בבלי/ברכות/ז/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

רגשו גוים ולאומים יהגו ריק]] ואילו מה רבו צרי לא כתיב<ref>בכי"מ יותר ממלחמת גוג ומגוג '''דאלו גבי מלחמת גוג ומגוג כתיב ["'למה רגשו גוים וגו'"'] יתיצבו מלכי ארץ''' ('''ולא כתיב ה' מה רבו צרי'''. והמה מוקפין) '''ואלו גבי תרבות רעה כתיב מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו וכתיב ה' מה רבו צרי'''. והיא גי'‏ נכונה דכן דרך הגמ' בכ"מ בכעין זה להתחיל ממקום שסיים וכמו דאמר בסמוך דאלו בן חמי כו' וכן בפסחים קי"ח א' דאלו ביולדה כו' דאלו בגאולה כו' והרבה כיוצא בו וכ"ה בב"נ ובילקוט תהלים ג' ובס' המוסר פ"ז ד' פ"ג ב'. ובאה"ת הגי' ‏'''דאלו בתרבות רעה כתיב''' מזמור כו' {{ממ|דק"ס}}. ובכ"י פאריז '''דאלו גבי מלחמת גוג ומגוג כתיב למה רגשו גוים וגו' ואלו גבי תרבות רעה כתיב מזמור לדוד בברחו וגו' אלו גבי מלחמת גוג ומגוג''' ('''כתיב''', וט"ס) '''ה' מה רבו צרי לא כתיב''' {{ממ|דק"ס בהשלמות}}. {{ש}}פירש רש"י למה רגשו גוים, מה תועלת להם, אלמא דבר קל הוא בעיניו. וצ"ב דבגמ' מפורש "ואילו מה רבו לא קאמר", ואולי רש"י ל"ג תיבות אלו בגמ'. וראה גי' כי"מ, ולפי נוסח זה משמע שיש שני חילוקים: א. שכאן כתוב למה רגשו וב. שלא כתוב מה רבו צרי. ורש"י כאן בא לפרש החילוק הראשון, אבל לנוסח הדפוסים (הנמצא גם בכמה כתבי יד) משמע טפי שהכל חילוק אחד, ורק בדוחק אפשר לפרש גם בנוסח הדפוסים שיש כאן שני חילוקים {{ממ|רינת אהרן}}.</ref>: מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו מזמור לדוד  

שפרעו היה עצב לאחר שפרעו שמח{{הערה|בכי"מ א"ר שמעון בן '''אבשלום''' משל לאדם '''שהיו אומרים לו למחר מוציאין עליך''' שט"ח קודם '''שרואהו''' עצב לאחר '''שרואהו''' שמח (ובגליון א"ר שמעון בן '''לקיש מעשה אבשלום''' למה הדבר דומה '''משל''' לאדם כו' כמו בדפוס). קודם שרואהו כו', והוא נוסח ישר מאוד קודם שרואהו דואג אולי יגדל יותר מיכלתו לשלם ואחר שרואהו שיוכל לשלמו שמח. ולגי' הדפוס אינו מדוקדק הלשון לאחר שפרעו הא עדיין לא פרעו. {{ש}}ובב"נ הגי' '''דרש''' ר' שמעון בן '''אבשלום''' וכ"ה בילקוט שם ותיבת אבשלום איתא גם בע"י ועי' הגהות הגרי"ב ובאה"ת הגי' אמר ר"ש בן ‏'''יוחאי'''‏ {{ממ|דק"ס}}. וכנראה הדפוסים הגיהו "אבישלום" ע"פ הגהת ר"ת בכתובות קד ע"ב ויומא לח ע"ב שמגיה תמיד השם 'אבישלום' תמורת 'אבשלום' שהיה בספרים שלפניו. אבל מסתמא שבכולם הנוסח הישן שהיה "אבשלום" הוא באמת הנכון, וראיה קצת מסוגיין שדוקא "בן אבשלום" מבאר קרא במזמור דברחו מפני אבשלום. ודרך תנאים לומר מימרות הקשורות לשמם דייקא ואכמ"ל {{ממ|רינת אהרן}}.}} אף כן{{הערה|אף '''כאן''' דוד כיון {{ממ|הגהות הב"ח}}.}} דוד כיון{{הערה|בכי"מ אף '''כך''' דוד '''בשעה''' שאמר לו {{ממ|דק"ס}}.}} שאמר לו הקב"ה [[תנ"ך/שמואל ב/יב#יא|הנני מקים עליך רעה מביתך]] היה עצב