12,101
עריכות
בבלי/ברכות/ו/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מתיקונים דק"ס
(מהשלמות דק"ס) |
(מתיקונים דק"ס) |
||
| שורה 59: | שורה 59: | ||
א"ר אלעזר אמר הקב"ה כל<ref>בב"נ הגי' א"ר אלעזר כל '''האדם''' כלו כו' וגי' ישרה היא וכ"ה בע"י בשבת ל' ב'. ובאה"ת ליתא "אמר הקב"ה" וכן ליתא בשבת שם {{ממ|דק"ס}}.</ref> העולם כלו לא נברא אלא בשביל זה רבי אבא בר כהנא אמר שקול זה כנגד | א"ר אלעזר אמר הקב"ה כל<ref>בב"נ הגי' א"ר אלעזר כל '''האדם''' כלו כו' וגי' ישרה היא וכ"ה בע"י בשבת ל' ב'. ובאה"ת ליתא "אמר הקב"ה" וכן ליתא בשבת שם {{ממ|דק"ס}}.</ref> העולם כלו לא נברא אלא בשביל זה רבי אבא בר כהנא אמר שקול זה כנגד | ||
כל העולם כולו ר' שמעון בן עזאי אומר ואמרי לה ר'<ref>'''שמעון''' בן עזאי אומר ואמרי לה וכו' (וכמו דאיתה בשבת ג"כ שמעון בן עזאי וכמו שהגיה הגאון ר"י פיק עה"ג ובס' מראה אש כתוב נ"ב עיין במס' אבות רפ"ד בברטנורא וצ"ע וכפי' גי' הכ"י אין כאן צ"ע) {{ממ|{{ממק|בית נתן}}}}. | כל העולם כולו ר' שמעון בן עזאי אומר ואמרי לה ר'<ref>'''שמעון''' בן עזאי אומר ואמרי לה וכו' (וכמו דאיתה בשבת ג"כ שמעון בן עזאי וכמו שהגיה הגאון ר"י פיק עה"ג ובס' מראה אש כתוב נ"ב עיין במס' אבות רפ"ד בברטנורא וצ"ע וכפי' גי' הכ"י אין כאן צ"ע) {{ממ|{{ממק|בית נתן}}}}. | ||
בכי"מ ליתא ר' שני הפעמים, וכ"ה נכון שלא נסמכו וכ"ה בשבת שם וכבר הגיה כן הגרי"ב {{ממ|דק"ס}}.</ref> שמעון בן זומא<ref>בכ"י פאריז '''חמא''', וט"ס {{ממ|דק"ס}}.</ref> אומר כל העולם כולו לא נברא | בכי"מ ליתא ר' שני הפעמים וכ"ל באוצר הכבוד כ"י, וכ"ה נכון שלא נסמכו וכ"ה בשבת שם וכבר הגיה כן הגרי"ב {{ממ|דק"ס}}.</ref> שמעון בן זומא<ref>בכ"י פאריז '''חמא''', וט"ס {{ממ|דק"ס}}.</ref> אומר כל העולם כולו לא נברא | ||
אלא לצוות לזה: וא"ר חלבו אמר רב הונא כל שיודע בחברו שהוא רגיל ליתן לו שלום יקדים לו שלום שנאמר | אלא לצוות לזה: וא"ר חלבו אמר רב הונא כל שיודע בחברו שהוא רגיל ליתן לו שלום יקדים לו שלום שנאמר | ||
[[תנ"ך/תהלים/לד#טו|בקש שלום ורדפהו]] ואם נתן לו ולא החזיר<ref>בגליון כי"מ ל"א '''כל הרגיל ליתן שלום לחברו ויום אחד לא נתן לו עובר משום בקש שלום ורדפהו ואם נתן לו שלום ולא החזירו''' נקרא כו' וכן עיקר, וכ"ה במנוה"מ נר ו' כלל ב' ח"א פ"ג ובס' המוסר פ"כ ד' קל"ה ב' ובפ' ד"א הנדפס בס' ראשית חכמה שער ג'. ובאה"ת כתובין שתי הנוסחאות כל הרגיל כו' שלום ורדפהו וכל שיודע בחברו כו' {{ממ|דק"ס}}.</ref> נקרא גזלן שנאמר<ref>בכי"מ ואם נתן לו '''שלום''' ולא החזיר '''לו''' נקרא גזלן שנא' '''א"ר חלבו א"ר הונא עליו הכתוב אומר''' ואתם בערתם, וצ"ל נקרא גזלן שנא' '''ואתם בערתם כו' בבתיכם איכא דאמרי''' א"ר חלבו כו'. ובילקוט ישעיה ג' ובתהילים ל"ג הגי' ולא החזיר לו שלום נקרא גזלן ר' חלבו אומר עליו הכתוב אומר כו' וגי' מוטעת היא דמשמע דר' חלבו מייתי לה מקרא אחרינא ובאמת לא ידעינן דנקרא גזלן רק מהאי קרא. ובב"נ הגי' ולא החזיר לו עליו הכתוב אומר גזלת העני כו' וליתא "ואתם בערתם הכרם" וכן ליתא באה"ת {{ממ|דק"ס}}.</ref> [[תנ"ך/ישעיה/ג#יד|ואתם בערתם הכרם גזלת העני בבתיכם]]: | [[תנ"ך/תהלים/לד#טו|בקש שלום ורדפהו]] ואם נתן לו ולא החזיר<ref>בגליון כי"מ ל"א '''כל הרגיל ליתן שלום לחברו ויום אחד לא נתן לו עובר משום בקש שלום ורדפהו ואם נתן לו שלום ולא החזירו''' נקרא כו' וכן עיקר, וכ"ה במנוה"מ נר ו' כלל ב' ח"א פ"ג ובס' המוסר פ"כ ד' קל"ה ב' ובפ' ד"א הנדפס בס' ראשית חכמה שער ג'. ובאה"ת כתובין שתי הנוסחאות כל הרגיל כו' שלום ורדפהו וכל שיודע בחברו כו' {{ממ|דק"ס}}.</ref> נקרא גזלן שנאמר<ref>בכי"מ ואם נתן לו '''שלום''' ולא החזיר '''לו''' נקרא גזלן שנא' '''א"ר חלבו א"ר הונא עליו הכתוב אומר''' ואתם בערתם, וצ"ל נקרא גזלן שנא' '''ואתם בערתם כו' בבתיכם איכא דאמרי''' א"ר חלבו כו'. ובילקוט ישעיה ג' ובתהילים ל"ג הגי' ולא החזיר לו שלום נקרא גזלן ר' חלבו אומר עליו הכתוב אומר כו' וגי' מוטעת היא דמשמע דר' חלבו מייתי לה מקרא אחרינא ובאמת לא ידעינן דנקרא גזלן רק מהאי קרא. ובב"נ הגי' ולא החזיר לו עליו הכתוב אומר גזלת העני כו' וליתא "ואתם בערתם הכרם" וכן ליתא באה"ת {{ממ|דק"ס}}.</ref> [[תנ"ך/ישעיה/ג#יד|ואתם בערתם הכרם גזלת העני בבתיכם]]: | ||