שו"ת אהל יעקב/מט: הבדלים בין גרסאות בדף

לעיר אמשטרדם יע"א:

פנויה שנתעברה וילדה ואומרת שמראובן נתעברה והוא מכחישה על פניה ובשבועה חמורה שלא היה לו אצלה אפילו קירוב בשר ועמדו לדין ופטרוהו לראובן מתביעת הפנויה וכל ימיו עמד בכפירתו ואף בשעת מיתה צוה על בניו בני הנשואה לו בהיתר שלא ישגיחו באותם הדברי' שדיברה עליו הפנוי' הנ"ל כי הוא נשבע על דעת המקו' ב"ה ועל דעת הנשבעים בשמו באמת שלא נגע בה בקירוב בשר כלל ועכשיו בן הפנויה הנ"ל נשא אשה ובעלותו לבימה כשאר העולים לס"ת רצה להזכיר נשמת ראובן הנ"ל באמרו שהוא אביו ויש הסכמה בק"ק שאין מזכירין כי אם נשמת האב דוקא ועל זה קמו בני ראובן מאשתו הנשואה לו בהיתר וצעקו משום פגמם וכבוד אביהם כי אינם רוצים לביישו כיון שהכחיש הכל עד יום מותו בשבועה חמורה, והרי השתוקי הזה שמכיר את אמו ואינו מכיר את אביו מוציא לעז עליו ועוד חששו שמא בשביל פירסום גדול כזה בתוך קהל ועדה בלתי מוחה יתאמת שהוא ודאי בנו והרי הוא זוקק לחליצה וליבום ואפשר שימות בלא בנים ותשאר אשתו זקוקה לשתוקי הזה ליבם או לחלוץ שלא במקום מצוה יורונו המורי' אם מן הדין מחוייבים ב"ד והבנים לעכב עליו שלא יזכיר נשמת אביהם הזקן כדי שלא יוחזק לאחיהם או לא יוכלו כפי הדין לעכב עליו זהו עיקר השאלה אעפ"י שבאה בארוכה אהיה שומר הטעמים לא המילות: