גליוני הש"ס/שבת/ו/ב
גליוני הש"ס שבת ו ב
ל"ק כאן בזמן שישראל שרויין במדבר. נ"ב בס' חידושי גור אריה כ' וא"ת מאי דהוי הוי ויראה דאשמעי' דאם עם רב הם יחד כמו שהיו ישראל במדבר נקרא המקום רה"ר ולא תאמר שאין רה"ר רק כשהם קבועים לשם שהרי גם במדבר לא היו קבועים עכ"ל ולפי דבריו דרצה להודיענו דס' רבוא אעפ"י שאין קבועים חשיבי רה"ר כמו במדבר ולהכי נקט מדבר לשנדע דין זה א"כ אכתי איפשר לטעות דבעי' שיהיו שם על פי ד' כמו שהיו במדבר דזה מחשיב לקביעות עיין עירובין נ"ה ב' ולקמן ל"א ב':
דאמר רב מצאתי מגילת סתרים בי ר' חייא וכתוב בה איסי בן יהודה אומר. נ"ב כלשון זה ב"מ צ"ב א':
שאם עשאן כולן בהעלם אחת חייב עכאו"א. נ"ב תוספתא במכלתין פרק ט':
אינו חייב על אחת מהן. נ"ב עיין שו"ת חות יאיר סי' קל"ב דכ' צ"ע דלמה נסתפקו כי' ולא החליטו שהוא מבעיר וס"ל כמ"ד דללאו יצאת וי"ל דא"כ הי' גם המכבה פטור וה"ל תרתי לא אחת עכ"ל ויש לדון בזה ואכ"מ להאריך וגוף דבריו צ"ע דלסברתו דאי מבעיר פטור מכבה נמי פטור דכיון דחיוב מכבה רק בע"מ להבעיר א"א שיהי' חמור ממבעיר כן נ' סברתו בהכרח וא"כ אכתי תיקשי דאמאי קאמר הא מהנך דלא מספקן ומוכח דאינך כלהו מספקן ואמאי הרי ראוי לומר דמבעיר ג"כ מהנך דלא מספקן דהא אילו הית' ההלכה על מבעיר א"כ גם מכבה פטור וא"כ אכתי תיקשי דה"ל תרתי לא אחת ודו"ק והנה הא דהוצאה הוא מהנך דלא מספקן נ' ג"כ הטעם עפ"י המבואר ברמב"ן ריש מכלתין וז"ל וי"א דלא צריכי תרי קראי להוצאה דעני ודבעה"ב כו' אלא משום דאי כ' רחמנא [חד] ה"א ללאו יצאתה ואין בה מיתת ב"ד לכך שנה עליה הכתוב להביאה לכלל שאר מלאכות עכ"ל וע"כ זהו ג"כ הטעם שאין לספק על הוצאה דהבינו חכמים דמה דשנה הכתוב בהוצאה הוא להביאה לכלל שאר מלאכות וא"כ א"א דיהי' חיוב מיתה בכולם ולא בהוצאה דא"כ הא לא הובאה לכלל שאר מלאכות וע"כ דפטור המיתה הוא באחת מהשאר מלאכות ואי דנספק דמה דשנה הכתוב בהוצאה הוא להביאה לכלל אותה המלאכה הפטירה ממיתה [ולאפוקה מלאו גרידא לחייב בה כרת וחטאת הוא שהובאה לכלל דגם אותה הפטורה ממיתה הא יש בה כרת וחטאת] זה ג"כ אין לספק דכיון דהובאה לכלל סתמא אית לן טפי למימר דלכלל רוב המלאכות הוא דהובאה ולא לכלל אותה האחת שאין בה מיתה ועוד דאי לכלל אותה האחת הובאה א"כ הא איכא תרתי דאין בהן מיתה ואנן רק אחת הוא דגמרינן וא"כ ע"כ דלא לכלל הפטורה הובאה ודו"ק היטיב מאוד:
ואמאי קרי לה רה"י לפי שאינה רה"ר. נ"ב דוגמתו לקמן ח' ב' ואמאי קרי לה רה"ר לפי שאינה רה"י ובתוס' לקמן ט' א' אלא קרי כלחוץ לפי שאינה כלפנים ועיין מהרי"ק שורש ע"ב הביא דמיון להך דכאן גמ' חולין ק"ה א' מצוה לגבי רשות חובה קרי לה וע"ש במהרי"ק מה שדימה הוא ז"ל לזה:
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |