מעשה רקח/טומאת אוכלין/ב

מעשה רקח ‏ טומאת אוכלין ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ספר מעשה רקח פרק ב מהלכות טומאת אוכלין

ב

ויש בדבר ספק אם יהיה שאר האילן כמו יד לזה וכו'. בחולין דף קכ"ח ופירש"י אם נעשה מיחור זה יחור אחר ומעורה בו בקליפתו ואינו יכול לחיות והוי תלוש והראשון יכול לחיות וכו' אי נמי אם יחור זה אינו יכול לחיות מהו שיעשה לו האילן יד וכו' ע"כ ורבינו שכתב בפי' השני שהוא ספק למה לא כתב סתם דמשמעותו יסבול השני פירושין ויש ליישב דהוא מפרש הבעיא על אינו יכול לחיות כפשטא דמילתא והפי' הראשון פשיטא ליה דנעשה בית יד מאחר דנפשח מיחור זה:

ד

וכן אם יבש האילן וכו'. הראב"ד ז"ל השיג על רבינו דיבש האילן לא נמצא לא במשנה ולא בתוספתא ולא בגמרא דחולין וכו' ותמיהא גדולה אני רואה כאן בין על הראב"ד בין על רבינו זלה"ה, ויגדל התימה ביתר שאת על מרן ז"ל שהביא דברי התוספתא פ"ד דטבול יום וסייע ממנה לדברי רבינו ואיך לא השגיח על סיום דברי התוספתא דקתני אילן שנפשח ובו פירות הרי הן כתלושין יבש ובו פירות הרי הן כמחוברין וכו' ע"כ הרי דבתוספתא קתני האילן שיבש ובו פירות הרי הן כמחוברין ותמיהא זו אכולהו אשלי רברבי ואין לנו פה להשיב על קושיא זו [חסר הרבה] סי' של"ו תירץ בעד רבינו מההיא דעירובין דף ק' תני חדא אחד אילן לח ואחד אילן יבש ותניא אידך במה דברים אמורים בלח אבל ביבש מותר ומשני לא קשיא כאן בימות החמה כאן בימות הגשמים ופריך והא לנתרי פירי ומשני בדליכא פרי וכו' (א"ה כאן חסר) האילן לא שייך ביה תלישה ופירותיו הרי הן כתלושין ומשם למד לדין טומאה ודחה דברי התוספתא ע"כ ובאמת איישר חיליה בבקיאות זה אך הרואה יראה דתשובתה בצידה חדא דהתם לענין שבת איתמר וגם בהלכות לא הזכיר רבינו דין יבש האילן ואם איתא איך יזכיר התולדה ויניח האב ותו דהתם אינו אלא דרך (א"ה כאן חסר) עדיף ליה ואלים חיליה שקלא וטריא דתלמודא טפי מתוספתא סתמית ומבוארת לדחותה מהלכה וקצת נחת רוח (חסר) שנדפס מחדש בח"ב בלשונות הרמב"ם סי' רל"ד שפלפל בסוגיין דחולין והכריח דהגירסא הנכונה בברייתא (חסר) הרי הן מחוברין פי' יבש האילן וכו' פירות הרי הן מחוברין ומדמותבינן מיבש האילן ובו פירות לתאנים (חסר) דלא שאני לן בין יבש האילן ולא יבשו הפירות ליבשו הפירות ולא יבש האילן וכו' ומסיק תלמודא וכו' ודחי הא כדאיתא והא כדאיתא אילן שנפשח הוו פירותיו תלושין לכל דבריהן אבל יבש האילן דקתני מחוברין היינו (חסר) אבל לענין טומאה הוו כתלושין והיינו דשמואל וכו' ע"כ ואף שהרב ז"ל לא הזכיר התוספתא דטבול יום הנ"ל תורת אמת היתה בפיהו שהרי ברייתא זו שהזכירו בגמרא אילן שנפשח ובו פירות וכו' היא התוספתא עצמה דקתני יבש האילן ובו פירות הרי הן כמחוברין והסופרין טעו והדפיסו יבשו דקאי אפירות ומכח זה הוא (חסר) אמנם רבינו גריס יבשו דקאי אגוף האילן ואילו היה משגיח הרב בני חיי בדבר לא היה צריך (חסר) זהו אמיתת הענין ויצאו נקיים וברורים דברי רבינו והראב"ד ז"ל כעין זו איתא לקמן הל' י"ז במ"ש מרן שם ולדברי מרן ז"ל יש ליישב בדוחק לפי האמור גם למה שנרגש מרן ז"ל על דברי הראב"ד ז"ל דבבכורים לא מצא יבש האילן אלא יבש המעין י"ל דזיל בתר טעמא וגם הדברים ק"ו אם יבש המעין שהיה האילן חי מכחו נדון כתלושין מכ"ש וק"ו כשיבש גוף האילן דאין לו עוד יניקה מהארץ וכמ"ש רש"י ז"ל בההיא דעירובין:

ח

או שהוכשרו במים המחוברים. בדפוס מגדל עוז אין שם תיבת המחוברין:

יב

עציץ שמלאהו עפר וכו'. דין זה שייך לטומאת כלים ג"כ שהרי כתב דאינו חשוב כלי ורבינו כתבו בהלכות כלים להדיא מפני שסמך על הכללים שהזכיר שם בפ"ד ופי"ח מכ"ש שלא נשנה:

יד

כל אוכל שנפסד וכו'. מבואר דעת רבינו דאוכל טהור כיון שנפסל מאכילת אדם שוב אינו מטמא [אבל אם] כבר נטמא אז לא סגי שיפסל מאכילת אדם אלא דבעינן שיפסל מאכילת הכלב וכמ"ש בר"פ דם שחיטה (חסר) לקמן לאסוקי טומאה מינה וכמ"ש מרן ז"ל ונתבאר עוד בדברי רבינו לקמן ובפ"א דשאר אבות הטומאות הל' י"ג וי"ד אלא דקשה לדברי מרן ז"ל שכתב לעיל בפ"א הל' ח' שהגירסא הנכונה עד שיפסלו לכלב עיי"ש:

טז

עור החמור ששלקו. בעיא דלא אפשיטא בס"פ בהמה המקשה ולא ידעתי דרכו של רבינו דבכמה מקומות פוסק שהדבר ספק ובהרבה מקומות פוסק הדין להדיא לקולא בדרבנן ולחומרא בדאורייתא:

יח

כל אוכל שנטמא וכו'. גם מזו קשה לדברי מרן ז"ל דלעיל בפ"א הל' ח' שערב לו דברי התוספתא דגריס עד שיפסלו מאכילת הכלב והתם באוכלין טהורין קאי עיי"ש:

כא

ומטבילין חמין בצונן וכו'. בדפוס מגדל עוז נמחק כל זה וכבר מרן ז"ל קיים גירסתינו מההיא דפ"ב דנדה:

כג

שלג שנטמא וכו'. אף דלענין טומאה אם נטמא מקצתו לא נטמא כולו כמ"ש רבינו לעיל (חסר) לענין טהרה סגי במקצתו ועיין מ"ש שם:

כד

התמר וכו' אחר שתמרו בין שתמרו. בדפוס מגדל עוז כלם בדלי"ת וכן עיקר ורש"ל ז"ל פלפל בדברי רבינו למ"ש בפ"ה:

כה

אע"פ שהיה בתוך המקוה. בדפוס מגדל עוז אע"פ שהן בתוך המקוה. ומ"ש בספרי רבינו

אע"פ שהם בדפוס מג"ע מוסיף שהרי המשקין שבה חוצצין. ומ"ש עוד בספרי רבינו

שאין המקוה מטהר כלי חרס בדפוס מג"ע שהרי המים חוצצין בתוכה ומרן הכריח כגירסתינו אך הרע"ב ז"ל פי' כהמג"ע עיי"ש:

כח

ואם לא נשאר ממנו כדי להטפיח. תיבת כדי להטפיח משמעותו שיהיה טופח וזו היא סברת רבינו (חסר) ואינה הלכה כמ"ש רבינו פ"ד דעדיות וגם כאן פסק דלא כוותיה (חסר) אם כשאר ממנו משקה טופח:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---