12,102
עריכות
בבלי/ברכות/ו/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מהשלמות דק"ס
(מפורום אוצה"ח) |
(מהשלמות דק"ס) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
וכולהו כתיבי באדרעיה: אמר רבין בר רב | וכולהו כתיבי באדרעיה: אמר רבין בר רב | ||
אדא אמר רבי<ref>בכי"מ '''ואמר''' רבין בר רב אדא אמר '''ר'''' יצחק, וכ"ה באה"ת {{ממ|דק"ס}}.</ref> יצחק כל הרגיל לבא לבית | אדא<ref>בכ"י פאריז "אמר רבין בר רב אדא" ליתא, וט"ס {{ממ|דק"ס}}.</ref> אמר רבי<ref>בכי"מ '''ואמר''' רבין בר רב אדא אמר '''ר'''' יצחק, וכ"ה באה"ת {{ממ|דק"ס}}.</ref> יצחק כל הרגיל לבא לבית | ||
הכנסת ולא בא יום אחד הקב"ה משאיל<ref>בכי"מ '''ועבר עליו''' יום אחד '''["שלא בא"]''' הקב"ה '''שואל''' בו, וכ"ה בראב"ן סי' קכ"ח. ובאה"ת ויום א' לא בא הקב"ה שואל בו וכ"ה בכד בקמח ערך תפלה {{ממ|דק"ס}}.</ref> בו | הכנסת ולא בא יום אחד הקב"ה משאיל<ref>בכי"מ '''ועבר עליו''' יום אחד '''["שלא בא"]''' הקב"ה '''שואל''' בו, וכ"ה בראב"ן סי' קכ"ח. ובאה"ת ויום א' לא בא הקב"ה שואל בו וכ"ה בכד בקמח ערך תפלה {{ממ|דק"ס}}.</ref> בו | ||
שנאמר [[תנ"ך/ישעיה/נ#י|מי בכם ירא ה' שומע בקול עבדו | שנאמר [[תנ"ך/ישעיה/נ#י|מי בכם ירא ה' שומע בקול עבדו | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
אמר רב הונא כל הקובע מקום לתפלתו | אמר רב הונא כל הקובע מקום לתפלתו | ||
אלהי אברהם בעזרו<ref>מהר"ש קלוגר פי' שאם הצליח לקבוע מקום מוכח שאלקי אברהם בעזרו, אבל ברי"ף הגירסא אלקי אברהם '''יהיה''' בעזרו וכ"ה ברוב הראשונים {{ממ|חומת אש}}.</ref> וכשמת אומרים לו אי | אלהי אברהם בעזרו<ref>מהר"ש קלוגר פי' שאם הצליח לקבוע מקום מוכח שאלקי אברהם בעזרו, אבל ברי"ף הגירסא אלקי אברהם '''יהיה''' בעזרו וכ"ה ברוב הראשונים {{ממ|חומת אש}}.</ref> וכשמת אומרים לו אי | ||
עניו אי חסיד<ref>בכי"מ אומרים '''עליו''' [וכ"ה בב"נ] '''הי חסיד הי עניו''', וכ"ה בע"י וברא"ש ובראב"ן סי' קכ"ט ובס' הסדרים לרש"י הל' ק"ש וכן העתיק הרא"ה להלכות הרי"ף וכ"ה לשון הגמ' בסנהדרין י"א א' ובסוטה מ"ח ב' (ואף אצל שמואל הקטן שם כתוב בכ"י אי חסיד אי עניו). וכבר אמרו בע"ז כ' ב' חסידות מביאה לידי ענוה (אבל בתר"י כאן הביא הגי' ענוה מביאה לידי חסידות) {{ממ|דק"ס}}.</ref> מתלמידיו<ref>באה"ת הגי' '''תלמידו''' של אברהם כו' {{ממ|דק"ס}}.</ref> של אברהם אבינו | עניו אי חסיד<ref>בכי"מ אומרים '''עליו''' [וכ"ה בב"נ] '''הי חסיד הי עניו''', וכ"ה בע"י וברא"ש ובראב"ן סי' קכ"ט ובס' הסדרים לרש"י הל' ק"ש וכן העתיק הרא"ה להלכות הרי"ף וכ"ה לשון הגמ' בסנהדרין י"א א' ובסוטה מ"ח ב' (ואף אצל שמואל הקטן שם כתוב בכ"י אי חסיד אי עניו). וכבר אמרו בע"ז כ' ב' חסידות מביאה לידי ענוה (אבל בתר"י כאן הביא הגי' ענוה מביאה לידי חסידות) {{ממ|דק"ס}}.</ref> מתלמידיו<ref>באה"ת הגי' '''תלמידו''' של אברהם כו' {{ממ|דק"ס}}. בכ"י פאריז '''אי תלמידיו''', וצ"ל תלמידו {{ממ|דק"ס בהשלמות}}.</ref> של אברהם אבינו | ||
ואברהם אבינו מנא לן דקבע מקום<ref>בכי"מ ואברהם '''מנלן''' דקבע מקום '''לתפלתו''', וכ"ה "לתפלתו" בב"נ ובילקוט שם ובראב"ן סי' קכ"ט ובאו"ז הל' תפלה סי' ק"ה. ובד' שונצינו ליתא גם מלת "מקום" {{ממ|דק"ס}}.</ref> דכתיב | ואברהם אבינו מנא לן דקבע מקום<ref>בכי"מ ואברהם '''מנלן''' דקבע מקום '''לתפלתו''', וכ"ה "לתפלתו" בב"נ ובילקוט שם ובראב"ן סי' קכ"ט ובאו"ז הל' תפלה סי' ק"ה. ובד' שונצינו ליתא גם מלת "מקום" {{ממ|דק"ס}}.</ref> דכתיב | ||
[[תנ"ך/בראשית/יט#כז| וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד | [[תנ"ך/בראשית/יט#כז| וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
לעולם ירוץ אדם {{הערה|'''לדבר הלכה.''' נ"ב גי' הרי"ף והרא"ש '''מצוה''' {{ממ|הגהות הגר"א}}.}}לדבר הלכה ואפילו בשבת שנא' [[תנ"ך/הושע/יא#י|אחרי ה' ילכו כאריה ישאג וגו']]{{הערה|כאריה '''ישאג כי הוא ישאג ויחרדו בנים מים''' אנא נמי רהיטנא {{ממ|הגהות הב"ח}}.}} אנא נמי רהיטנא: <ref>בכי"מ '''זרב טש אף סימן''' א"ר זירא, סי' הוא לשמות האומרים. זירא. רבא. אביי. זוטרא. ששת. אשי. פפא (או ספרא כמו שהוא בשאילתות פ' בראשית). וע"כ הגהתי מה שהסברתי מדעתי איך היה כתוב במקום הגרד. וב{{ממק|בית נתן}} הסדר א"ר זירא אגרא דכלה (ועי' תו' הרא"ש) אמר אביי אגרא דפרקא אמר רבא אגרא דשמעתא אגרא דבי טמיא א"ר ששת אגרא דתעניתא אגרא דהספידא אגרא דבי הלולא וכ"ה בע"י מלבד השנים הראשונים. ובאה"ת הסדר א"ר אשי אגרא דתעניתא אמר מר זוטרא אגרא דהספדא ואגרא דבי הלולא. והגירסות משונות מאוד בשאילתות שם ובפסקי רי"ד {{ממ|דק"ס}}.</ref>אמר | לעולם ירוץ אדם {{הערה|'''לדבר הלכה.''' נ"ב גי' הרי"ף והרא"ש '''מצוה''' {{ממ|הגהות הגר"א}}.}}לדבר הלכה ואפילו בשבת שנא' [[תנ"ך/הושע/יא#י|אחרי ה' ילכו כאריה ישאג וגו']]{{הערה|כאריה '''ישאג כי הוא ישאג ויחרדו בנים מים''' אנא נמי רהיטנא {{ממ|הגהות הב"ח}}.}} אנא נמי רהיטנא: <ref>בכי"מ '''זרב טש אף סימן''' א"ר זירא, סי' הוא לשמות האומרים. זירא. רבא. אביי. זוטרא. ששת. אשי. פפא (או ספרא כמו שהוא בשאילתות פ' בראשית). וע"כ הגהתי מה שהסברתי מדעתי איך היה כתוב במקום הגרד. וב{{ממק|בית נתן}} הסדר א"ר זירא אגרא דכלה (ועי' תו' הרא"ש) אמר אביי אגרא דפרקא אמר רבא אגרא דשמעתא אגרא דבי טמיא א"ר ששת אגרא דתעניתא אגרא דהספידא אגרא דבי הלולא וכ"ה בע"י מלבד השנים הראשונים. ובאה"ת הסדר א"ר אשי אגרא דתעניתא אמר מר זוטרא אגרא דהספדא ואגרא דבי הלולא. והגירסות משונות מאוד בשאילתות שם ובפסקי רי"ד {{ממ|דק"ס}}.</ref>אמר | ||
ר' זירא אגרא דפרקא רהטא אמר אביי אגרא דכלה דוחקא אמר רבא אגרא דשמעתא סברא<ref>בכי"מ אמר רבא אגרא דשמעתא כו' אמר אביי אגרא דכלה כו' {{ממ|דק"ס}} ראה הע' לעיל בסמוך.</ref> אמר רב פפא | ר' זירא אגרא דפרקא רהטא אמר אביי אגרא דכלה דוחקא אמר רבא אגרא דשמעתא סברא<ref>בכי"מ אמר רבא אגרא דשמעתא כו' אמר אביי אגרא דכלה כו' {{ממ|דק"ס}} ראה הע' לעיל בסמוך.</ref> אמר רב פפא | ||
אגרא דבי טמיא<ref>בכי"מ א"ר פפא (וכתוב על הגרד ונראה לעין כי היה כתוב '''מר זוטרא''') אגרא דבי טמיא, ובגליון ג"א '''דבי טעמא''', וכ"ה מר זוטרא אגרא דבי טמיא בת' גאונים קדמונים סי' ע"ד ובפסקי רי"ד. וכ"ה דבי טעמא בת' הגאונים שם ובהל' אבל לרי"ץ גיאת ד' ס"ז ועי' מ"ק ד' י"ח א' {{ממ|דק"ס}}.</ref> שתיקותא אמר מר זוטרא<ref>בכי"מ כתוב על הגרד ואולי היה כתוב '''רב ששת''', וכ"ה בפסקי רי"ד {{ממ|דק"ס}}.</ref> אגרא דתעניתא צדקתא אמר רב ששת<ref>בכי"מ א"ר '''אשי''' {{ממ|דק"ס}} ראה הע' בתחילת הסוגיא.</ref> אגרא דהספדא דלויי אמר | אגרא דבי טמיא<ref>בכי"מ א"ר פפא (וכתוב על הגרד ונראה לעין כי היה כתוב '''מר זוטרא''') אגרא דבי טמיא, ובגליון ג"א '''דבי טעמא''', וכ"ה מר זוטרא אגרא דבי טמיא בת' גאונים קדמונים סי' ע"ד ובפסקי רי"ד. וכ"ה דבי טעמא בת' הגאונים שם ובהל' אבל לרי"ץ גיאת ד' ס"ז ועי' מ"ק ד' י"ח א' {{ממ|דק"ס}}.</ref> שתיקותא אמר מר זוטרא<ref>בכי"מ כתוב על הגרד ואולי היה כתוב '''רב ששת''', וכ"ה בפסקי רי"ד {{ממ|דק"ס}}. בכ"י פאריז אמר '''רב שישת''', וכ"ה בכל המס' ביו"ד אחר השי"ן {{ממ|דק"ס בהשלמות}}.</ref> אגרא דתעניתא צדקתא אמר רב ששת<ref>בכי"מ א"ר '''אשי''' {{ממ|דק"ס}} ראה הע' בתחילת הסוגיא.</ref> אגרא דהספדא דלויי אמר | ||
רב אשי<ref>בכי"מ אמר '''רבינא''' וכתוב על הגרד ואולי היה כתוב '''רב פפא''' {{ממ|דק"ס}} ראה הע' בתחילת הסוגיא.</ref> אגרא דבי הלולי מילי<ref>המאמר האחרון מובא בארבעה עדי נוסח ללא שם האומר {{{ממ|כת"י אוקספורד 366 ;קמבריג' 75.22 T-S AS; הגדות | רב אשי<ref>בכי"מ אמר '''רבינא''' וכתוב על הגרד ואולי היה כתוב '''רב פפא''' {{ממ|דק"ס}} ראה הע' בתחילת הסוגיא.</ref> אגרא דבי הלולי מילי<ref>המאמר האחרון מובא בארבעה עדי נוסח ללא שם האומר {{{ממ|כת"י אוקספורד 366 ;קמבריג' 75.22 T-S AS; הגדות | ||
התלמוד; עין יעקב}} ובחמשה עדי נוסח חסר מאמר זה לגמרי {{ממ|כת"י פירנצה 7 [הושלם בגליון בלי שם בעל המאמר]; קמבריג' T-S F 1(2).83 [הושלם | התלמוד; עין יעקב}} ובחמשה עדי נוסח חסר מאמר זה לגמרי {{ממ|כת"י פירנצה 7 [הושלם בגליון בלי שם בעל המאמר]; קמבריג' T-S F 1(2).83 [הושלם | ||
| שורה 59: | שורה 59: | ||
א"ר אלעזר אמר הקב"ה כל<ref>בב"נ הגי' א"ר אלעזר כל '''האדם''' כלו כו' וגי' ישרה היא וכ"ה בע"י בשבת ל' ב'. ובאה"ת ליתא "אמר הקב"ה" וכן ליתא בשבת שם {{ממ|דק"ס}}.</ref> העולם כלו לא נברא אלא בשביל זה רבי אבא בר כהנא אמר שקול זה כנגד | א"ר אלעזר אמר הקב"ה כל<ref>בב"נ הגי' א"ר אלעזר כל '''האדם''' כלו כו' וגי' ישרה היא וכ"ה בע"י בשבת ל' ב'. ובאה"ת ליתא "אמר הקב"ה" וכן ליתא בשבת שם {{ממ|דק"ס}}.</ref> העולם כלו לא נברא אלא בשביל זה רבי אבא בר כהנא אמר שקול זה כנגד | ||
כל העולם כולו ר' שמעון בן עזאי אומר ואמרי לה ר'<ref>'''שמעון''' בן עזאי אומר ואמרי לה וכו' (וכמו דאיתה בשבת ג"כ שמעון בן עזאי וכמו שהגיה הגאון ר"י פיק עה"ג ובס' מראה אש כתוב נ"ב עיין במס' אבות רפ"ד בברטנורא וצ"ע וכפי' גי' הכ"י אין כאן צ"ע) {{ממ|{{ממק|בית נתן}}}}. | כל העולם כולו ר' שמעון בן עזאי אומר ואמרי לה ר'<ref>'''שמעון''' בן עזאי אומר ואמרי לה וכו' (וכמו דאיתה בשבת ג"כ שמעון בן עזאי וכמו שהגיה הגאון ר"י פיק עה"ג ובס' מראה אש כתוב נ"ב עיין במס' אבות רפ"ד בברטנורא וצ"ע וכפי' גי' הכ"י אין כאן צ"ע) {{ממ|{{ממק|בית נתן}}}}. | ||
בכי"מ ליתא ר' שני הפעמים, וכ"ה נכון שלא נסמכו וכ"ה בשבת שם וכבר הגיה כן הגרי"ב {{ממ|דק"ס}}.</ref> שמעון בן זומא אומר כל העולם כולו לא נברא | בכי"מ ליתא ר' שני הפעמים, וכ"ה נכון שלא נסמכו וכ"ה בשבת שם וכבר הגיה כן הגרי"ב {{ממ|דק"ס}}.</ref> שמעון בן זומא<ref>בכ"י פאריז '''חמא''', וט"ס {{ממ|דק"ס}}.</ref> אומר כל העולם כולו לא נברא | ||
