מילי דעזרא/חושן משפט/טו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מילי דעזראTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png טו

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

סימן ט"ו

בעל חוב מאוחר שקדם וגבה כל הקרקעות ושוב הלוה קנה קרקעות אחרים ומכרם ועכשיו בא המוקדם לטרוף מהמאוחר והמאוחר טוען הנחתי לך מקום שהרי הרויח אח"כ והמוקדם טוען דאותה שעה שגבה לא הניח ברכה אחריו הדין עם המאוחר כיון דהיו אח"כ בעולם דהא כותבין בכל השטרות דקנאי ודאקנה. כרם חמר חח"מ סיקס"ב.[1]

עו"ש בכר"ח סיקס"ג בע"ח מאוחר שקדם וגבה והניח מטלטלין לבעל חוב מוקדם ונגנבו המטלטלין לא עדיף מטלטלין מקרקע וכיון דקי"ל בקרקע אי אשתכוף[2] בע"ח חוזר וטורף מלקוחות כן ה"ה הכא. ומ"ש מרן וכן אם הניח בע"ח וכו' היינו שעדיין המט' בעין לבע"ח מוקדם. וכ"ת מאי קמ"ל הא קמ"ל דאם המוקדם אומר איני חפץ במט' אלא בקרקע וכו' קמ"ל דמה שגבה גבה. אבל אם נמכרו או נגנבו אין לך אשתכוף[3] יותר מזה כיון שאינו יכול להוציא ועיין בכנה"ג סיק"ד מ"ש בשם המבי"ט עכ"ד ע"ש. ומהתימה דבכנה"ג שם בהגב"י אוט"ו כתב בשם המבי"ט היפך דבריו הנ"ל ושם כתב שדין הרב ז"ל הוא אפי' כשהמאוחר גבה קרקע והניח מט' אצל הלוה וציין עמ"ש בתשו' ע"ש. וצריכים לדחוקי נפשין לומר דמ"ש הכר"ח ועיין בנכה"ג וכו' כונתו לומר דשם כתוב בהיפך עם כי הוא מהתימה שלא זו הדרך לכתוב כן ולבוא בקצרה. וה' זרע יעקב סי"ל פסק כהכר"ח ז"ל ועעו"ש בסינ"ד. ברם ה' חיי אברהם ז"ל חח"מ סי"ג כתב בע"ח מאוחר שגבה בין קרקע בין מט' או לוקח שקנה קרקע והניח מקום לבע"ח מוקדם לגבות אפי' מט' ואח"כ מכרם או משכנם הלוה לא מצי המלוה טורף מהם לא מבע"ח מאוחר שקדם וגבה ולא מהלקוחות דאיהו דאפסיד אנפשיה דלא גבה קודם שמכרם או משכנם ע"ש. ונר' דנעלם מיניה דמר דברי ה' בעי חיי חח"מ ס"א סיקפ"ז דרכ"ו מ"ש באורך מזה ע"ש. ובס' בני בנימין סיי"ז וי"ח האריך דלדעת מרן ז"ל שחוזר המוקדם וגובה ע"ש. וצריך לראות בתשו' מרן ז"ל בס' אבק"ר סיקנ"ו. ודברי' הנקנים באגב עיין בס' בע"ח חח"מ ח"ב סי"ב ד"כ ע"ד בד"ה ואחרי דכתב בשם רבו מוהרימ"ט ז"ל שחלק על מרן ב"י ז"ל וסובר דאפי' תפוס בע"ח מאוחר מוציאין מידו וכו' ע"ש. ות'ם אני על המראה שהרי שם בתשו' רבו לא כן נראה דזה לשונו והז"ל בא ללמוד זה מדברי ס' התרומות ומשם אין ראיה שנחלוק את סתמן שהוא לא אמר אלא כשתפס האחרון דלא מפקינן מיניה והו"ל אידך מוציא וכו' מוקמ"ל בחזקת מאן דתפיס אבל בלא תפיס אחד מהם מניין לנו להעמיד הנכסי' בחזקת שקנאן אח"כ לתת חצין לב"ח מאוחר ולא נעמידם בחזקת שהיו אצלו מתחילה ע"ש. הרי נר' דס"ל דאם לא נתברר שהיו אצלו מקודם שלוה שנית ותפס הב"ח המאוחר זכה בהם ולא מפקינן מיניה ואיך כתב דסובר דאפי' תפס הב"ח מאוחר מוציאין מידו ולדידי דבריו צ"ע. עוד יגדל התימה דדברי הב"ח ז"ל בסי' זה סותרין דבריו שבח"א סיר"ב דר"ן ע"ד דבכאן הסכים לדברי רבו ז"ל ושם פסק להיפך כיעו"ש ושוב ראיתי דזאת הקושייא כבר הוק"ל לה' יד ימין בד'[4] ולא ידעתי מדוע לא הוק"ל עליו ג"כ כי קושיין הנ"ל. ועיין בדין בע"ח מאוחר בס' זכו"ל חח"מ ח"א אות ב' ובח"ג אות ב' והמשכנות הרועים ציין על מוהרש"ח ז"ל בס' משפטי' ישרי' סיח"י ועיין בס' נבחר מכסף להרי"ף ז"ל סי' ע"ג.



שולי הגליון


  1. אכן א"ז מטעם דהנחתי לך מקום דהא בזמן שטרף לא הניח לו כלל מקום אלא ר"ל דמאחר דבשטר מונח זכות גביה אף מנכסים שיקנה אח"כ הרי דסו"ס אית ליה מהיכן לגבות ודו"ק. הערת המלבה"ד.
  2. צ"ל אשתדוף. הערת המלבה"ד.
  3. כנ"ל. הערת המלבה"ד.
  4. חסר. הערת המלבה"ד.
< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף