קרן אורה/ברכות/ב/א: הבדלים בין גרסאות בדף

'''משנה מאימתי כו'.''' הנה שיטת תלמידי רבנו יונה {{ממ|[[רבינו יונה/ברכות/א/א|א. מדפה"ר]]}} בזה דלרבנן דאמרי עד חצות משום סייג היינו דאפילו בדיעבד לא יצא. והכריחו לזה, דאי הסייג הוא רק לכתחילה אם כן מאי איריא עד חצות הלא חכמים עשו סייג לקרותה תיכף בשעת צאת הכוכבים כדתניא {{ממ|[[בבלי/ברכות/ד/ב|לקמן ד:]]}} חכמים עשו סייג כו'{{הערה|לשון הברייתא: חכמים עשו סייג לדבריהם, כדי שלא יהא אדם בא מן השדה בערב ואומר אלך לביתי ואוכל קימעא ואשתה קימעא ואישן קימעא ואחר כך אקרא קריאת שמע ואתפלל, וחוטפתו שינה ונמצא ישן כל הלילה. אבל אדם בא מן השדה בערב, נכנס לבית הכנסת, אם רגיל לקרות קורא ואם רגיל לשנות שונה וקורא קריאת שמע ומתפלל ואוכל פתו ומברך. ופירשו תלמידי ר"י ברייתא זו, בבא מן השדה קודם זמן קריאת שמע, שלא יאמר כיון שעדיין לא הגיע זמן קריאת שמע אוכל ואשתה תחילה, אלא יש לו לקרות או לשנות עד יציאת הכוכבים ויקרא קריאת שמע ויתפלל ואח"כ יאכל. הרי שאפילו קודם שבא זמנה חששו שמא יבוא לידי פשיעה והצריכוהו לקרות או לשנות כדי שיתפלל מיד, ושמעינן דלדברי הכל צריך לכתחילה לקרות מיד בצאת הכוכבים.}}. אלא ע"כ צ"ל דהא דאמרי רבנן עד חצות היינו אף בדיעבד, ורבן גמליאל שאמר עד שיעלה עמוד השחר היינו בדיעבד אבל לכתחילה משעת צאת הכוכבים:  

ואפשר לומר דלרבנן עשו חכמים עוד סייג אחד יותר גדול וקבעו זמן עד חצות ואם איחר לקרות עד אחר חצות עבר אזמן דרבנן, אבל אף על פי כן מחוייב לקרות אחר כך כיון דמן התורה מחוייב ולא מסתבר לעשות סייג לבטל ממנו מצוה מן התורה, וכי משום שאכל שום{{הערה|ע"פ ברכות {{ממ|[[בבלי/ברכות/נא/א|נא.]]}} ועוד, מי שאכל שום וריחו נודף, יחזור ויאכל שום ויהא ריחו נודף.}} ופשע לאחר זמן קריאתה יפשע עוד שלא לקרות כלל, בתמיה. הגם שמצינו כיוצא בזה לאחר עלות השחר דעל ידי הדחק שבא לו על ידי אונס מותר לקרותה ואם פשע אסור לקרותה, עיין בכסף משנה {{ממ|[[כסף משנה/קריאת שמע/א#י|ק"ש פ"א ה"י]]}} מה שכתב בזה{{הערה|ז"ל שם: ונראה לי טעמן של דברים, שהתורה אמרה בשכבך בשעה שדרך בני אדם שוכבין, מסרה הדבר לחכמים שיפרשו עד אימתי הוי זמן שכיבה. והם פירשו דעיקר זמן שכיבה הוי עד שיעלה עמוד השחר, ולפיכך זמן קריאה בזמן הזה שוה לכל אדם אפילו למזידין. ולפי שאחר שעלה עמוד השחר קודם שתנץ החמה איכא אינשי דגנו בההיא שעתא, אמרו דאכתי הוי זמן שכיבה לגבי אנוסין, אבל למזידין אמרו דכיון דרוב בני אדם קמו באותה שעה לא מיקרי תו זמן שכיבה.}} והרמב"ן ז"ל {{ממ|[[מלחמת ה'/ברכות/ב/א|ב.]]-[[מלחמת ה'/ברכות/ג/א|ג. מדפה"ר]]}} האריך בזה וביאר הדברים בתכלית הביאור ע"ש ותמצא נחת{{הערה|ז"ל שם בתו"ד: משעלה עמוד השחר נעשה יום לכל דבריו, ואף על פי כן כיון דכתב רחמנא בשכבך ולא כתב בבקר ובערב היה ר' שמעון אומר משום ר"ע שיוצא ידי חובתו של לילה בדיעבד, דהא איכא אינשי דגנו בההיא שעתא ואף על גב דמיעוטא הוא כיון דאפקיה רחמנא בלשון יחיד משמע בשכבך דידך כו' וכיון דאיכא אינשי דגנו ואיהו נמי לא קרא עדיין מצי קרי עד הנץ החמה כו'. כלומר שאין זמנה של ק"ש דערבין אלא באונס כו', ואף על פי שהוא קורא ק"ש של ערבית עד הנץ משום דכתיב בשכבך וחיישינן למיעוטא דגנו, מיהו ודאי משעלה עמוד השחר יום הוא לכל דינין שבתורה כו'.}}. לבד זאת לא הבנתי בדבריו ז"ל מש"כ בדעת הרי"ף סייג דעד חצות{{הערה|ז"ל שם: וכך עיקרן של דברים שזמן ק"ש לקיים מצות חכמים עד חצות ואם עבר עליו חצות לילה בשינה או בפשיעה אחרת חייב מיתה אבל קורא הוא עד שיעלה עמוד השחר ואפילו לכתחלה דודאי לילה הוא לכל דבר.}} ולענ"ד נראה מדברי הרי"ף ז"ל דלא סבירא ליה סייג דעד חצות כלל כנ"ל, וגם לא הזכירו בהלכות ודו"ק:

{{ניווט כללי תחתון}}

[[קטגוריה:קרן אורה: ברכות|ב-א]]

[[קטגוריה:קריאת שמע]]