מנחת שי/יחזקאל/לו

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף תנ"ך רש"י מנחת שי מצודת דוד מצודת ציון דפים מקושרים הפטרת פרה למנהג ספרד ותימן פסוקים טז-לו למנהג אשכנז פסוקים טז-לח הפטרת שבת חוה"מ פסח למנהג תימן פסוקים לז-לח (ממשיך בפל"ז)

מנחת שי ‏ יחזקאל לו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ג

להיותכם. אין ביו"ד מאריך:

ותעלו. בס"א כ"י העי"ן בקמץ כמנהג ובשאר ספרים בחטף פתח שלא כמנהג וכן כתב רד"ק ועיין מ"ש בד"ה ב' י"ג אצל אל תלחמו:

ד

ולחרבות השממות. בספרים כ"י מדוייקים כתוב ולחרבות בוא"ו בראשית המלה וכן הוא בדפוסים קדמונים ובמאיר נתיב וכן נראה מהתרגום:

השממות. ברוב ספרים כ"י המ"ם בצירי ושל דפוס בשוא וגם רד"ק כתב בצירי המ"ם במקצת ספרים ובמקצתם בשוא:

ה

ועל אדום כלא. המסורת עליו לית כתיב אל"ף וכתב רד"ק שהאל"ף במקום ה"א כמו והיה לכם לזרא ודומיהם רבים במכלול דף ק"י:

בשאט. י"ס בפתח אח"ף ורובן בקמץ:

ח

ואתה. בשני גרישין:

ענפכם. הפ"א בדגש ברוב הספרים:

ופריכם. בס"א כ"י הפ"א בחירק ובשאר ספרים בסגול וכן כתב רד"ק בשרשים שהוא בסגול ובפירוש כתב וי"ס בחירק:

ונעבדתם. בס"א כ"י ונעבדתם העי"ן בשוא לבדו והבית דגושה אך ברובן של ספרים העי"ן בחטף סגול:

יא

והיטבתי. בס"א כ"י נכתב בצדו מתחלפת והטיבתי ע"כ. וזהו דעת ב"נ בשני פשטין כמו שנראה בחילופים ומ"ש בחילופי הדפוס ב"א והסיכתי ב"נ והסיבתי שיבוש הוא וצ"ל והטיבתי ולענין מלוי או חיסור יו"ד אחר הה"א והטי"ת חילופים רבים נמצאים בספרים ובמסו' בסיפרא סי' ל"ג מני להדין עם מלין דחסרון יו"ד בלישנא הטבה ר"ל חסר יו"ד אחר הטי"ת:

מראשתיכם. הרי"ש בחירק ובשי"ן שמאלית:

יג

אדם אתי. את ק':

גויך. גוייך ק':

יד

וגויך. וגוייך ק':

פכשלי. תשכלי ק':

טו

וגויך. וגוייך ק' כולם יו"ד הרבים חסרה מהמכתב ונשארא במבטא כמו גוים לוים:

תכשלי. כן כתיב וק':

יז

אותה בדרכם. בבי"ת ושלמטה בסמוך בכ"ף:

יט

ואוץ אתם. במסורת חשיב ליה בהדי הנהו דחסרים וא"ו בסדר יחזקאל והספרים מתחלפים:

כ

ויבא אל הגוים. הא דתרגם יונתן ועלו לביני עממיא פירושא הוא כי ארתתיה בכמה דוכתי ובפתיחתא דחכימי דאיכה רבתי לא הוה צריך קרא למימר אלא ויבוא ואת אמר ויבא אלא כביכול הוא עצמו הה"ד ויבא אל הגוים וגו' ובמסורת סדר שלח לך חשיב ליה בהדי אחריני דכתיבין ויבא לשון יחיד וסבירין ויבאו לשון רבים וכתבתי לעיל סימן כ"ג:

כא

אשר חללהו. י"ס חללוהו:

כג

המחלל. הה"א סמוכה במאריך והמ"ם רפה:

