שערי תשובה/אורח חיים/תרצג

שערי תשובה אורח חיים תרצג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) ויהי נועם. ועיין באר הגולה ועיין שם בדבר שמואל שכת' שרוב העולם נוהגים להקדים קריאת המגילה להבדלה על הכוס בבה"כ דהיינו גם אחר סיום סדר קדושה וקדיש תתקבל כמנהג בכל השנה אך כיון שאין הכרע מן הש"ס והראשונים אין להכריח לא' מהקהילות לשנות המנהג וכל קהל כעיר בפני עצמו ואין בזה משום לא תתגודדו כו' וע' במוהרשד"ם ביו"ד סי' ק"ע ע' שם ועיין במג"א סי' תשצ"ג ועיין בר"י שהפר"ח כת' שיבדיל קודם שאין ראוי שיהנה מן הנר קודם הבדלה עד כאן לשונו ולפי"ז סגי אם מברך בורא מאורי האש והב"ד גימגם דאיך יוציא את אשתו בברכה זו כו' אם כן יברך במ"ה בבה"כ קודם הבדלה כיון דכמה רבוותא כ' לברך במ"ה קודם שלא יהנה בלא ברכה כו' ועיין בכנה"ג בשם מהר"ש הלוי שא"צ לברך במ"ה קודם כיון דמסדרן אחר כך על הכוס והנאת הנר כבר נפט' בברכת יוצר המאורות ואינו אלא זכר למה שאירע לאדם הראשון עיין שם ועיין בתוספת פסחים דף נ"א וע' בשירי כנה"ג דאף על פי שבליל ט"ב מברכים קודם התם אינו עתיד לסדרן על הכוס באותו לילה כו' והמברך במ"ה קודם המגילה לא הפסיד ע"ש. ובש"ח הביא מתורת חסד שהביא גם כן דברי כנה"ג בשם מהר"ש הלוי כו' ודברי הד"ש שכתבתי לעיל ע"ש ולענין אם לטלטל המגילה בשבת ולהביאה לבה"כ מבע"י לליל פורים שחל במ"ש עיין לעיל סימן תרפ"ח בט"ו שחל בשבת שכ' הפר"ח דאסור לטלטלה ובשכנה"ג סימן ש"ח קצת מסתפק בזה ובש"ח הביא בשם מטה יהודה דגם להפר"ח אין איסור אלא אם חל בט"ו כיון דיש בו חובת הקריאה אבל בשאר שבתות לא שייכא גזירה דרבה ולמה יאסר ליקרא בה כקורא בתורה וממילא כיון דמותר בקריאה מותר בטלטול וכן נראה שנוטה דעת השכנה"ג וכן מנהג העול' להקל עכ"ל ועיין לעיל סימן ש"ח בש"ת הבאתי מא"ר דמגילה דינה ככתבי קודש ודברי הפר"ח דאוסר ולפי מ"ש מטה יהודה י"ל דלא פליגי דבא"ר דמיירי בשאר שבתות השנה ובזה גם הפר"ח מודה ואמנם לענין הבאה לבה"כ קודם הלילה הייתי מונע מזה משום הכנה משבת לחול וע"ד שנתבאר סימן תרס"ח. ועתה מצאנו כן בהשמטות שבסוף מו"ק ע"ש. ויש להחמיר שלא להביאה ע"י קטן עיין בספרי שו"ת בית אפרים חלק יו"ד סימן ס"ב וס"ג אלא ימתין עד שתחשך או יביאנה בצנעה מבע"י לבה"כ ומעיין בה קצת דרך לימוד דאז לא מיחזי כ"כ כהכנה וע' במג"א סימן של"ד ס"ק י"ח לענין מגילה שאין כתובה כהלכתה דמכל מקום מצילין כו' ע"ש:

(ב) (ס"ג בש"ע) אין קורין בו הלל. וכת' בר"י בשם המאירי דלהך טעמא דאמרי בש"ש משום דקריאתה זו הילולא אם אין לו מגילה לקרות בה יאמר הלל כו' והבר"י כת' כיון דרבא אמר טעמא משום דאכתי עבדי אחשורוש אנן כו' לא יאמר הלל כלל והלכה כרבא דהוא בתרא וגם לגירסת הרי"ף הרא"ש והר"ן מתקיף לה רבא כו' משמע דהלכתא כוותיה דהא לא אותיבו עליה ולכן סתמו הפוסקים ומשמע דלעולם לא יאמר הלל ע"ש אך במח"ב הביא דבה"ג ורמב"ם כתבו ג"כ הטעם דקריאתה זו הלולא וכדמשמע מהמאירי ויהיב טעמא משום דמיסתבר להו טעמא דר"נ כו' עיין שם ולפ"ז חזר הדין דמי שאין לו מגילה יאמר הלל אך לענ"ד דעיקר כוונת הש"ס על עיקר התקנה אבל אחרי שלא נתקן הלל בפורים משום דקריאתה כו' ממילא שאין מקום לקרות הלל מה שלא תיקנוהו חז"ל לאומרה היום ולענ"ד דאעפ"כ כשאין לו מגילה לקרות יש לו לקרות הלל בלא ברכה שלפניו ושלאחריו כקורא בתהלים ושפיר דמי ואף אם יש לו חומש שקורא בו מגילה לעצמו מכל מקום הרוצה לקרות גם הלל בלא ברכה לא הפסיד דאפשר דעדיף אמירת הלל שלא נתקן שיהיה בכשרות קצת כס"ת משא"כ קריאת המגילה שעיקר תקנתה להיות כתובה כתיקנה ולכן יוצא ידי שניהם:

(ג) (ס"ד בש"ע) מוציאין ס"ת כו'. ועיין בשבו"י ח"א סימן ט' בן כרך שהלך לעיר ודעתו לחזור בזמן קריאת המגילה היינו ביום ט"ו שלו שאז אינו חייב לקרות בי"ד והוא מתפלל בבה"כ עם הציבור ויכול לעלות לתורה בפרשת ויבא עמלק אף על פי שאין עליו היום חיוב קריאת המגילה ועיין שם לענין יום התענית כשהכהן אין מתענה שיוצא מבה"כ ולענין בן א"י שדעתו לחזור לענין הקריאה בח"ל ביום טוב ב' ש"ג וכתבתי מזה בשערי אפרים ע"ש:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף