רלב"ג/במדבר/כט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
דעת זקנים
בכור שור
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אברבנאל
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
יריעות שלמה
מזרחי
מלבי"ם
מנחת שי
משך חכמה
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

רלב"גTriangleArrow-Left.png במדבר TriangleArrow-Left.png כט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


לט[עריכה]

ואולם התועלות המגיעות ממנה הם י':

התועלת הראשן הוא להודיע שיש בהקרבת העולות תועלות בהגעת הנבואה ולזה סמך דבר הקרבת העלה למה שזכר מורך הנביא לשאל במשפט האורים לכהן גדל כמו שזכרנו:

התועלת השני הוא במצות והוא לזרז ישראל על מצות התמידים לפי שלא הקריבום במדבר זולתי בהר סיני וכבר זכרנו התועלת המיוחד המגיע מהקרבת התמידים בפר' ואתה תצוה ובספר ויקרא ביארנו התועלת המגיע מהקרבת העולה באופן שזכרה אותו התורה:

התועלת השלישי הוא במצות והוא מה שצותה התורה להוסיף על התמידין בשבת שני כבשים בני שנה תמימה רוצה לומר שלא יוסיפו על שנה ויהיו בלי מום:

התועלת הרביעי הוא במצות והוא מה שצותה התורה להקריב קרבן מוסף בר"ה והוא שני פרי' ואיל אחד ושבעה כבשים בני שנה תמימים לעולה ושעיר עזים אחד לחטאת:

התועלת החמישי הוא במצות והוא מה שצונו להקריב מוסף בחג המצות והוא שני פרים ואיל אחד ושבעה כבשים בני שנה תמימים לעולה ושעיר עזים אחד לחטאת:

התועלת הששי הוא במצות והוא מה שצונו להקריב מוסף בחג השבועות והנה העולות שיקריבו זה היום הם עשרם עשר על הלחם ועשר לחובת היום יתר על התמידים:

התועלת השביעי הוא במצות והוא מה שצונו להקריב מוסף בר"ה על מוסף ר"ח והנה העולות שיקריבו ביום הזה יתר על התמידים הם י"ט עשר למוסף ר"ח ותשע למוסף ר"ה:

התועלת השמיני הוא במצות והוא מה שצונו להקריב מוסף ביום הכפורים והנה העולות שיקריבו יתר על התמידים הם תשעה:

התועלת התשיעי הוא במצות והוא מה שצונו להקריב קרבן מוסף ביי חג הסכות ואולם המוספים מתחלפים במספר העולות כי פרי החג הם מתמעטין והולכי' לפי רבוי הימים:

