגד ששתיו צבוע וערבו לבן ערבו צבוע ושתיו לבן הכל הולך אחר הנראה תידוק מינה הא אם היה ערבו או שתיו ממין הטהור בנגעים אין מטמא בנגעים וכו' ע"כ ונראה שלא ראה התוספתא שאמרה כן בפי' ולא היה צריך להביאו מדיוקא דמתני':
ד[עריכה]
וכל כלי העור וכו'. לא ידעתי כעת מאין הוציא רבינו דאף פשוטי כלי עור מטמאין מדאורייתא וגם מרן ז"ל לא הראה מקומו ולא עוד אלא דבפ"א דהל' כלים הל' י' פסק דפשוטי כלי עור אין טומאתן אלא מדרבנן הן אמת דהתם טעמא רבה איכא במילתא משום קרא דכתיב או בגד או (כלי) עור או שק ודרשו ז"ל מה שק מטלטל מלא וריקן וכו' הרי דבעינן דוקא שיהיה לו בית קיבול דומיא דשק ומדברי התורת כהנים משמע דבעינן כלי גמור שהרי אמרו שם יצאו עורות רצועות סנדלים שאינם כלים ע"כ, וגם המל"מ ז"ל הקשה ממ"ש בשבת דף כ"ז מה לנגעים שכן שתי וערב וכו' ואמאי לא קאמר נמי מה לנגעים שכן פשוטי כלי עור מטמא בהם ע"כ ולענ"ד אי משום הא לא איריא דלאו כי רוכלא הוא וחדא מינייהו נקט:
ט[עריכה]
על הככר. בדפוס מגדל עוז כתוב על הכבד:
יא[עריכה]
וכן אם נתערב באחרים וכו'. פי"א בגד המוסגר שנתערב באחרים כולם טמאים ופי' הרע"ב ז"ל בגד המוסגר שהיה בו נגע מצבעו ואין הנגע ניכר בו כולם טהורים דאת הודאי הוא מטמא ואינו מטמא את הספק ע"כ. ונראה ברור שפי' כן שצבעו דאל"כ הרי הוא ניכר אף אם נתערב באלף, אכן מ"ש דאינו מטמא את הספק קשה קצת דא"כ מאי איריא שנתערב באחרים דנקט אפילו לא נתערב אלא באחד ולא ידענו מי הוא הרי יש ספק בכל אחד ולפי פירושו לא הו"ל למתני אלא שנתערב סתמא ורבינו סתם הדברים והעתיק לשון המשנה:
יד[עריכה]
מטלית שיש בה כשלש על שלש וכו'. כתב המל"מ ז"ל ונראה מדברי רבינו שאין חילוק בדינים אלו בין מוסגר למוחלט כמו שמשמע מתחילת דבריו שכתב אחד הבגד וכו' המוסגר או המוחלט וכו' ותימה דביבמות דף ק"ג מוכח להדיא דאינו מטמא בכזית אלא המוחלט ולא המוסגר וצ"ע עכת"ד. ולענ"ד גברא קא חזינא וכו' דהא מכיון שרבינו הביא דהשוה המצורע למת שנאמר אל נא תהי כמת הורה לנו דבמוחלט דוקא איירי דהא מרים מוסגרת היתה וחשש לה אהרן שלא תהיה מוחלטת כמ"ש שם בגמ' ופי' רש"י ז"ל וידוע דרכו של רבינו לקצר במובן:
טו[עריכה]
וזה חומר בבגדים מבאדם. היינו מ"ש פ"י הל' ז' דלבדו וכו' הכתוב במצורע הוא דוקא בעיירות המוקפות חומה בא"י בלבד:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |