מעשה רקח/ברכות/י

מעשה רקח ‏ ברכות י

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ספר מעשה רקח פרק י מהלכות ברכות

א

שאין בהם פתיחה ולא חתימה. צ"ל דלאו דוקא דהא איכא דאית בהו חתימה בלא פתיחה כגון ברכת הגשמים בהל' ה' וברכת בית הקברות בהל' י' דאיכא פתיחה וחתימה אלא ברוב אלו הברכות קאמר.

הבונה בית חדש וכו'. ברכות דף נ"ד ובקונה כלים חדשים מעיקר הדין צריך לברך בשעת הקניה דוקא וכ"כ ז"ל והעולם אין נזהרים בזה וכתב הרב מג"א דאולי סמכו למ"ש התוספות בסוכה דף מ"ו ומ"מ אין להקל. וסתמיות דברי רבינו משמע דבשעת הקניה יש לו לברך ע"פ שיטת הירושלמי וכן פסקו הרא"ש והרשב"א עיין להרב ב"י סימן רכ"ג.

ב

וכן הרואה וכו'. שם דף נ"ח אמר רבי יהושע בן לוי הרואה את חבירו לאחר שלושים יום אומר שהחיינו ולאחר י"ב חדש אומר מחיה המתים וכתבו התוס' בשם ר"י דדוקא חברו החביב עליו אבל בענין אחר לא ורבינו העתיק לשון הגמרא ואין ספק שאם אינו שמח בראייתו שאין לו לברך והרשב"א בתשובה הביאו הרב ב"י ז"ל כתב דאין לחלק בזה בין זכרים לנקבות ע"כ ולאחר י"ב חדש דמברך מחיה המתים כתב הרב ב"ח ז"ל דאין לו לברך שהחיינו דמחיה המתים פוטר שהחיינו וכ"כ רש"ל שקבל מאבותיו עיי"ש ולענ"ד נראה אם קבלה נקבל וכו'.

הרואה פרי חדש. עירובין דף מ' ודקדק רבינו לכתוב בתחילה ראייתו דבאמת כן הוא מעיקר הדין אמנם העולם נהגו לברך בשעת אכילה דוקא וכן פסק הרב ב"י סי' רכ"ה.

ג

שמע וכו'. כל זה מבואר במשנה שם דף נ"ד ובגמ' דף ס'.

ה

ירדו גשמים וכו'. שם דף נ"ט ורבינו אינו מפרש כפירוש רש"י שם ויש הכרח לדברי רבינו מדמייתי בתר הכי ברייתא דקצרו של דבר על שלו אומר שהחיינו על שלו ושל חבירו אומר הטוב והמטיב ועיין למרן ז"ל.

ז

אמרו לו וכו'. שם [דף נ"ט] כדברי רבינו.

ח

ארבעה צריכים להודות וכו'. רבינו לא נקט להו כסדר שהם בפסוק ולא כסדר שהובאו בגמרא והתוס' כתבו דקרא נקט סדר המסוכנים יותר תחילה וגמרא נקט המצויין יותר תחילה ע"כ ולרבינו צ"ל דדרך אחרת אתו ונקט המצויין יותר שהם חולה שהוא יותר מצוי מן הכל וחבוש דמצוי יותר מיורדי הים בכוללות הבני אדם והולכי דרכים דבקרא קרי להו מדברות שאין מצוי כמו האחרים. ועיין בכנה"ג אורח חיים סי' רי"ט שהכריח שגם הנשים חייבות בברכה זו עיי"ש. ובאמת דמלתא דסברא היא טפי. ובשיירי שם כתב לבטל המנהג שנוהגים להביא התינוקות לבית הכנסת והאב מברך הגומל בעד בנו שהיא ברכה לבטלה דמה טיבה של ברכה זו אלא יש לו לומר פסוק הודו לה' וכו' ואם יאמרו הברכה תהיה בלא שם ומלכות עיי"ש ולענ"ד נראה עוד שאין לאומרה אפילו בלא שם ומלכות דמוציא שקר מפיו הוא לומר הגומל לחייבים טובות דהבן אינו בר עונשין כדי לקרותו חייב ומעין מ"ש הרב מג"א שם ובעיקר דין החולה רבו הסברות עיין להגהות מיימוני והרב ב"י שם והנכון לברך בלא שם ומלכות היכא דלא נפל למשכב.

וכיצד מברך וכו'. רבינו השמיט ההיא דפטרתון יתי מלאודויי משום דמלתא דפשיטא היא דכל העונה אמן הרי הוא כמברך ואם איחר לברך ברכה זו יש לו שהות כל זמן שירצה והנכון שלא לאחר שלשה ימים וכן פסק הרב ב"י שם.

עומד ביניהם וכו'. אפשר דנ"ל מלישנא דקרא וירוממוהו בקהל עם וכו' דמשמע בתוכם כדי שיתעלה יותר שמו ב"ה ומרן הצריכו עיון ונראה כמ"ש.

ט

הרואה מקום וכו'. שם דף נ"ד וכגירסת הרי"ף ז"ל.

הרואה גוב אריות וכו'. שם דף נ"ז. אלא דהלשון מגומגם דבגוב אריות לא פירש של מי ומשמע דסתם גוב אריות קאמר ואם כן מאי שנא מכבשן האש וראיתי בדפוס מ"ע שלא נדפס בכבשן האש שהושלך בו וכו' אלא כבשן האש סתם והכי הוא לישנא דגמ' וצ"ל דסמיך אסברא דר"ל שנעשה בו נס לצדיקים תדע מדמברכינן שעשה נס לצדיקים במקום הזה ועיין להרב כנה"ג סי' רי"ט.

י

הרואה בתי ישראל. שם דף נ"ח.

והמית אתכם בדין. שם ומה שיש לדקדק בזה עיין מ"ש בפ"ב הל' ח' בס"ד.

יא

הרואה ת"ר וכו'. שם ויישוב דברי רבינו עיין למרן ז"ל.

מחכמתו לאומות. הלשון אינו מדוקדק וראיתי בדפוסים אחרים שכתוב לבשר ודם וכן הוא בגמ' וכן צ"ל במלכי אומות העולם. שוב מצאתי בפסקי הרא"ש ז"ל וכתוב בשניהם לבריותיו ואם כן אין כח בידינו להגיה כנזכר.

יב

הרואה את הכושי וכו'. הכל מבואר שם.

יג

נאות ומתוקנות ביותר. קצת קשה דבגמ' לא אמרו אלא הרואה בריות טובות סתם ומי הכריח לרבינו לכתוב ומתוקנות ביותר ואפשר דהסברא מצד עצמה מחייבת דבר זה דאם יהיה נאה בפניו ובשאר איבריו יש בו איזה חסרון איך יברך כיון דעכ"פ הרי חסר לפנינו אי נמי י"ל דיתכן שיהיה נאה בצורת הפרצוף אמנם אין מראה זיו קלסתר פניו יפים ע"ד שכתב רש"י ז"ל בפסוק יפת תואר ויפת מראה עיין עליו.

היוצא לשדות. שם דף מ"ב ובהווה דברו.

יד

על הרוחות וכו'. שם דף נ"ז ועיין למרן ז"ל.

טו

אם ראה וכו'. יש להסתפק לדעת רבינו ע"פ דבריו ז"ל אם בשאר דברים שהזכיר בפרק זה כגון הרואה קברי ישראל וכו' או גוב אריות וכו' או מקום שנעקרה ממנו ע"ז וכו' אם דינם שוה להרים וגבעות דדוקא משלושים יום לשלושים יום יתחייב לברך ובתוך זמן זה לא יברך או דילמא דהנך דקתני בהו דוקא דינא הכי ותו לא דהן אמת דמצד הסברא נראה דלא שנא. אמנם מדקדוק דברי רבינו אין נראה כן שהרי בדין זה כתב אם ראה אחד מהם דמשמע גבעות ימים מדברות נהרות דוקא ועל כרחין לפרש כן דאתא לאפוקי ברקים ורעמים שהזכיר לעיל סמוך ונראה לדין זה ותו דהזכיר אחר זה דין הים הגדול ופירש בו דדוקא מל' יום וכו' משמע דהנהו דוקא דאל"כ ליערבינהו וליתנינהו גם ברואה חבירו לאחר ל' יום כתב ז"ל בתחילת הפרק שמברך משמע דכל ל' יום הוא גבול המחדש הראיה ואם כוונת רבינו דה"ה והוא הטעם לכל הראיות למה סדר הדברים כן שאין אדם יכול לעמוד בסוד הדבר על בוריו שוב זכיתי ומצאתי להרב כנה"ג סי' רכ"ח שנתעורר בזה והוצרך לידחק עיין עליו ובסי' רכ"ה ציין להרדב"ז ח"ב סי' ד' עיי"ש.

הרואה את הים הגדול. רבינו פסק כאן כרבי יהודה דמתניתין דפליג אתנא קמא דלא מחלק בימים כלל כדאיתא בריש פרק הרואה ובפירושו להמשנה כתב דאין הלכה כר"י וכאן חזר בו אפשר משום דבגמ' בעו אליביה משמע דהלכה כמותו ועיין למרן ז"ל והרב כנה"ג שם פלפל בזה עיין עליו.

טז

רצון קוניהם. וכן היא גירסת הרי"ף סוף פ' תפילת השחר והר"ן ז"ל פ' היו בודקין אמנם הרא"ש והסמ"ג ז"ל גורסין קונם וכן הוא בגמרא שלפנינו דף מ"ב ועיין בשו"ת לחם רב סי' א' שהכריח דמאן דאמר קוניהם שפיר דמי וכן היא גירסת הרב כנה"ג ז"ל שדבריו דברי קבלה.

פועלי אמת ופעולתם צדק. כן היא גירסא בגמרא שלפנינו וגירסת הרב כנה"ג ופירוש רש"י ז"ל פועלי אמת שאינן משנין את סדרן ע"כ פירושו וקאי לצבא השמים שהזכיר אמנם לפי גירסא זו לא אתי שפיר מה שאומר אחר זה וללבנה אמר וכו' דזה ודאי קאי להקב"ה וכבר נרגשו מזה התוס' שם שכתבו וז"ל ואית דגרסי פועל אמת ואהקב"ה קאי שבאמת ובדין מיעטה ולהכי קאמר בתר הכי וללבנה אמר שתתחדש ע"כ כלומר דלאידך גירסא המשך הלשון הוא מגומגם קצת כאמור. ועוד ראיתי להרב ב"י או"ח סי' תכ"ו שהביא לשון הרבינו יונה וז"ל פועל אמת שפעולתו אמת לבורא הוא חוזר שהוא אמת וגם הפעולה עצמה היא אמת שהיא קיימת כענין שנאמר ויעמידם לעד לעולם שאם היה חוזר לצבאיו מספיק היה שיאמר פועלי אמת ולמה היה צריך לומר עוד שהפעולה שהם פועלים שהיא אמת ע"כ ודברי טעם הם מצורף למ"ש וכן היא גירסת הרי"ף והרא"ש והסמ"ג ז"ל וכן אנו נוהגים.

שהם עתידים. ויש גורסים שאף הם עתידים וכן הוא מנהגינו.

על כבוד מלכותו. ויש גורסים על שם כבוד מלכותו וכן גירסת הגמרא.

ועל כל מה שברא. הוספה זו לא מצאתיה כעת לא בגמרא ולא בפוסקים שלפנינו ואין אנו נוהגים לאומרה כלל ואפשר שבגירסת רבינו היתה וכדי לסיים מעין הפתיחה.

יז

בלילה הראשון. זו היא דעת רבינו אמנם הרב ב"י סימן תכ"ו הסכים לדברי הרי"ץ גיאת דעד שיעברו עליה שבעה וכ"כ השל"ה בשם המקובלים ז"ל והפרי חדש שם הכריח כדברי הרב ב"ח לחוש לדברי הרבינו יונה וס' צדה לדרך ז"ל לברך אחר שלשה ימים וכן אנו נוהגים כשחל מוצאי שבת בתוך שבעה ונהרא נהרא ופשטיה ובלבד שישתדלו לברך במוצאי שבת ע"פ המסכת סופרים דלא מצינו חולק וקתני אין מברכים על הירח אלא במוצאי שבת כשהוא מבושם ובגדיו נאים ומדקאמר בלשון שלילה אין מברכין אלא וכו' משמע דהכי בעי דוקא (בדאפשר) מדלא קתני מצוה וכיוצא והשל"ה בשם המג"א מהמגיד מישרים כתב כשמקדשים הלבנה במוצאי שבת אותו החדש יהיה מוצלח.

כב

ההולך וכו'. תענית דף ח'.

כג

הנכנס לבית המדרש וכו'. משנה וברייתא בפ' תפילת השחר וכאן לא ביאר רבינו אם דרך חיוב קאמר או דרך עצה טובה אמנם בפירוש המשנה כתב וז"ל ואלה שני התפילות חובה לכל מי שיכנס לקרות בביהמ"ד שהרי לא אמרו בכניסתו מה היה אומר כדי שיהיה סיפור למה שהיה אומר רבי נחוניא בן הקנה ואז יהיה רשות בידינו אבל אמר בכניסתו מהו אומר ר"ל כשיכנס לביהמ"ד מה חייב לומר וכו' ע"כ וכ"כ הרב עובדיה מברטנורא ועיין להתוס' יו"ט בהקדמתו ז"ל.

וישמחו בי חבירי. בזאת הפיסקא בגמרא הקשה בני הבחור אהרן יצ"ו דכיון שהיו חכמים גדולים איך אפשר שיהיו חשודים לשמוח בכשלון חביריהם שזה נראה דבר מגונה ח"ו. והשבתי לו שהקשה בטוב אמנם י"ל דודאי לא במרד ולא במעל יארע להם דבר זה אלא שע"י הפלפול והשקלא וטריא יתכן תגבורת החצונים שלא לדעת וממילא באה השמחה ע"י הניצוח שלו והכישלון של הנגדיי ומשום ששגגת תלמוד עולה זדון לכך היו מתפללין שלא יבואו לזה.

כד

אני עמל לדברי תורה. בגירסאות שלפנינו בגמרא אין זאת הנוסחא וגם מצד הלשון הוא קצת מגומגם דהוה ליה לומר במה הם עמלים שאינם מקבלים שכר כאידך דתני ויש ליישב.

אני רץ וכו'. הקשה הרבינו יונה ז"ל דלמה הוצרך לחזור זה והלא הוא בכלל מ"ש תחילה אני עמל ומקבל שכר וכו' וי"ל שהוא דבר בפני עצמו ור"ל כשאני רואה שעוברים הימים והזמנים אני מרגיש בעצמי שאני רץ בכל יום ומתקרב למיתה ומפני זה אני מכין צדה לדרך כדי שאזכה לחיי העולם הבא אבל הם אינם מרגישים במיתתם כלל עד שעת המיתה ואינם מכינין צדה לדרכם מפי מו"ר נר"ו ע"כ.

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---