התועלת העשירי הוא במצו' והוא מה שצונו להקריב קרבן מוסף בשמיני עצרת הנה מספר העולות הקרבות בו הם תשע ואולם התועלת המגיע בהיות המוספין על זה האופן הנזכר פה הנה זה יתבאר כשנציע תחלה קצת דברים ביארנום בה' מספר מ"י וזכרנום במה שקדם מביאורנו זה והוא כי המכוון מהקרבנות הוא להעיר על מציאות הצורה וכ"ש העולות וכן העניין במועדים אלא שהם יעירו על מציאות הצור' הראשונה כמו שביארנו במה שקדם ונאמ' כי הוא מבואר כי בצד מה תהיה הצורה השביעי במדרגה הוא ה' ית' והם צורות היסודו' ואחריה צורת הדומם ואחריה צורת הצומח ואחריה צורת המרגיש ואחריה צורת המדבר ואחריה צורת השכלי' הנפרדי' העלולי' והשביעית הוא האלוה ית' ובצד אחר יותר בורר המדרגו' כאלו תהיה הצורה השמיני' היא ה' ית' וזה שכבר תהיה הצורה הששית מניע הגלגלי' שכל אחד מהם ישיג באופן מה חלק מנימוס הנמצאות וסדרם וישרם כמו שביארנו בה' ממ"י והצורה השביעית השכל הנאצל מהגרמי' השמימיי' והוא בצד מה משיג כללות נימוס הנמצאו' השפלות ויש לו השגה מה בעליונות כמו שביארנו בה' ממ"י ומצד אחר יותר בורר המדרגות האלו תהיה הצורה התשיעי' הוא ' ית' וזה שכבר תהיה הצורה השישית מניעי גלגלי כוכבי לכת והצורה השביעית הוא המגיע לערבות כי הוא עליון מאד על אלו המניעי' ובאופן מה תקיף השגתו בהשגות כלם כמו שביארנו בחמישי ממ"י אלא שהשגת השכל הפועל בנימוס מה שיתחייב מכל אלו המגיעים היא יותר שלמה מהשגת זה המגיע כמו שביארנו שם והנה בצד אחר ימנו בו אלו המניעים הנבדלי' והוא יותר מיוחד מהקודם שיהיה ה' ית' הוא העשירי ויהיו ז' מניעי לז' כוכבת לכת והשמיני מניע גלגל הכוכבים הקיימים והתשיעי הוא השכל הפועל והעשירי הוא השם יתע' ובצד אחר יותר בורר מזה הקודם יהיה השם ית' הוא החמישים כשימנו כל מניעי הגלגלים והראשיי' והמשרתי' להם וכבר ביארנו שהענין הוא כן במופת שאין ספק באמתתו בה' ממ"י ושאם התבאר כי לכל אחד מכוכבי לכת גלגל אחד יניעהו התנועה היומית וגלגל אחר מיוחד יניעהו התנועה המתאחרת וזה ממה שזכרנו אותו על דרך ההצעה לבאר ממנו סבת כל הנזכר באלו המוספין ונאמר שהנראה לנו במוסף שבת שנכפלו בו העולות הקרבות בכל יום הוא מפני מה שיעיר עניין קדושת היום השביעי על מציאות הש"י וההשגה בו מצד מה שנעמוד על זאת המדרגה השביעית מהצורות שהיא הש"י נבדל לעבודת הש"י להעמידנו על זאת הפנה ולפי שמזה הד נכפלה ההכנה להגעת הנבואה לכהן הוכנו בו עוד מהעולות שנים להעיר על מה שראוי שתכפל השגה וההכנה ביום זה להתיחדו לעבודת הש"י ולזה ראוי שישלם בו יותר מתבודדות השכל מבין שאר הכוחות הנפשיות ולהתמיד יותר זה ההתבודדות כדי שישלם ביום הזה וזה שכיון בו וכפלו אלו העולות ואולם מוסף ראש חדש היה ביום ההוא אשר בו חדוש ראיית הלבנה כי חדושו יורה על תנועת הגרמים השמימיים בעצמם כי זה מורה שאין השמי' קיימים והארץ מתנועעת התנועה היומית כמו שחשבו אנשי' וזה שאם היה הדבר כן היה הירח מתמיד במרחק אחד מהשמש ואנחנו רואים הפך זה כי בכל חדש תשיג הירח השמש פעם אחת ואחר תרחק ממנו מעט מעט עוד תשוב להתקרב אליו מעט מעט וכן העניין באור הירח שהוא מוסיף תחלה מעט מטע ועד יחסר אורה מעט מעט עד שיעדר ואחר ישוב להראות ואז הוא חדוש הלבנה וזה ממה שיחייב בהכרח שיהיו השמי' מתנועעי' ולפי שהוא מבואר שיחוייב בכל מתנועע שיהיה לו מניע הנה יחוייב שיהיה לגרמי' השמימיי' מניע ולזה נעמוד על מציאות הצורות הנבדלות ולפי שכאשר יעוין בהם בזה האופן ימצאו בהכרח שבעה מניעים לכוכבי לכת ומניע אחד לגלגל ערבות ושכל אחד כמו משותף ושופע מכלם והוא השכל הפועל והשכל אשר הוא ההתחלה הראשונה לכל נמצאו' היה שם מספר העולות עשר להעמיד על מציאות ההתחלה הראשונה שלא יטעה אחד כשיחשב כי המניע לגלגל ערבות הוא הש"י כמו שחשבו זה קצת גדולי הפילוסופים כי אין העניין כן כמו שביארנו במה שאין ספק בו באמתתו בה' ממ"י ולזה היו שם שבעה כבשי' להעיר על מניעי גלגלי שבעה כוכבי לכת ואיל אחד שהוא יותר שלם מהכבש להעיר על מניע גלגל ערבות שהוא יותר נכבד מאד ממניעי שבעה כוכבי לכת והיו שם שני פרים להעיר על מציאות השכל הפועל ומציאות הש"י ואע"פ שהם מתחלפי המדרגה מאד לאין שיעור הנה מפני קצת שיתוף שיתדמה ביניהם שתפם והנה השתוף ההוא הוא כי אצל השכל הפועל ימצא הנימוס המושכל לכל הנמצאות השפלות ומן הענין בשם ית' אלא שאצלו ימצא הנימוס המושכל לכל הנמצאות במוחלט כמו שביארנו בה' ממ"י ומצד השתוף הזה טעה אלישע אחר וחשב שיהיה השכל הפועל הוא השם יתע' וזה אמרם ז"ל מטטרון חזא ששמו כשם רבו ולהסיר מזה העטות סדרה התורה בזה המוסף ב' פרים להעמידנו על מציאות הסבה הראשונה והנה לבאר ההבדל בין השם ית' ובין השכל הפועל תמצא בקצת המקומות שלא שם בו כי אם פר אחד להעיר על מציאות הש"י ושם בו ב' אלים להעיר על מניע ערבות ועל השכל הפועל מצד שתוף מה ביניהם כי מניע ערבות אצלו ציור כולל הרבה מציורי מניעי כוכבי לכת כמו שביארנו בה' ממ"י ולזה היה אצלו מציור נימוס הנמצאו' השפלות וסדרם וישרם קרוב למה שימצא מזה לשכל הפועל ולפי שהמכוון בטומאת מת הוא להעמיד על מציאות הצורה כמו שקדם והיה בכאן מה שיעמיד באופן שלם על מציאות הצורה הנה מן הראוי היה שיהיה נכלל בזדה מה שיכפר על הטומאה ולזה היו בכאן שעירי עזים לחטאת לכפר על הטומאה והא כולל לשעירי הרגלים ג"כ ובזה ג"כ תשלם הסבה במה שנזכר במוסף הפסח כי הוא מסכי' למה שנזכ' במוסף ראש חדש בשוה והנה היה נעשה בט"ו לחדש כי אז תהיה הלבנה בתכלית המרחק מהשמש ויהיה אורה שלם ויורה עניינ' מפני זה על תנועת השמי' כמו שהורה עליו חדושה וסור אורה ולזאת הסבה ג"כ היה חג הסכות בט"ו יום לחדש והנה היו מספר ימי החג שבעה להורות מצד הימים על מציאות ה' ית' כשנעמוד מהצורה על שבע מדרגותיהם אשר השביעית הוא ה' ית' ולפי שבבחינת עצמם תהיה הראשונה ה' ית' הנה היום הראשון קדש לפי שבבחינת עמידתינו עליהם תהיה האחרונה השם ית' היה היום השביעי שבתון ואולם במוסף חג השבועות נכפלה ההערה הזאת במה שקרב על הלחם ובמסוף היום והיום בעצמו מעיר על המניע החמשים שהוא ה' ית' ולזה היה היום החמשים קדש ולפי שלא יגיע מספר המניעי' לזה המספר אם נניח שלא יהיה לתנועה היומית כי אם גלגל אחד ושאין לתנועה המתאחרת ג"כ כי אם גלגל אח' כמו שחשבו אנשים הנה הישירתנו התור' בזה ההכפל שיש שם שבעה מניעים מסכימים בכוכבי לכת בכל אחד מאלו התנועות ולזה היו בכאן שבעה כבשי' שני פעמים וכבר בארנו במופת אמיתי שהעניין הוא כן בה' ממ"י ולפי שהיה זה להעיר על החמישי' שהוא קדש לא היה החג כי אם יום אחד ואמנם החדש השביעי הנה קדושו מורה על המדרגה השביעית שהוא קדש לפי שהוא שביעי לחדשי' ולפי שהוא ידריך בקדושת היום להעיר על שהעשירי קדש ולזה היה היום העשירי מזה החדש קדש גם כן הנה במוסף היום לא העיר במדרגת הצורו' כי אם על תשע והיה הפר מורה על השכל הפועל והאיל מורה על מניע ערבות והכבשים השבעה על מניעי הגרמים השמימיי' והנה היה היום הראשון קדש לפי שה' ית' הוא הצורה הראשונה בבחינת עצמו הצורות והיה היום העשירי קדש לפי שהשם יתע' הוא הצורה המושגת לנו באחרונ' והנה קדושת היו' הראשון מורה על שהעשירי קדש וט' העולות מורות על ט' הצורות הנשארו' וכן הענין בקדושת היום העשירי ולזה לא היו בו כי אם ט' עולות והנה לא שם הצורה העשירי' במספר העולות להורו' על רוממות ה' ית' על אלו הצורות ולזאת הסבה ג"כ לא היתה שם קדושה נוספת בימי' שבין הראשון והעשירי להורות על עוצם ההבדל שיש בין ה' ית' ובין אלו השכלי' העלולים ממנו ואפשר ג"כ שנאמר שהתשע עולות מורות על תשע מדרגות מהצורו' והתשיעי קדש באופן שזכרנו בהצעה ויהיה הפר להעיר על ה' ית' אלא שהדרך הראשון הוא היותר נכון מצד הסכמת שבעת כבשי' זה לזה במשל והוא מבוא' לפי מה שזכרנו מהתועלת במועדם אשר התחלתם הוא חג המצות ומעיר על התחלת התישר האדם לדעות האמיתיות ולזה ג"כ היה לחמו מצה וחג הביכורים מורה על התישרות יותר ולזה היו בו מתן תורה והיו שתי הלחם בו חמץ והחדש השביעי מעיר על תכלית ההתישרות והוא מבואר כי בהתחלת ההשגה לא ישיג האדם מאד ההבדל בין הש' ית' ובין השכל הפועל ולזה הושמו' העולו' עשר בחג המצות ובחג השבועות ג"כ ואולם אחר התכלית ההשגה יושג מאד ההבדל בזה ולזה לא הושמו העולות בראש השנה וביום הכיפורי' כי אם תשע להפלגת ההבדל הנראה אז בין המדרגה אשר לשם יתעלה ובין מדרגת השכלים העלולים ממנו ולזה הושם המעיר על השם יתעלה יום קדוש והמעיר על שאר השכלים תשע עולות ולפי שזאת ההשגה תתוסף תמיד לא היה ההבדל חזק בין אחד לחדש השביעי ובין שאר הימים שיש בינו ובין העשירי כחזק ההבדל בין היום העשירי לחדש השביעי ובין שאר הימים האלו וזה כי היום העשירי אסור בעשיית כל מלאכה ובו פרישות מכל התענוגים הגופיים וזה כי כל מה שיתחכם האד יותר יכיר יותר עוצם ההבדל בין השם יתעלה ובין שאר הצורות ולזאת הסבה תמצא שבחג הסכות שהיו שבעת ימים להורות על שהצורה הראשונה מאלו המדרגות השבעה מהצורות הוא קדש והוא הש"י הושם היום הראשון קדש כי הוא הצורה הראשונה מצד עוצם מדרג הצורות ולא חששה התורה להשים היום השביעי קדש מפני היותו מאוחר בידיעה לפי שאחר שלמות האדם באלו ההשגות יצוייר בעצם ציורו שהש"י הוא הראשון והנה היה יום אחד לחדש השביעי יום תרועה להעיר האנשים שיקיצו משנת התרדמה ויעיינו בזה עד שיעמדו על אמתת מה שכוונה התורה בזה וכן היה ביום הכפורים בשנת היובל לזאת הסבה כי קדוש היובל יעמוד על קדוש המדרגה החמשי' ועשירי לחדש על קדוש העשיר והנה היו ארבעה עשר כבשים במוספי חג הסכות לסבה שזכרנו בעולות חג השבועות והיו שם שני אלים להורות על שבערבות ג"כ שני מניעי' האחד מניע התנועה היומית והאחר מניע התנועה המתאחרת ושהם זולת המניעים אשר באלו התנועות לאחד אחד מכוכבי לכת והם יותר שלמים מהם לסבות האחד מצד שהם משרתים בכוכבי לכת ואולם בערבות האחד מהם ראשון והשני מצד רוממות הנימוס המסור' מערבות על הנימוס המסודר מאחד אח' מכוכבי לכת וזה כלו ממה שהתבאר באור שלם בה' ממ"י ואולם הפרים כשחוברו באלו הימים היו תמיד י"ד והנה היו שם תמיד שבעה פרים והם מעירים על המניעים הראשיים והם מניעי הגלגל אשר בו כוכב כוכב מכוכבי לכת ולהעיר שהם יותר נכבדות מהשאר היו פרי' העולות המעירים עליהן והנכלל בפרי' הנשארים והימים שהיו תמיד שבעה מורים על מניעים אחרים נעמוד עליהם מצד תנועת החלוף הנמצאת לכל אחד מהם כי זה דבר משותף לכל כוכבי לכת ר"ל שימצא להם תנועת האורך מיוחדת ותנועת חלוף תשימה בלתי שוה והנה כשנתבונן באלו החלופים בכללם נעמוד על מספר המניעים כמו שיתבאר לך מדברינו בה' ממ"י והנה לחלוף עניניהם הושמו המעירים עליהם ימים ופרים ואפשר עוד שנאמר כי הפרים שנוספו בכל יום על שבעה העירו על דברים יעמידונו בצד יותר מיוחד על מספר המניעי' אשר לכוכבי לכת והנה יהיה מה שהורו עליו הששה פרים הנוספים לפי זאת ההנחה זולת מה שהורו עליו החמשה פרים הנוספים ביום השני וזולת מה שהורו עליו הארבעה פרים הנוספים ביום השלישי וזולת מה שהורה עליו השלשה פרים הנוספים ביום הרביעי וזולת מה שהורה עליו השני פרים הנוספים ביום החמישי וזולת מה שהורה עליו הפר הנוסף ביו' השישי ר"ל מה שיעיר עליו הנעשה ביום אחד מהם היה זולת מה שיעיר עליו הנעשה ביום אחר והוא מבואר כי אחר התנועות שהיו מהמניעים הראשיים לכוכבי לכת ימצאו שם תנועות משותפות לששה לבד מכוכבי לכת והוא תנועת החלוף כי היא לכלם זולת השמש ותנועות משותפות לחמשה מהם והוא היות תנועת הרוחב בהם בלתי קיימת ברוחב אחד והנזורות והיושר והעמידה כי היא לכלם זולת השמש והירח ותנועות משותפות לד' מאלו הה' הנבוכי' והוא תנועת הארך המיוחדת שתהיה בגובה בסבוב האחד מפעם אחת ותנועות משותפות לשלשה מהם והוא היות הגזורות בעת נגודם לשמש והיושר בעת היותם עמו כי זה ימצא לשבתאי וצדק ומאדים לבד ותנועות משותפות לשנים מהם והוא היות הככב בגובה בסבוב האחד ב' פעמים כי זה יהיה לירח ולכוכב לבד ובצד האחד יהיה לשנים מהם לבד הגזורות בהיותם עם השמש והנה נוגה וכוכב תנועה לא תמצא כי אם לאחד מהם והוא הרחב הקוים הנמצא לירח וכאשר נתבונן באלו התנועות ובמשיגיהם יתאמת לנו מספר המניעים כמו שביארנו בחמישי מספר מלחמות השם ולזה היו אלו הפרים מתמעטים והולכי' כאלו הישירתנו התורה בזה האופן לעמוד על מספר אלו המניעים כדי שנעמוד על מציאות החמשי' שהוא קדש והוא הש"י והנה היה השמיני עצרת רגל בפני עצמו לפי שאם היה שתהיה הוראתו על שהשמיני הוא קדש רוצה לומר ממדרגו' הצורות כמו שהצענו הנה הורה זה היחוד ליום היה מבין שאר הימים עד שהוא רגל בפני עצמו הבדל זאת המדרגה משאר המדרגות עם שבזה האופן יתישר יותר להיות היום הזה מורה על העשירי שהוא קדש במה שיעלו בו במוסף תשע עולות המורות על שבעה כוכבי לכת ומניע ערבו' והשכל הפועל לפי מדרגותיהם כמו שזכרנו ולזה הבדיל מהם המורה על מציאות העשירי שהוא קדש והושם המרה עליו היו' ההוא הקדוש הנה זה הוא מה שנראה לנו בעניין אלו המוספין והוא נפלא מאד כמו שתראה והוא מעיד מאד על אמתת מה שזכרנו בכונות הקרבנות והטומאות וגם מה שזכרנו מענינם במה שקדם מעיד על אמתת מה שאמרנו בזה המקום וזהו על דרך האמת שהוא מעיד לעצמו מכל צד ומכל פנה יתברך היכול אשר גלה לנו סודו באלו העמוקות ויתרומם על כל ברכה ותהלה:


· הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון