שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/שיב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת מהרשד"םTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png שיב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


נשאול נשאלתי על ראובן שמ' והניח אשה ויתומים והניח אח אדם כשר ובקי בטיב משא ומתן גם אמוד קצ' בנכסים והאח הזה רוצה להיות אפטרופו' על נכסי היתו' כי אביהם לא בא מידו למנות אפטרו' כי מת פתאום והוא רוצה להטיב ליתומים בכל מאמצי כחו וקצת מן הקהל רוצים למנות אפטרופוס אחר או ליתן הנכסי' ביד מי שהוא אבי יתומי' מאותו הקהל גם אירע בענין זה שהאח הנז' עמד ופרנס וזן וכלכל לאלמנה עם היתומים ועתה יש מאנשי הקהל אומרים שהניח מעותיו על קרן הצבי י"ל אם יש לחלק בין מזונות ופרנסת האלמנה כי אין עמה שטר כתובתה ובין מזונות ופרנסת היתומים: אני משיב שואלי בקצרה כנלע"ד ודרך כלל אני אומר כי דבר מוסכם מן הגמ' ומן הפוסקי' שאין מורידין קרוב לנכסי קטן וכתבו המפ' דדין זה מיירי בקרקעות דשייך התם טעמא דשמא אחר זמן הקרוב יאמר שהוא ירש הקרקעות ההם מחמת קורבה והשומעים יאמינו בו ואין מי שיעמיד לקטן ויעוררהו לתבוע זכותו. אמנם במטלטלים דקרוב ורחוק שוין הן ואין בקרוב יותר חשש מברחוק יכולים למנות האפטרופוס אפילו קרוב ואף על פי שלא ראיתי הכרח למנו' לקרוב יותר מלרחוק במטלטלי' כפי שהשיגה יד בדיקתי בספרי הפוסקים ז"ל מ"מ הדעת נותן כי תכף ומיד בנפו' הנכסי' הן קרקעות הן מטלטלים נופלים להטפל בהם הקרוב קרוב יותר כי מי יחוש עליה' יות' ממנו כמו שאמר או בן דודו וגו' אלא שחששו רז"ל לחשש הנזכר ורצו להטיל המשא על ב"ד לבקש איש אינו קרוב מן הטעם הנז' אבל בהסתלק והבטל הסב' תבטל המסובב ונשאר הדין לסברה הא'. וכן מצאתי בפי' בתשובת ריב"ש ז"ל בסי' כ' שכתב וז"ל אבל במטלטלין דקרוב ורחוק שוין ואין בא' יותר חשש מן האח' קרו' עדיף וכ"כ הרמב"ם ז"ל וכן הסכימו כל האחרונים ז"ל וכב' אמרתי שלא מצאתי זה דקרוב עדיף בספרי הפוסקים ואפשר שמה שכתב הוא ז"ל שכן הוא הסכמת האחרוני' חוזר למה שאמר רב מטלטלים קרוב ורחוק שוים מ"מ אם הדברים כפי הנראה לכאורה שחוזר גם למה שאמר דקרוב עדיף שכן הוא הסכמת האחרונים א"כ נתברר לנו שנ"ד נמי קרוב עדיף ואם יאמר אומר שלא נמצא זה בספרי הפוסקים כנז' אף אתה אמור לו שהאב הנז' היה בקי ויודע בדבריהם יותר ממנו והרי הוא כמאה עדים ואפ"ת שאין כונתו אלא לומר שהסכמת האחרונים דבמטלטלים קרוב ורחוק שוים א"ה כדאי הוא הרב לסמוך על סברתו שאמר דקרו' עדיף כי היא סברה נכונה ואמיתית אם לא מצינו מי שיחלוק ע"ז ומספיק זה לדין הראשון ולענין המזונות אומר שגם כן מצאתי תשובת ר"י בעל ת"ה ז"ל שכתב וז"ל שאלה ראובן שהוציא הוצאות על היתומי' לצורך פרנסתם ומזונותם שלא ע"פ ב"ד מי אמרינן כה"ג הניח מעותיו על קרן הצבי או לא ואין צריך להעתיק תשובתו דאפוכי מטרתא למה לי וכל הרוצה יבדוק בספרו בסי' שמ"ח. ועל כל הצדדים שצדד כתב שצריך לשלם אי מטעמא שא"א ליתומים בלי מזונות ופרנסה והם אינם בני מלאכה כלל להתפרנס או אם הם בני מלאכה אין הקומץ משביע כו'. גם מטעם שאין אדם יכול לראות בעוני וחוסר של ליתומים והוציא עליהם על מנת ליטול וכ"ש וק"ו שיש לומר זה במי שהוא קרוב כי איככה יוכל לראות באבדן מולדתו ומקרא מלא דבר הכתוב ויאכל חצי בשרו כי בראות האדם אחיו או אחותו או קרוב אליו בצער הרי הוא עצמו בצער גם שאין טעם לומר שאחרים היו מפרנסים אותם בחנם ומי הכניסו לזה להוציא מעות על מנת להשתלם וכהא דאמרי' הפורע חובו של חבירו כו' דהרי כתב הרב הנזכר שטעם זה אינו מועיל מאחר שיודעים שיש להם במה להתפרנס אין נזקקים להם ובנ"ד נמי כ"ש וק"ו שלא היו נזקקין להם אחר שיש להם משלהם ועוד שיש להם דוד אח אביהם עשיר מי יזקק להם אם הוא לא יזקק כל זה שהזכיר הרב הנזכר ז"ל היה באיש נכרי שהוציא מעותיו משלו ואח"כ תובע המעות ובא להוציא מב"ד או מן האפטרופוס ומסיק שראוי ומחוייב מן הדין לשלם מעותיו אמנם האיש הזה שהוצי' המעות למזונו' היתומי' יש בידו נכסי היתומי' בנדון כזה פשיט' שלא צריך להאריך הרבה כי הוא פשוט יותר מביעת' בכותחא ולענין מזונות שנתן לאלמנה אני אומר כי עם היות שיש מחלוקת בין הפוסקים באשה שמחלה כתובתה אם יש לה מזונות וכמ"ש רי"ו נתיב כ"ג ח"ד וז"ל מוחלת כתובתה אין לה מזונות מהיורשים אבל יש לה מבעלה ורי"ף כת' דיש לה אפי' מן היורשים זהו כשידענו שמחלה בודאי ועל הסתם ג"כ נפל המחלוקת דהרמב"ם ס"ל דאלמנ' שאין שטר כתובתה בידה אין לה מזונות דשמא מחלה אמנם הרא"ש אע"ג דס"ל דבמחלה אין לה מזונות מ"מ ס"ל דפוסקים לאלמנה מזונות אע"פי שאין שטר כתובתה בידה נזונית מתנאי ב"ד וא"כ היה נראה לומר דלדעת הרמב"ם הפסיד זה מזונות האלמנה ולדעת הרי"ף והרא"ש הדין נותן ליתן לה מזונות וא"כ כיון שזה קרוב ובידו ממעות היתומים ואינו צריך להוצי' אלא שהוא מוחזק נלע"ד שיכול לומ' קי"ל כפלו' כ"ש בהיות הרי"ף והרא"ש אחרון מסכים לדבריו זהו הנלע"ד וצור ישראל ידריכני בדר' הנכונ' לי אני הצעיר שמואל די מדינה:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון