4,096
עריכות
משך חכמה/דברים/טז: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←ב: כמה תיקונים
(עריכה במסגרת מיזם טוב מבנים לרגל יום היארצייט בתחילת חודש אלול) |
(←ב: כמה תיקונים) |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
== ב == | == ב == | ||
'''מלכים ב' כ"ג''' {{ממ|[[מלכים ב/כג#כא|פסוק כא]]}} עשו פסח כו' בספר הברית הזה{{הערה|לשון הפסוק: ויצו המלך את כל העם לאמר עשו פסח לה' אלקיכם ככתוב על ספר הברית הזה. והוקשה לרבינו למה הדגיש בדבריו שעשיית קרבן פסח התפרשה 'על ספר הברית הזה'.}}. יתכן דפרשו שמצאו ספר התורה נגלל במקום יולך ד' אותך ואת מלכך כו'{{הערה|מציאת ספר התורה בזמן יאשיהו המלך מוזכרת במלכים ב' {{ממ|[מלכים ב/כב#ח|כב פסוקים ח-יג]]}} ונאמר שם: ויהי כשמוע המלך את דברי ספר התורה ויקרע את בגדיו, ובגמרא ביומא {{ממ|[[בבלי/יומא/נב/ב|נב:]]}} מבואר שיאשיהו גנז את הארון, ואמרינן בגמרא מה | '''מלכים ב' כ"ג''' {{ממ|[[תנ"ך/מלכים ב/כג#כא|פסוק כא]]}} עשו פסח כו' בספר הברית הזה{{הערה|לשון הפסוק: ויצו המלך את כל העם לאמר עשו פסח לה' אלקיכם ככתוב על ספר הברית הזה. והוקשה לרבינו למה הדגיש בדבריו שעשיית קרבן פסח התפרשה 'על ספר הברית הזה'.}}. יתכן דפרשו שמצאו ספר התורה נגלל במקום יולך ד' אותך ואת מלכך כו'{{הערה|מציאת ספר התורה בזמן יאשיהו המלך מוזכרת במלכים ב' {{ממ|[[תנ"ך/מלכים ב/כב#ח|כב פסוקים ח-יג]]}} ונאמר שם: ויהי כשמוע המלך את דברי ספר התורה ויקרע את בגדיו, ובגמרא ביומא {{ממ|[[בבלי/יומא/נב/ב|נב:]]}} מבואר שיאשיהו גנז את הארון, ואמרינן בגמרא מה ראה שגנזו, ראה שכתוב 'יולך ה' אותך ואת מלכך אשר תקים עליך' עמד וגנזו וכו', וביאר רבינו דהיינו שמצאו הספר כשהוא גלול בפסוק זה, וכ"כ הרד"ק והמצודות שם.}}, וזה בספר דברים ושם כתוב {{ממ|[[תנ"ך/דברים/טז#ב|דברים טז ב]]}} וזבחת פסח כו' צאן ובקר, ופירושו כתרגומו{{הערה|תכוס פסחא קדם ה' אלוקך מן בני ענא, ונכסת קודשיא מן תורי.}} צאן לפסח ובקר לחגיגה{{הערה|וכ"ה בספרי כאן.}}, וכן צוה יאשיהו כמו שכתוב בדברי הימים סימן ל"ה שנתן צאן לפסח ובקר לחגיגה והקדשים בשלו בסירות כו' {{ממ|[[תנ"ך/דברי הימים ב/לה#יג|דה"י ב' לה יג]]}} יעו"ש{{הערה|לשון הפסוק שם: ויבשלו הפסח באש כמשפט והקדשים בשלו בסירות ובדודים ובצלחות. וקדשים אלו הם החגיגה, וכ"כ המצודת דוד שם: וכן לבקר, וכן עשו לבקר של שלמי חגיגה. והקדשים, בשר שלמים, עכ"ל. ומה שהזכיר רבינו שנתן צאן לפסח ובקר לחגיגה, הוא כמבואר שם {{ממ|פסוקים ז-ט}} וירם יאשיהו גו' צאן כבשים ובני עזים הכל לפסחים לכל הנמצא למספר שלשים אלף, ובקר שלשת אלפים וגו' נתנו לפסחים אלפים ושש מאות, ובקר שלש מאות וגו' הרימו ללוים לפסחים חמשת אלפים ובקר חמש מאות. דהיינו כבשים ועיזים לפסחים ובקר לחגיגה.}}, וזה 'בספר הברית הזה' במשנה תורה{{הערה|שנזכר בו גם הבאת בקר לחגיגה וזבחת פסח וגו' צאן ובקר. וקרוי ספר הברית ע"ש מה שנאמר {{ממ|כח סט}} אלה דברי הברית אשר צוה ה' את משה לכרות את בני ישראל בארץ מואב מלבד הברית אשר כרת אתם בחורב. אמנם יש שכינוי ספר שמות כספר הברית, ראה בהרחבה בתורה שלמה {{ממ|שמות מילואים א}}, ואם כן יתפרש הפסוק כפשוטו שעיקר מצות הפסח נאמרה דוקא בפרשת שמות.}}, שבשמות {{ממ|[[תנ"ך/שמות/יב#ה|יב ה]]}} כתיב מן הכבשים ומן העזים תקחו{{הערה|עד"ז הוסיף בספר ציץ השדה {{ממ|ח"ג עמ' פה}} שלכך אמר 'עשו פסח לה' אלקיכם' כלשון הכתוב בפרשתן 'ועשית פסח לה' אלקיך'.}}. וברור{{הערה|מהשמטה בסוף הספר.}}. | ||
== ה == | == ה == | ||