מנחת שי/ירמיה/ב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף תנ"ך רש"י מנחת שי מצודת דוד מצודת ציון משאת המלך דפים מקושרים הפטרת שמות למנהג ספרד פסוקים א-ג (מתחיל בפ"א) הפטרת מטות פסוקים א-ג (מתחיל בפ"א) הפטרת מסעי למנהג אשכנז וספרד פסוקים ד-כח (ממשיך לא' בפ"ג פ"ד, ולס' בפ"ד)

מנחת שי ‏ ירמיה ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב

הלך. בדור אצלנו מהמסורת שהוא חסר וא"ו וכן הוא בספרים מדוייקים ומצאם כי תדרשנה בסוף ויצא:

וקראת. בספרים כ"י מדוייקים הוא"ו בגעיא.

ג

ראשית תבואתה. כתוב בה"א והתי"ו בחולם וכן חברו שבסמוך יחזקאל והיתה שבואתה ללחם ע' זהר פרשת משפטים דף קכ"א ופרשת האזינו דף ר"ז ותיקונים תיקון ט"ו:

יאשמו. האל"ף בשוא לבדו רד"ק:

ד

וכל משפחות. בס"ס הכ"ף ומאריך כמו שכתבתי לעיל סימן א':

ז

ואביא אתכם אל ארץ הכרמל. מלא יו"ד ואל"ף כמ"ש בספר זה סימן ל"ה:

י

והתבוננו. בספרים מדוייקים כ"י המאריך בה"א לא בבי"ת ומכאן ראיה שאין אחריו מאריך כזה מגיע השוא הבא אחריו דאל"כ לא היתה הבי"ת דגושה ודומה לו אחר התגלחו דפרשת נשא התכבדי כארבה דסוף נחום ורבים כיוצא בהם בל' התפעלה שהם דגושים אחר התי"ו וכבר דברתי מזה במאמר המאריך ואין להאריך כאן:

יא

ההימיר. במקצת ספרים כ"י חסר יו"ד ראשונה ורד"ק כתב כתוב ביו"ד בין הה"א והמ"ם:

ועמי המיר כבודו בלוא יועיל. זהו אחד מן י"ח תיקון סופרים שבמקרא והיל"ל כבודי אלא שכינה הכתוב מדרש ילמדנו ומכילתא פ' בשלח ומסורת ופי' ת"ס אבאר בארוכה בזכריה ב':

יב

ושערו. בשי"ן שמאלית כמו בסמ"ך ענין סערה:

חרבו. החי"ת נקראת בקמץ חטוף והוא צווי מן הקל כמו שמו ושערו והמסורת עליו לית חטף וכתב ר' יונה בספר הרקמה כי יש אנשים שהיו קוראים אותו כמו חרבו פני האדמה והיו מפרשים אותו ג"כ צווי אבל מן הדגוש כמו פרקו נזמי הזהב והשיב הוא עליהם מפני המסרה הנ"ל ועוד המסרה על חרבו המים אומרת שהם שנים ובפסוק רד"ק בפ' ושרשים ומכלול דף י"ט:

יג

בארות בארת. כן ראיתי בספרים מדוייקים וגם במקצת דפוסים קדמאה מלת וא"ו תניין חסר ובמקרא גדולה כתוב שבספרים אחרים שניהם חסרים ויש מחלוקת בדבר:

טו

נצתה. נצתו קרי:

טז

ותחפנס. ותתפנחס קרי:

יז

הלוא. מלא וא"ו ע"פ המסורת:

עזבך. העי"ן בקמץ לבד והוא חטוף:

כ

אעבוד. אעבוד קרי ברי"ש והכתוב בדל"ת והם שנים במסורת וחברו בעזרא ח' כמ"ש שם:

כא

כלה זרע אמת. כתוב בה"א וכן ראוי ע"פ המסורת שנמסר בשמואל ב' סי' ב' דכל ספר ירמיה כתוב כלה בה"א בר מן תרין בחד פסוקא כי מקטנם ועד גדלם וגו' בסימן ו' ומאי דכתיב התם במסורה וסי' כי מקטנם ועד גדולם דירמיה סימן ו' צ"ל ב' בפסוק אבל אותה שבפסוק כי מקטן ועד גדול בירמיה סי' ח' שניהם בה"א ועיין מ"ש בסוף מלאכי בס"ד וברקאנטי פ' בראשית כלה זרע אמת כלה כתיב רמז לכלה הכלולה מן הכל שהיא זרע אמת כד"א תתן אמת ליעקב וגו':

כג

אחרי הבעלים. כן כתוב אחרי בלא וא"ו בראשית המלה וראיתי מי שנסתפק בזה וגם בס"א כ"י ובנביאים עם פירוש הרי"א כתוב ואחרי וכן נראה מהתרגום ובספרים אחרים אינו כן:

כד

נפשו. נפשה קרי:

בחדשה. אין בחי"ת מאריך:

כה

וגורנך. וגרונך קרי:

כז

ילדתני. ילדתנו קרי:

לא

מאפליה. במקצת ספרים כ"י מדוייקים המ"ם בפתח והאל"ף נחה בלי ניקוד ומקצתן האל"ף בשוא וכולן המ"ם בלא מאריך והפ"א בצווי ובדגש קל והיא מלה אחת בשקל מפעליה כמ"ש רד"ק בשרש אפל ושרש שלהם ובעל לוי חן בפ' י"א מהשער השמיני ובתרי טעמי ע"פ המסורת והה"א רפויה וכן נמסר במ"ג סוף פרשת בשלח וגם רד"ק כתב בפירוש ובשרשים שהמ"ם בפתח והאל"ף בשוא. עוד כתב שיש ספרים שנקוד בהם מאפליה המ"ם בשוא והאל"ף בפתח והפ"א בדגש חזק עכ"ל. עוד מצאתי במקצת ספרים האל"ף בחטף פתח ובדפוס אחר שתי מלות ואפלו ואין נוגה להם:

לג

למדתי. למדת קרי:

לז

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.