מנחם משיב נפש/שבת/ו/ב
ע"ב רש"י ד"ה קמ"ל גמורה כלומר זו היא שנגמרו מנין מחיצות שלה וכו' [ר"ל דגמורה לא קאי ארשות (היינו רה"י גמור) אלא אמחיצות זו היא רה"י שנגמרו מחיצות שלה הא רשות אחרת שאינה גמורה במחיצות שאין לה אלא שתי מחיצות כגון ההיא דר' יהודה אינה רה"י כלל ואפילו להתחייב הזורק מרה"ר לתוכה. הרשב"א ז"ל בשבע שטות. וכ"כ מהרש"א:]
בד"ה חייב חטאת פשיטא כיון דתנא וכו' ואנא ידענא דשגגתו חטאת דהא שבת זדונו כרת הוא [ר"ל דכתיב כל העושה בו מלאכה יומת (שמות ל"ה) וקיי"ל דכל היכא דבהתראה מיתה במזיד בלא התראה כרת ובשוגג חטאת. ומשני הגמרא במזיד ענוש כרת ונסקל אצטריכא ליה וכתב הר"ן בחידושיו כת"י וז"ל ענוש כרת לאו דוקא דכיון דבכולהו מלאכות מחייב חטאת בכולהו נמי חייב על זדונו כרת אלא נסקל אצטריכא ליה וענוש כרת אגב גררא דנסקל נקטיה עכ"ל וכן נראה מרש"י ד"ה הא נמי פשיטא וכו':]
בד"ה הא נמי פשיטא וכו' ממקושש [ר"ל דכל חייבי מיתות במלאכת שבת דבסקילה ממקושש גמרינן להו:]
גמרא הא קמ"ל כדרב וכו' ואינו חייב אלא אחת איני [גם זה מדברי התרצן כלומר וקא קשיא לן עליה איני והתנן כו' והוינן כו' ואמר ר' יוחנן כו' וע"כ צריך לתרץ אלא אימא אינו חייב על אחת מהן ולפי זה מתורץ נמי הא דמקשה הכא פשיטא דהא קמ"ל דהא מהנך דלא מספקן ולעולם ונסקל איצטריכא ליה משום דאיסי בסקילה מיירי כמ"ש התוס'. חכמת מנוח:]
רש"י ד"ה אינו חייב על אחת מהן וכו' ואשמעי' תנא דמתנית' דקתני נסקל דהא הוצאה והכנסה מהנך דלא מספקן היא וכו' [נראה משום דס"ל דמקושש מעביר ארבע אמות ברה"ר הוה כדרב יהודה אמר שמואל לקמן דף צ"ו ע"ב ונסקל מקושש עליה. והעברה היא תולדה דהוצאה כמ"ש הר"ן ז"ל בחידושיו וברי"ף לפי שד' אמות של אדם רשותו הן ומי שמוציא חוץ לד' אמות הוה ליה מוציא מרה"י לרה"ר. וכי אמרינן דמעביר ד"א ברה"ר הלכתא גמירי לה היינו לחייב בה מדין מוציא. ומש"ה עונשין עליה הואיל ונסמכה לתורה שבכתב הא לאו הכי לא מחייב עליה שאין עונשין מהלכה למשה מסיני. עכ"ל:]