משאת המלך/במדבר/לב
ג[עריכה]
עטרות ודיבן ויעזר ונמרה וחשבון ואלעלה ושבם ונבו ובען (לב ג)
בתרגום אונקלוס תרגם מכלילתא ומלבשתא וכומרין ובית נמרין ובית חושבנא ובעלי דבבא וסימא ובית קבורתא דמשה ובעון, והנה להלן (ל"ד) כתיב ויבנו בני גד את דיבן ואת עטרות וגו', ות"א ובנו בני גד ית דיבון וית עטרות וכו', וצ"ע מפני מה התם לא תרגם שמות הערים ומ"ש הכא דתרגמם.
ונראה דהנה כתיב (ל"ח) ואת נבו ואת בעל מעון מוסבות שם וגו', ופרש"י שהיו שמות ע"ז והסבו שמות הערים לשמות אחרים, ע"ש, והנה דרשו בסנהדרין (ס"ג:) מלא ישמע על פיך שעיר ששמה ע"ש ע"ז אסור לנקוב ולקרות לעיר בשמה, ולפי"ז מאחר דשמות הערים הללו היו שמות ע"ז, ע"כ כשבאו בתחילה למשה לבקשם לא קראו לערים הללו בשמותם אלא תרגמום בכנויים אחרים, ומה דאמר הכתוב שאמרו בתחילה למשה עטרות ודיבן וגו' לא שכך אמרו בלשון הזה, אלא ה"ז כשאר עניני תורה שכתוב מאמר אנשים שדיברו בלשונות אחרים והכתוב תרגם ללה"ק.
ולפי"ז מדוקדק היטב התרגום אונקלוס שבתחילה דכתיב עטרות ודיבן וכו' הרי לא כך אמרו בני גד ובני ראובן אלא שהכתוב תרגמם ללה"ק, אבל התרגום מהיכא תיתי יתרגם ג"כ ללה"ק ולכן תרגם מכלילתא וכו' וכמו שאמרו, אבל כשאמר הכתוב ויבנו בני גד את דיבן וגו' אי"ז חוזר למאמר בני גד וראובן, אלא הכתוב הוא שקראם כן, וא"כ אף הת"א אין לו טעם לתרגמם ולכך שפיר הביאם כלשון הכתוב, מה גם דמבואר בסנהדרין (שם) דלאחר שהכתוב הזכיר זה הע"ז אף לדידן שרי להזכיר שמה ע"ש, וא"כ שפיר יכול הת"א להביאם בשמותם לאחר שכבר הוזכרו בכתוב, ומה שתרגם בתחילה הוא כמוש"נ לפי שאף בני גד ובני ראובן כך אמרו. [אלא דעדיין לא מתיישב היטב על מכונו שהרי לא כל הערים היו שמות ע"ז וצ"ל משום המקצת נקט לכולהו, וצ"ע].
הפטרת מטות[עריכה]
קדש ישראל לה' ראשית תבואתה כל אכליו יאשמו רעה תבא אליהם נאם ה' (ירמיה ב' ג')
שמעתי ממו"ר הגרי"ש כהנמן זצ"ל דהנה הרי יש ב' עניני קודש, יש קודש שאם מועלין בו הרי הוא יוצא לחולין, ויש קדש כמו קדושת הגוף דיש בו מועל ואינו יוצא לחולין, וכן בקדושת תרומה בבלע שזיפין של תרומה וחזר והקיאן ובא אחר ואכלן, אף אי פטור השני מתשלומי תרומה כדאיתא ביומא (פ"א.), מ"מ יש לשני חיוב מיתה ביד"ש משום תרומה לזרים (יעויין במכתבים שבס' חי' מרן רי"ז הלוי), וזהו ביאור הקרא שקדושת ישראל הרי היא כראשית תבואה כתרומה ולכן כל אכליו יאשמו ולא פקע קדושתיה בקמאי.
ספרי משאת המלך מונגשים לציבור לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של המחבר הגאון רבי שמעון משה ב"ר יהושע זליג דיסקין זצ"ל.
הזכויות שמורות לבני הגהמ"ח יבלחט"א