רשב"א/שבת/ו/ב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ואמאי קרו לה גמורה מהו דתימא וכו'. איכא למידק אדרבא מדקתני גמורה משמע דזו היא גמורה ויש לך אחרת שאינה גמורה אלא הוי קצת כרשות היחיד. ונראה שלפיכך פירש רש"י[1] ז"ל זו היא שנגמר מנין מחיצות שלה מכל צד[2], פירוש לפירושו דגמורה לא קאי ארשות אלא אמחיצות, כלומר: זו היא רשות היחיד שנגמרו מחיצות שלה, הא רשות אחרת שאינה גמורה במחיצות שאין לה אלא שתי מחיצות כגון ההיא דרבי יהודה אינה רשות היחיד כלל ואפילו להתחייב הזורק מרשות הרבים לתוכה[3].
אימא אינו חייב על אחת מהן. פירש רש"י[4] ז"ל: אינו חייב מיתה על אחת מהן. וכן נראה ודאי דדוקא מיתה הוא דאינו חייב אבל חטאת חייב על שגגתה מדמנינן[5] נמי ארבעים חסר אחת, דאי לא מחייב עליה לא כרת ולא חטאת אם כן אמאי מני להו בארבעים חסר אחת. ועוד מדאקשינן חייב חטאת פשיטא ושנינן כרת ונסקל איצטריכא ליה ופרישנא כדרב, אלמא חיוב חטאת לא מספקא להו דאכולהו חייב חטאת, דאי לא כי אקשינן חייב חטאת פשיטא מיד הוה ליה לשנויי קא משמע לן כדרב וכיון דבשוגג חייב חטאת פשיטא דבמזיד חייב כרת. ולפי פירוש זה הא דאמרינן בריש פרק מי שהחשיך (לקמן קנד.) אמר רמי בר חמא הכי קאמר כל ששגגתו בשבת חייב חטאת זדונו סקילה אתיא דלא כאיסי בן יהודה, דהא איכא דשגגתו חטאת ואין זדונו בסקילה[6].
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |
- ↑ ד"ה קמ"ל.
- ↑ וכ"כ הריטב"א ד"ה קמ"ל, מעצמו.
- ↑ ועי' ברש"ש שדקדק מרש"י דס"ל כהרמב"ם שבת פי"ד ה"ד, פי"ז ה"ט, דרה"י צריכה ד' מחיצות, וק' דסותר למש"כ בעירובין י"א: ד"ה לזרוק, וי"ב: ד"ה לחי משום דסגי בג' מחיצות, ובעיק"ד רש"י הכא, כ"כ הב"ח ריש סי' שמ"ה בדעתו. ועי' בד' רבינו בעירובין ט. ד"ה מקום, ליישב דמש"כ שם דסגי בג' מחיצות היינו בכה"ג שפתוח לכרמלית, אך בפתוח לרה"ר בעי' ד' מחיצות, והכא בעמוד ברה"ר, ובעיקר חילוק זה, כן דקדקו הט"ז רס"י שס"ג בד' הרמב"ם.,וכ"ה בביאור הלכה שם, ערוה"ש שם ס"א, וסי' שמ"ה ס"ד, ועי' שו"ת אבנ"ז או"ח סי' ש', ומ"מ וכס"מ שבת פי"ז ה"ט בשם הרמ"ך. ובתוצאו"ח סט"ז יישב באופ"א דשי' רש"י, דמקום שהרשות נעשית לדירה סגי בג' מחיצות, ומקום שלא הוקף לדירה הוי כעמוד ברה"ר, ובעי ד' מחיצות, וע"ע שפ"א.
- ↑ ד"ה אינו.
- ↑ לק' ע"ג:
- ↑ וכ"כ בתוד"ה הא, ועייש"ע וכ"כ הרמב"ן ד"ה אלא, וכ"ה בתורא"ש ד"ה קמ"ל.