מחצית השקל/אורח חיים/תרצג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מחצית השקל ‏ אורח חיים תרצג

(א) כתב מ"א כ' במנהגים כו' וכ"כ מהרש"ל בשם רוקח כו' באגודה כ' בשם רוקח כו' וא"כ ה"ל שני עדים המכחישים זה את זה בדברי רוקח:

(ב) (ס"ק ב) אין קורין כו' אכתי עבדי אחשורוש. ר"ל דבימי מרדכי כשנעשה להם הנס לא היה אפשר להם לו' עבדי ד' דהא אכתי הוה עבדי אחשורוש. ואם כן גם אנחנו אין אומרים הלל:

שחרית משכימים לבה"כ. וה"ט כיון שמוטל על כל אחד להתעסק באותו יום במצות רבות משלוח מנות ומתנות לאביונים ואכילת סעודת פורים וגם מאחרים אותו יום בב"הכ בקריאת מגילה. ואמירת פיוטים לכן משכימים לבה"כ כדי שישאר שהות ביום:

ואין לחלוץ התפילין כו' דכתיב במגילה ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר. ודרשינן אורה זו תורה. שמחה וששון זו מילה דכתיב. שש אנכי וגו'. ויקר אלו תפילין כו' לכן יש להיות תפלין בראשו בשעת קריאה:

(ג) (ס"ק ג) מלין כו' דכתיב ששון כו' ר"ל כיון דסמך הכתוב במגל' תורה ומילה דהיתה אורה דרשינן זו תורה וששון דרשי' זו מילה יש לנו גם כן להסמיכם במעש' ולכן מיד אחר קריאת התורה קודם קריאת המגלה יש לימול. אך לפי טעם זה אם הם בכפר שאין להם ס"ת אפשר למול אחר המגלה. אבל במהרי"ל איתא עוד טעם כיון דכתיב ליהודים היתה אורה וגו' ולכן מלין תחלה שיהיה גם התינוק בכלל יהודים ע"ש ואם כן אין חילוק בין יש להם ס"ת או לא:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.