בכם לעיניהם. בספר א' קדמון כ"י נכתב בגליון זה הלשון היה בהללי בכם ונתקן בהם ע"כ. ואין כן בספרים שלנו ובמלת לעיניהם יש מחלוקת בין ספרי הדפוס לכ"י. כי ברוב הדפוסים כתוב לעיניכם וברוב כ"י לעיניהם וכן תרגם יונתן וכן נראה לי עיקר בראיות המסורת חדא דבירמיה סימ' ט"ז נמסר סימן מן ח' לעיניכם ולית דין מנייהו ש"מ דהדין כתיב לעיניה' וכן הוא במאיר נתיב. עוד במסורת נמסר על זה לעיניהם ולית דין מנייהו ש"מ דהדין כתיב לעיניה' וכן הוא במאיר נתיב. עוד במסורת נמסר על זה לעיניהם כ"ד וסימ' נמסר בס' חקת התורה וכ"כ במסרה גדולה ואולם לא נמצא הסימן בספר הנזכר. וברוך ה' כי פקח את עיני ואראה סימן מסרה זו במקרא כ"י ביחזקאל סימן י"ב וזה מכללם וזו נסחה לעיניהם כ"ד וסימנהון ויאסר אותו לעיניהם (פ' מקץ) תועבת מצרים לעיניהם (פ' וארא) אל הסלע לעיניהם (פ' חקת) במים לעיניהם (פ' פנחס) וצויתה אוו לעיניהם (שם) ירטשו לעיניהם (ישעיהו י״ג:ט״ז) את ברוך לעיניהם (ירמיהו ל״ב:י״ג) תעגינה לעיניהם (יחזקאל ד׳:י״ב) עשה לך כלי גולם ב' בו (שם סימן י"ב) והוצאת כליך ב' בו (שם) לעיניהם חתר לך (שם) לעיניהם על כתף (שם) ירטשו לעיניהם (ישעיהו י״ג:ט״ז) את ברוך לעיניהם (ירמיהו ל״ב:י״ג) תעגינה לעיניהם (יחזקאל ד׳:י״ב) עשה לך כלי גולה ב' בו (שם סימן י"ב) והוצאת כליך ב' בו (שם) לעיניהם חתר לך (שם) לעיניהם על כתף (שם) נשאתי לעיניהם (שם) ואעש למען שמי (שם סימן כ') ואעשה למען שמי (שם) והשיבתי את ידי (שם) ואתה בן אדם האנח (שם סי' כ"א) בהקדשי בכם לעיניהם (סימן ל"ו) והיו העצי' (סימן ל"ז) בהקדשי בך לעיניהם (סימן ל"ח) ואם נכלמו (סימן מ"ג) וצאצאיה' לעיניהם (איוב כ"א):

כד

ולקחתי אתכם מן הגוים. כן כתיב ומי שכתב מן כעמים אינו אלא טועה:

כה

מכל טמאותיכם. במקצת ספרים כתוב מכל ואין כן ברוב ספרי':

לג

(מכל עונותיכם. א"ה המסורת עליו ב' מלא עונותיכם הטואלה (ירמיה ה') והכי נמי התם נמסר ב' וכתבתי דברי אלה לפי שראיתי בקצת ספרים מדוייקים שהוא חסר ולפי מה שכתבתי ראוי להיות מלא דהא ודאי גם שם בירמיה חשיב ב' ור"ל מלאים דאי עונותיכם גרידא קא חשיב הא שבעה הוו ותרי בעונותיכם וכולם חסרים בר בן שנים אלו אלא ודאי כדאמרן ע"כ):

ונבנו החרבות. הה"א בסגול והחי"ת בקמץ חטף והרי"ש בקמץ רד"ק:

לה

הלזו. בחילופים שלפנינו לב"א הלזו בפשט האחרון לבד ולב"נ בשני פשטין ורד"ק כתב בהפך בשרש לז וכ"כ הלוית חן שער ט' פ' ז' וכל הספרים הם כדבריהם וכב"א:

והערים החרבות. בצירי הרי"ש רד"ק:

והנשמות. הה"א במאריך והנו"ן רפה במקצת מדוייקים ובקצת ספרים דגושה:

לח

כצאן קדשים. בקמץ רחב כמ"ש בס' תצוה סימן כ"ט:

החרבות. בצירי הרי"ש רד"ק:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.