2,098
עריכות
זכר למקדש/א: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הערות
מ (סיני ועוקר הרים העביר את הדף טיוטה:זכר למקדש/א לשם זכר למקדש/א: עבר הגהה) |
(הערות) |
||
| שורה 40: | שורה 40: | ||
'''מצות''' ההקהל , לדעת הר"מ והחינוך והסמ"ג היא מ"ע אחת להקהל ולשמוע מפי הקורא, מי שהוא לכל מר כדא"ל, אולם הרא"ם בספר יראים הוסיף עוד מ"ע אחרת להקהל, ושהמלך יקרא לפניהם [ודומה קצת דבר זה למה שכתוב בספר חרדים דמ"ע על הזכרים להתברך מהכהנים המברכים עיין הפלאה [[הפלאה/כתובות/כה/ב|כתובות כ"ה ע"ב]] אך הריטב"א [[ריטב"א/סוכה/לא/ב|סוכה ל"א ע"ב]] כתב שלא כדבריו]: | '''מצות''' ההקהל , לדעת הר"מ והחינוך והסמ"ג היא מ"ע אחת להקהל ולשמוע מפי הקורא, מי שהוא לכל מר כדא"ל, אולם הרא"ם בספר יראים הוסיף עוד מ"ע אחרת להקהל, ושהמלך יקרא לפניהם [ודומה קצת דבר זה למה שכתוב בספר חרדים דמ"ע על הזכרים להתברך מהכהנים המברכים עיין הפלאה [[הפלאה/כתובות/כה/ב|כתובות כ"ה ע"ב]] אך הריטב"א [[ריטב"א/סוכה/לא/ב|סוכה ל"א ע"ב]] כתב שלא כדבריו]: | ||
'''והנה''' לשון הר"מ ז"ל להקהיל, משמע שלא לבד שהמצוה על כל יחיד לבא הוא בפרט, עוד המצוה להקהילם, והיינו להשגיח להתקיע ולקבצם, וכי"ב ובל"ס כופין את כ"א מישראל שאינו רוצה לבא, כמו על כל מ"ע [[בבלי/כתובות/פו/א|כתובות פ"ו א']]{{הערה|התועפות ראם {{ממ|[[תועפות ראם/תלג#א|סימן תלג אות א]]}} כתב שיש להסתפק בזה שהרי לא מצינו שכופין אלא על מצוה שעשייתה הוא גמר מצוה, אך כאן אף אם נכפהו לילך למקום הקריאה, הרי עדיין אם לא ישמע לא קיים המצווה, שגדר המצווה הוא שיבואו כולם לשמוע ועל השמיעה אי אפשר לכופו.}}. | '''והנה''' לשון הר"מ ז"ל להקהיל, משמע שלא לבד שהמצוה על כל יחיד לבא הוא בפרט, עוד המצוה להקהילם, והיינו להשגיח להתקיע ולקבצם{{הערה|בביאור מתק אזהרות על אזהרות רבינו אליהו הזקן למד מלשונו שם "קהלך הקהל" שמשמע כדעת הרמב"ם.}}, וכי"ב ובל"ס כופין את כ"א מישראל שאינו רוצה לבא, כמו על כל מ"ע [[בבלי/כתובות/פו/א|כתובות פ"ו א']]{{הערה|התועפות ראם {{ממ|[[תועפות ראם/תלג#א|סימן תלג אות א]]}} כתב שיש להסתפק בזה שהרי לא מצינו שכופין אלא על מצוה שעשייתה הוא גמר מצוה, אך כאן אף אם נכפהו לילך למקום הקריאה, הרי עדיין אם לא ישמע לא קיים המצווה, שגדר המצווה הוא שיבואו כולם לשמוע ועל השמיעה אי אפשר לכופו.}}. | ||
ונראה שלהקהילם מוטל על הב"ד הגדול שבירושלים וכמו כל מ"ע שעל הצבור לעשותם כנודע, ונסתר מש"כ במק"א בס"ד זה רבות בשנים ליישב דברי הר"מ ז"ל [[רמב"ם/בית הבחירה/א|פ"א מבה"ב]] שכתב הכל מסייעין בבנין בהמ"ק אפילו נשים ועבדים, מנ"ל לחייב נשים כיון שהיא מ"ע שהז"ג כמבואר ב[[בבלי/שבועות/טו/ב|שבועות ט"ו ב']] דאין בנין בהמ"ק בלילה [ובשבת וי"ט] ונראה לכאורה דמ"ע שבקדשים שאני דלא ילפינן מחולין כרפ"ב דקדושין וא"כ אינו דומה לתפלין ע"ש ל"ה א', אך ל"מ כן בכ"מ, ולכן אמרתי שלא נפטרו ממ"ע שהז"ג רק דומיא דתפלין שהיא מצוה שעל היחיד משא"כ במ"ע דצבור כמו בנין בהמ"ק הם חייבים. ומזה באתי ע"ד האחרונים בענין תפלת המוספין לנשים. אך להאמור אאל"כ דב[[בבלי/קידושין/לד/א|קדושין ל"ד א']] חשב הקהל במצות שהנשים פטורות וע"ש [[בבלי/קידושין/לה/א|ל"ה א']]. ודברי הר"מ ממקום קדוש יהלכון, תלמוד ערוך ב[[בבלי/בבא בתרא/ד/א|ב"ב ד' א']] ואב"א שאני עבדא דמחייב במצות, (וט') [ועיין] [[בבלי/סוטה/כא/א|סוטה כ"א א']] ומי נפיש כולי האי ודוק, וא"כ ה"נ נשים, ומה שהיא בכ"ד מ"ע