מנחת שי/תהילים/קז

מנחת שי ‏ תהילים קז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ג

מצפון. בלא וא"ו בראשית המלה:

ד

תעו במדבר. מלרע ועיין מ"ש במזמור נ"ח:

ה

תתעטף :

ו

ויצעקו. קדמאה ויצעקו בצד"י תניינא ותליתאה ויזעקו בזי"ן. רביעאה ויצעקו בצד"י וסימן הולכי מדבר ויורדי הים בצד"י וסימן מי"ץ. יסורים וחולים בזי"ן וסימן אח"ז:

יצילם. קדמאה יצילם תניינא ואליתאה יושיעם רביעתא יוציאם:

יג

ממצקותיהם יושיעם. במקצת מדוייקים חסר וא"ו אמר צד"י ומלא וא"ו אחר קו"ף וכן ממצקותיהם יושיעם שבסמוך ונמסר על כל אחד מהם ב' כתיב כן:

יט

ממצוקותיהם יושיעם. כן כתוב:

כג

יורדי הים באניות עשי מלאכה במים רבים :

באניות. אין דגש בנו"ן:

מעשי ה'. ביו"ד והוא אחד מן י"א דכתיבין כן במסורת:

כד

המה ראו מעשי ה' ונפלאותיו במצולה :

כה

ויאמר ויעמד רוח סערה ותרומם גליו :

כו

יעלו שמים ירדו תהומות נפשם ברעה תתמוגג :

כז

יחוגו וינועו כשכור וכל חכמתם תתבלע :

יחגו. במקצת ספרים חסר וא"ו:

כח

ויצעקו אל ה' בצר להם וממצוקותיהם יוציאם :

וממצוקתיהם יוציאם. רביעאה דענינא וממצוקתיהם בוא"ו בתחלת המלה ואמריני בלא וא"ו ודין הוא חד מן מלין דמשמשין ומ"מ ברישיהון ובמקצת ספרים כתובי יד זה האחרון מלא וא"ו אחר הצד"י וחסר וא"ו אחר הקו"ף ומסורת עליו לית נכתב כן:

לז

ויטעו כרמים. בדגש הטי"ת שרשים: (ה' פסוקים הראשונים מזה המזמור ק"ח נאמרו במזמור נ"ז וה' פסוקים האחרונים נאמרו במזמור ס' ואין ביניהם חילוק רק במקצת תיבות):

מ

שפך בוז על נדיבים ויתעם בהו לא דרך. טי"ת פסוקים אית בהון הדין סימן נו"ן הפוכה כזה וסימן ויהי בנסע הארון. ויהי העם כמתאננים. יורדי הים באניות. המה ראו מעשי ה'. ויאמר ויעמד רוח. יעלו שמים ירדו. יחוגו וינועו כשכור. ויצעקו אל ה' בתראה. שפך בוז על נדיבים. ומקרין אכין ורקין בתורה ע"כ במסורת פרשת בהעלתך. ובפסיקתא דרבי טוביה ויה בנסע הארן מסומן מלמעלה ומלמטה נונין הפוכין שהן דומים לכי"ף ורש"י פי' אך רק כל מקום שנא' אך רק מיעט מה בא למעט לומר שאין זה מקום הפרשה הזו ורש"י כתב כאן יש החניות בפ' זו ובאין לידרש במקום אכין ורקין למעט לומר צעקו קודם גזר דין נענין לאחר גזר דין אינן נענין ע"כ. וכן בערוך ערך אך אכין ורקין מיעוטין וכו' הכי נמי עשה בתילים נוני"ן הפוכין כדין רק ואך ע"כ. ונונין אלו נקראין מבעלי המסרה נונין מנוזורות מלשון נזורו אחור שכן בתחלה מתחיל הסופר לכתבן כסדרן לפנים ואחר כך הופכן לאחור וסימניות הללו צריך לעשותן קודם הפסוקים כמו שכתבתי בפרשת בהעלתך ולא באמצע הפסוקים שהרי יש קצה מהם שאין בהם נו"ן וכן מצאתי בספר אחד קדמון מדוייק מספרד. ועיקרא דמילתא איתא בפ"ק דר"ה ת"ש יורדי הים באניות וגו'. המה ראו מעשי ה' וגו'. ויאמר ויעמד וגו'. יעלו שמים. וגו'. יחוגו וינועו וגו'. ויצעקו אל ה' וגו'. יודו לה' חסדו וגו'. ואיכא בין גמרא ומסורת פסוק יודה לה' חסדו. ופסוק שפך בוז על נדיבים. דגמרא חשיב בגווייהו. יודו לה' חסדו ומסור' חשיב שופך בוז. ורש"י כתב במסכת ר"ה בין פסוק לפסוק יש סימנין הפוכין כזה. אכין ורקין באון לדרשה וכו'. עוד מצאתי במסורת ישנה אותיות מנוזרות יש בקרי' הן תשעה ב' בתורה ויהי בנסע הארן וז' במזמור יאמר גאולי תחלתן יורדי הים באניות וסופן שופך בוז על נדיבים:

מג

< הקודם · הבא >

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.