מילי דעזרא/חושן משפט/יד
|
< הקודם · הבא > |
אפוטרופוס. אין מורידין קרוב לנכסי קטן. כתב הרשב"א ז"ל (בח"ב סי' קמ"ו) ה"ד שלא ירד לנכסיו אלא ליטול חלק בפירות אבל אפוט' דלית ליה הנאה שפיר דמי וכן דעת הבעה"ט. ונ"ל ראיה מדתניא בפ' הניזקין אין ממנים אפוט' נשים ועבדים וקטנים ואם איתא ניתני ולא קרובים ע"כ ובסי' א' צ"ד כתב וז"ל בעהעה"ט כתב מסתברא לי שלא אמרו אין מורידין קרוב בנק"ט אלא בשבוי אבל אפוט' בעלמא מורידין ולא מצאנו לו חבר ע"כ. והכנה"ג בסי' רפ"ה הגב"י אות ט' הקשה דברי הרשב"א אהדדי דמדבריו בח"ג מוכח דסובר כבעהע"ט ואילו בתשו' ח"א כתב ע"ד ולא מצאנו לו חבר נר' דפליג עליו וכמו שהוק"ל להמשפ"ץ ח"ב סי' נ"ז ואפשר שזה רמז רבי' המחבר בסו"ד ועיין מ"ש בסי' ר"ץ כלומר שסותר לזה ע"כ. ולע"ד י"ל דבח"ב כשכתב דאפוט' דלית ליה הנאה ש"ד עז"א שכן דעת הבעהע"ט. ובח"א שכתב ולא מצאנו לו חבר הוא על מ"ש וחילק דה"ד בנכסי שבוי ע"ז דוקא הוא דקאמר ולא מצאנו לו חבר ול"ק ול"מ. האמנם מאי דק"ל אני הדל בדבריו ז"ל דבח"ב דקאמר לאפוט' דלית ליה הנאה ש"ד הביא ראיה לזה מפ' הניזקין דלא קתני קרובים בהדי הנך. ואילו בח"ג סיקכ"ז כתב וז"ל דאי משום הא לא אירייא דאילו הנך אין ממנים אותם כלל לעולם בין בקרקע בין במט' לפי שהקטנים ונשים אינם בקיאים והעבדים חשודים על הגזל. משא"כ בקרובים שאין ממנים אותם לקרקעות הא במעות ומטלטלין מורידין ע"כ. וכונתו פשוטה דבקרובים דאיכא אופן דממנים אותם והיינו במעות ומט' לכן לא קתני ולא קרובים בהדי הנך דהנהו בכל גוונא אין ממנים אותם. ואיך בח"ב מביא ראיה מדלא קתני קרובים מינה משמע דאפוט' דלית ליה הנאה ש"ד. דיש לדחות ראיה זו דמאי דלא קתני קרובים משום דלאו מילתא פסיקתא היא וכמ"ש בח"ג וכעת לא ראיתי מי שנתעורר עליו בזה. זולת ראיתי להמשפ"ץ ז"ל בסי' נ"ז דעמ"ש הרשב"א בח"ב ויש ראיה מפ' הניזקין כתב ע"ד דמאי ראיה דהתם נאמר דמילתא פסיקתא קתני אותם שאין ממנים אפוט' כלל לא על הקרקעות ולא על המט' לא כן בקרוב וכו' ע"ש. ובודאי דלא שלטו מאורי עיניו בדברי הרשב"א שבח"ג הנ"ל דאילו ראה אותם היה מביא ראיה לדבריו שכ"כ הוא ז"ל בעצמו ומקשה עליו דדבריו סתראי נינהו. ומוהרשד"ם ז"ל (חח"מ סי' שי"ב) הבי"ד הריב"ש ז"ל בתשו' (סי' כ') דכתב דבמט' שקרוב ורחוק שוים ואין באחד יותר חשש מהאחר קרוב עדיף וכ"כ הרמב"ם וכן הסכימו האח' ז"ל וכתב עליו שלא מצא זה דקרוב עדיף בס' הפוס' ז"ל וכו' ואפי"ה כדאי הוא לסמוך על סברתו כי היא סברא נכונה ואמיתית גם לא מצינו חולק ע"ז ע"כ. ולע"ד אפשר דסמוכות שלו דקרו"ט ע"ד המרדכי פ' המפקיד דכתב דבמעות עדיף טפי קרוב מרחוק ועיין ג"כ במוהר"ם מפדאווה ז"ל סינ"ח דכתב דהסכימו כל הגאונים דבמעות ממני' קרוב ועדיף וכו' והכנה"ג חח"מ סירפ"ה הגה"ט אוכ"ו ציין עליהם ובודאי דאין לחלק בין מעות למט' לענין זה שדין אחד להם וכמו שמצאנו להרשב"א ז"ל (בח"ג סיקצ"ז הנ"ל) דבחדא מחתא מחתינהו דכתב הא במעות ומט' מורידין וכנז"ל ולכן כתב הריב"ש ז"ל דקרו"ע כנ"ל. שוב ראיתי להחיד"א ז"ל בס' ח"ש ח"א סי"ה דהאריך בדברי הריב"ש ז"ל שכתב דקרו"ט ונמשכו אחריו קצת מהפוס' ז"ל דאינה סברא מוסכמת לומר כן עש"ב. ועיניך הרואות שם בדבריו ז"ל דיש לחזק מה שתרצתי אני בעניותי לעיל לקושית הכנה"ג ז"ל כיעו"ש. ועיין בס' סם חיי (דכ"ז מ"ג) דהביא דברי מרן ב"י ז"ל ודברי מוהרשד"ם ז"ל סיתמ"ז דיכולים ב"ד למנות על מעות יתו"ק אפוט' קרוב אם יראה בעיניהם שהוא כשר ונאמן ע"ש. ועיין במשכנות הרועים במער' א' (אות פ"ב) מ"ש וציין בזה.