שהז"ג ישבתי במקומו בס"ד: | ונראה שלהקהילם מוטל על הב"ד הגדול שבירושלים וכמו כל מ"ע שעל הצבור לעשותם כנודע, ונסתר מש"כ במק"א בס"ד זה רבות בשנים ליישב דברי הר"מ ז"ל [[רמב"ם/בית הבחירה/א|פ"א מבה"ב]] שכתב הכל מסייעין בבנין בהמ"ק אפילו נשים ועבדים, מנ"ל לחייב נשים כיון שהיא מ"ע שהז"ג כמבואר ב[[בבלי/שבועות/טו/ב|שבועות ט"ו ב']] דאין בנין בהמ"ק בלילה [ובשבת וי"ט] ונראה לכאורה דמ"ע שבקדשים שאני דלא ילפינן מחולין כרפ"ב דקדושין וא"כ אינו דומה לתפלין ע"ש ל"ה א', אך ל"מ כן בכ"מ, ולכן אמרתי שלא נפטרו ממ"ע שהז"ג רק דומיא דתפלין שהיא מצוה שעל היחיד משא"כ במ"ע דצבור כמו בנין בהמ"ק הם חייבים. ומזה באתי ע"ד האחרונים בענין תפלת המוספין לנשים. אך להאמור אאל"כ דב[[בבלי/קידושין/לד/א|קדושין ל"ד א']] חשב הקהל במצות שהנשים פטורות וע"ש [[בבלי/קידושין/לה/א|ל"ה א']]. ודברי הר"מ ממקום קדוש יהלכון, תלמוד ערוך ב[[בבלי/בבא בתרא/ד/א|ב"ב ד' א']] ואב"א שאני עבדא דמחייב במצות, (וט') [ועיין] [[בבלי/סוטה/כא/א|סוטה כ"א א']] ומי נפיש כולי האי ודוק, וא"כ ה"נ נשים, ומה שהיא בכ"ד מ"ע שהז"ג ישבתי במקומו בס"ד: | ||
| שורה 46: | שורה 46: | ||
'''ואולי''' החיוב להקהיל הוא על המלך הקורא, שעי"ז גזרו לצוות על הצבור ולכוף אותם ומפני שהוא הקורא אפשר החובה בזה עליו יותר מעל הב"ד הגדול. | '''ואולי''' החיוב להקהיל הוא על המלך הקורא, שעי"ז גזרו לצוות על הצבור ולכוף אותם ומפני שהוא הקורא אפשר החובה בזה עליו יותר מעל הב"ד הגדול. | ||
אך שאר רבותינו הראשונים ז"ל כתבו להקהל מצוה על כל יחיד לבד, ואולי כצ"ל גם בהר"מ ז"ל אלא שממש"כ אח"כ והטף ל"מ כן דאטו חיובא לדרדקי כ[[בבלי/פסחים/קטז/א|פסחים קט"ז א']]. אלא ודאי דהגירסא להקהיל עיקר. ונפשוט מזה ספיקת הטורי אבן דהמצוה להביא הטף על הב"ד או על האב. ע"ש ב[[טורי אבן/חגיגה/ג/א|חגיגה ג' א']]. ואפשר דאה"נ מש"כ על הב"ד ר"ל הב"ד הגדול שבירושלים עה"ק שממנה תורה יוצאת לכל ישראל וב[[בבלי/סנהדרין/פז/א|סנהדרין פ"ז א']], [[בבלי/סנהדרין/פח/ב|פ"ח ב']] ובכ"מ: | אך שאר רבותינו הראשונים ז"ל כתבו להקהל מצוה על כל יחיד לבד{{הערה|כן משמע לשון היראים {{ממ|[[ספר יראים/רצ|מ' רצ]]}}.}}, ואולי כצ"ל גם בהר"מ ז"ל אלא שממש"כ אח"כ והטף ל"מ כן דאטו חיובא לדרדקי כ[[בבלי/פסחים/קטז/א|פסחים קט"ז א']]. אלא ודאי דהגירסא להקהיל עיקר. ונפשוט מזה ספיקת הטורי אבן דהמצוה להביא הטף על הב"ד או על האב. ע"ש ב[[טורי אבן/חגיגה/ג/א|חגיגה ג' א']]. ואפשר דאה"נ מש"כ על הב"ד ר"ל הב"ד הגדול שבירושלים עה"ק שממנה תורה יוצאת לכל ישראל וב[[בבלי/סנהדרין/פז/א|סנהדרין פ"ז א']], [[בבלי/סנהדרין/פח/ב|פ"ח ב']] ובכ"מ: | ||
'''אמר ראב"ע אם אנשים באים ללמוד נשים לשמוע טף למה באים אלא ליתן שבר למביאיהם:''' | '''אמר ראב"ע אם אנשים באים ללמוד נשים לשמוע טף למה באים אלא ליתן שבר למביאיהם:''' | ||
== ג == | == ג == | ||
'''האנשים''' ללמוד. פשוט הדבר שאין אדם בריא בישראל שהיה פטור מזה וכלשון רבינו הר"מ, אפילו חכמים גדולים שיודעים כל התורה. ועיין בספר עין יעקב להנאון בעל ח"י דבר נחמד בזה בפירוש ד' ראב"ע בחגיגה שם אם אנשים כו', ומשם סעד לדברי הר"מ ז"ל: | '''האנשים''' ללמוד. פשוט הדבר שאין אדם בריא בישראל שהיה פטור מזה וכלשון רבינו הר"מ, אפילו חכמים גדולים שיודעים כל התורה. ועיין בספר עין יעקב להנאון בעל ח"י דבר נחמד בזה בפירוש ד' ראב"ע בחגיגה שם אם אנשים כו', ומשם סעד לדברי הר"מ ז"ל: | ||