מלבי"ם/במדבר/כט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
דעת זקנים
בכור שור
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אברבנאל
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
יריעות שלמה
מזרחי
מלבי"ם
מנחת שי
משך חכמה
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

מלבי"ם TriangleArrow-Left.png במדבר TriangleArrow-Left.png כט

יב[עריכה]

וחגתם חג לה' שבעת ימים זה כבר אמור בפ' אמור (עי' מש"ש סי' ר"ב ובפ' בא סי' נא) וחזר פה לקבעו חובה. ומ"ש הרי שמצא פרים וכו', התבאר למעלה (סי' מ"ז):

ומנחתה ונסכיהם תמיד אמר ונסכה ר"ל נסכים של עולת התמיד ובסוכות יש עוד נסוך המים שמנסכים עם תמיד של שחר אמר ונסכיהם ונסכיה בל"ר ובשביעי אמר כמשפטם בל"ר ותמיד אמר כמשפט ובתענית (דף ג') אמר דר"ע סובר רמיזי מיא ואמר בר"ה (דף ט"ז) מפני שבחג נדונים על המים ור' נתן מצא רמז ממ"ש הסך נסך ופרשתיו למעלה ואמר בתענית שם דעקרו הוא הלכה למשה מסיני:

לה[עריכה]

ביום השמיני עצרת תהיה לכם. שם עצרת נאמר (בפ' ראה) על יו"ט האחרון של פסח ועל שמיני של חג נאמר ב"פ, בפ' אמור ופה, וכבר בארתי בהתו"ה (אמור סי' קפ"ז) הטעם, כי באשר יש חוש"מ לפניהם שאסור ג"כ בקצת מלאכות קרא יו"ט האחרון בשם עצרת שצריך להעצר אף ממלאכות שמותרים בחוש"מ עיי"ש. אולם למה נאמר זה שני פעמים בשמיני של חג. וע"כ פי' חז"ל שפעם א' בא ללמד שטעון לינה בפ"ע, ובא שם עצרת כפשוטו שמורה על ההעכבה מלצאת כמו שהוא בירמי' ולבל נאמר שפי' עצרת ממלאכה אמר כל מלאכת עבודה לא תעשו. והנה על שטעון לינה בשאר יו"ט יש למודים אחרים ובכאן למד על שמיני של חג שהוא רגל לענין לינה, והתוס' האריכו בזה בר"ה (דף ה) ד"ה מה ובסוכה (דף מז) ד"ה לינה ובחגיגה (דף יז) ולפענ"ד הלמוד דכאן הוא רק על שמיני של חג. ומ"ש הרי שמצא פרים התבאר למעלה (סי' מ"ז):

לט[עריכה]

אלה תעשו לה' במועדיכם הנה בסוף פרשת המועדות דפ' אמור סיים אלה מועדי ה' וכו' להקריב אשה לה' מלבד שבתות ה' ומלבד מתנותיכם ומלבד כל נדריכם וכו' ולמד שם שרשות בידו להקריב מוספי שבת ונו"נ שנדר ברגל וקודם הרגל, וכן למד עופות ומנחות ונסכים, ושם אמר שמ"ש שנית בפ' פנחס אלה תעשו לה' במועדיכם בא לקבעה חובה שמחויב להביא נו"נ שלו ברגל, ובאר בספרי פה, שפה מדבר בנדרים ונדבות שנדר ברגל כי בנו"נ שנדר קודם הרגל ידעינן ממ"ש לא תאחר לשלמו [והגר"א גורס כשהוא אומר ובאת שמה והבאתם שמה הרי נו"נ של קודם הרגל אמור, וכ"ה בספרא שם והיא גי' נכונה שלדעת ר"ש סתמא דספרי אינו עובר בבל תאחר אלא בג' רגלים כסדרן] ומ"ש לעולותיכם אלו קני זבים וזבות, ועי' בפי' התו"ה אמור (סי' קפ"ז) ישבתי בזה מה ששם כתוב מלבד שבתות ה' ופה כתוב מלת לבד מן עיי"ש:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.