אלא לצוות לזה: וא"ר חלבו אמר רב הונא כל שיודע בחברו שהוא רגיל ליתן לו שלום יקדים לו שלום שנאמר | אלא לצוות לזה: וא"ר חלבו אמר רב הונא כל שיודע בחברו שהוא רגיל ליתן לו שלום יקדים לו שלום שנאמר | ||
[[תנ"ך/תהלים/לד#טו|בקש שלום ורדפהו]] ואם נתן לו ולא החזיר<ref>בגליון כי"מ ל"א '''כל הרגיל ליתן שלום לחברו ויום אחד לא נתן לו עובר משום בקש שלום ורדפהו ואם נתן לו שלום ולא החזירו''' נקרא כו' וכן עיקר, וכ"ה במנוה"מ נר ו' כלל ב' ח"א פ"ג ובס' המוסר פ"כ ד' קל"ה ב' ובפ' ד"א הנדפס בס' ראשית חכמה שער ג'. ובאה"ת כתובין שתי הנוסחאות כל הרגיל כו' שלום ורדפהו וכל שיודע בחברו כו' {{ממ|דק"ס}}.</ref> נקרא גזלן שנאמר<ref>בכי"מ ואם נתן לו '''שלום''' ולא החזיר '''לו''' נקרא גזלן שנא' '''א"ר חלבו א"ר הונא עליו הכתוב אומר''' ואתם בערתם, וצ"ל נקרא גזלן שנא' '''ואתם בערתם כו' בבתיכם איכא דאמרי''' א"ר חלבו כו'. ובילקוט ישעיה ג' ובתהילים ל"ג הגי' ולא החזיר לו שלום נקרא גזלן ר' חלבו אומר עליו הכתוב אומר כו' וגי' מוטעת היא דמשמע דר' חלבו מייתי לה מקרא אחרינא ובאמת לא ידעינן דנקרא גזלן רק מהאי קרא. ובב"נ הגי' ולא החזיר לו עליו הכתוב אומר גזלת העני כו' וליתא "ואתם בערתם הכרם" וכן ליתא באה"ת {{ממ|דק"ס}}.</ref> [[תנ"ך/ישעיה/ג#יד|ואתם בערתם הכרם גזלת העני בבתיכם]]: | [[תנ"ך/תהלים/לד#טו|בקש שלום ורדפהו]] ואם נתן לו ולא החזיר<ref>בגליון כי"מ ל"א '''כל הרגיל ליתן שלום לחברו ויום אחד לא נתן לו עובר משום בקש שלום ורדפהו ואם נתן לו שלום ולא החזירו''' נקרא כו' וכן עיקר, וכ"ה במנוה"מ נר ו' כלל ב' ח"א פ"ג ובס' המוסר פ"כ ד' קל"ה ב' ובפ' ד"א הנדפס בס' ראשית חכמה שער ג'. ובאה"ת כתובין שתי הנוסחאות כל הרגיל כו' שלום ורדפהו וכל שיודע בחברו כו' {{ממ|דק"ס}}.</ref> נקרא גזלן שנאמר<ref>בכי"מ ואם נתן לו '''שלום''' ולא החזיר '''לו''' נקרא גזלן שנא' '''א"ר חלבו א"ר הונא עליו הכתוב אומר''' ואתם בערתם, וצ"ל נקרא גזלן שנא' '''ואתם בערתם כו' בבתיכם איכא דאמרי''' א"ר חלבו כו'. ובילקוט ישעיה ג' ובתהילים ל"ג הגי' ולא החזיר לו שלום נקרא גזלן ר' חלבו אומר עליו הכתוב אומר כו' וגי' מוטעת היא דמשמע דר' חלבו מייתי לה מקרא אחרינא ובאמת לא ידעינן דנקרא גזלן רק מהאי קרא. ובב"נ הגי' ולא החזיר לו עליו הכתוב אומר גזלת העני כו' וליתא "ואתם בערתם הכרם" וכן ליתא באה"ת {{ממ|דק"ס}}.</ref> [[תנ"ך/ישעיה/ג#יד|ואתם בערתם הכרם גזלת העני בבתיכם]]: | ||