מחצית השקל/אורח חיים/תרפו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מחצית השקל ‏ אורח חיים תרפו

(א) (ס"ק א) בחנוכה כו' וב"ח כתב דבחנוכה כו' דתנן בתענית דף ט"ז ע"ב ימים הכתובים במגלת תענית דנא למספד בהון לפניו אסור ולאחריו מותר. ומה שכתב בו דלא להתענא' דקי"ל אפי' לפניו מותר. ור' יוסי ס"ל דהיכי דכתיב דלא למספד אפי' לאחריו אסור ודלא להתענא' עכ"פ לפניו אסור. ובדף י"ח פסק ר' יוחנן כר"י. ומסקי' שם דלא פסק כוותי' אלא במה שחולק על הת"ק ביום שלפניו. אבל לא לענין יום שלאחריו. ובמסכת ר"ה דף י"ח מסקי' הלכתא בטלה מגלת תענית חוץ מחנוכה ופורים ובזה נחלקו הפוסקים יש ס"ל דדוקא בחנוכה ופורים גופייהו לא בטלה. אבל לענין איסור לפניו ולאחריו בטלה. דלא עדיף לפני חנוכה ופורים משאר ימים טובים הכתובים במגלת תענית דבטלו. וכן דעת הרב"י בש"ע. אבל יש פוסקים ס"ל דבחנוכה ופורים לא בטלה כלל אפי' לענין איסור לפניו. ומה שמתעני' קודם פורים משום דמעיקר' הכי קבילו עלייהו. ויש לו סמך במגלת אסתר דכתיב דברי הצומות וזעקתם. ועוד תירוצים אחרים אבל לפני חנוכה נשאר באיסורו וכן דעת הב"ח:

ואין לשנות מנהגא. דהוי נדר:

ועכ"פ אסור כו' ת"צ. אפשר משום דס"ל כהראב"ד שכתב הרא"ש בשמו ספ"ב דתענית וז"ל הא דאמר בטל' מג"ת. ה"מ לתענית יחיד. אבל תענית צבור לא גזרינן ביה כו' עכ"ל. וכן י"ל דס"ל לכ"ה שכתב מ"א בשמו דאף לאחריו אין לגזור ת"צ. משום דאפשר ס"ל דלא פסק רבי יוחנן דלא כר"י לענין יום שלאחריו רק להתיר ליחיד. אבל לגזור ת"צ מודה כמו דס"ל להראב"ד לענין כל מג"ת לאחר שבטלה:

(ג) (ס"ק ג) להתענות עמ"ש ס"ס רמ"ט. דניהו דאין קובעים תענית לכתחלה לצבור בער"ש אבל ליחיד שריא ומה"ט כתב רמ"א דאם חל פורים ביום א' כו' ולמחר ביום ו' מתעני'. כיון דהוי דרך מקרה י"ל דין תענית יחיד דשרי ועיין בט"ז ס"ק ב':

מהרי"ל כו' אם לא כו' וה"ה כשחל פורים ביום ה' ו'. דביום ו' לא היה מגיד הלכה דהיה שושן פורים וגם ער"ש ולכן היה מגיד בתענית אסתר כ"מ שם. ועמ"ש מ"א סי' רנ"א ס"ק וי"ו:

ובהג"מ כו' שאפי' בפורים כו' דאי' במגלה דף ז' ר"א הוי יתיב קמיה דרב כהנא בפורים. נגה ולא אתו רבנן למתיבתא ואמר רב כהנא מ"ט לא אתו רבנן. א"ל דלמא טרידי בסעודת פורים. א"ל לא הוי אפשר להו למיכל באורתא (דהיינו ליל י"ד) א"ל לא סבר מר הא דאמר רבא סעודת פורים שאכלה בלילה לא יצא כו' משמע דבשאר השנים היה דרכן לבא לפני רבם אפי' בפורים. מדשאל מ"ט לא אתו כו' ובספר א"ר תמה דהא מבואר במהרי"ל הטעם משום דטרידי ומ"ש אין אסתר מגדת הוא רק רמז. ולכן כתב דאם יש לו מי שיטריח עבורו חייב ללמוד לפני רבו וא"כ אין ראיה מהתם דבשאר שנים באו מי שלא היה טרוד ע"ש. וי"ל דדעת הגמ"נ דס"ל מאי דאמר דלמא טרידי בס"פ. אין הכונה באכילת ס"פ. דע"ז לא שייך לשון טרידי. גם היכי עביד רב אשי דיתיב לפני ר"כ וגם ר"כ גופיה הא גם רב אסי היה צריך לאכול סעודת פורים. אם כי יש ליישב על רב כהנא דטע' דיוצא בסעודת לילה כמ"ש אח"ז אבל מ"מ על ר"א קשה דהא ידע מימרא דרבא דלא יצא. א"ו דאכילת הסעודה אינה מונעת הקביעות לפני רבם ודי לו שעה ושתים מן היום לצורך אכילת הסעוד'. אלא ר"ל דטרידי בהכנת צורכי הסעודה ור"א ה"ל מי שיטריח עבורו. והנה ר"א דאמר דילמא טרידי כו' אמר כן מספק לדונם לכף זכות. ותיקשי לר"א ממ"נ. אי הוי ס"ד דבאו רבנן אתמול בתענית אסתר לפני רב כהנא ע"כ היה להם מי לטרוח עבורם ואין זה התנצלות דלמא טרידי כו' ואי לא באו גם אתמול אדתמה ר"כ בפורים למה לא באו היום טפי ה"ל לתמוה אתמול בתענית אסתר למה לא באו. ואי משום דס"ל כדהוי ס"ד דאם עשה הסעודה בלילה יצא. ולכך אתמול לא תמה דידע דהוי טרידי משא"כ ביום לפי דעתו כבר עברה הטרדה א"כ מה זה שאמר רב אשי דלמא טרידי כו' אין התנצלות זה מספיק כ"א ה"ל להשיב הא דאמר רבא סעודת פורים שעשאה בלילה לא יצא. או עכ"פ ה"ל להבין שיש דברים בגו במה ששאל מ"ט לא אתו רבנן. א"ו דאפי' טרודים ואין להם מי לטרוח עבורם מ"מ באו לפני רבם בתענית אסתר. ודי להם זמן להכין בפורים עצמו. וא"ש מ"ש דילמא טרידי כו' (ודוחק לו' שחל אז פורים ביום א'. גם אפשר דמחוייב לאכול קצת במוצאי שבת אף ששבע מסעודה ג' של שבת כמ"ש מ"א בשם ב"ח בסי' תרצ"ה סעיף קטן א מכל מקום אפי' לפי ס"ד דר"כ דיוצאים גם בסעודת הלילה. מ"מ כה"ג ודאי עדיף לעשותו ביום רק י"ל שחל ביום ה' ו' כנ"ל) ופי' דברי הגה"מנ דאפי' בפורים היו רגילים כו' כשלא היו טרודים ומזה מוכח דבתענית אסתר אפי' טרודים מ"מ באו לפני רבם כנ"ל:

(ה) (ס"ק ה) ג' ימים כו' פי' בה"ב א"פ. והטעם ע' בעט"ז:

מי שנעשה לו נס כו' עמ"ש סי' תקס"ח. ר"ל דרמ"א כתב שם לענין יארציי"ט יש להתענות באדר ראשון ומ"א חלק שם עליו דיש להתענות באדר שני דהוא עיקר אדר וה"ה הכא ומ"א אייתי שם ראיה חדא מדאיתא בתענית דף י"ח מר"ח ניסן עד ח' ניסן הוא י"ט מימים הכתובים במג"ת. ופריך ל"ל מר"ח. ה"ל למימר משני בניסן דהא ר"ח בלא"ה אסור. ומשני לאסור יום שלפני ר"ח ואתיא כר' יוסי דס"ל דגם יום שלפניו אסור אבל ר"ח יום שלפניו מותר דהוא דאורייתא ולכך א"צ חיזוק ופריך יום שלפני ר"ח שהוא כ"ט אדר בלאו הכי אסור לר"י. דהוא יום שלאחר כ"ח אדר. וכ"ח אדר הוא מי"ט הכתובים במג"ת. ולר"י גם יום שלאחריו אסור כנ"ל. ומשני לא נצרכה אלא לחדש מעובר. ופירש"י לחד פי' כגון שעברו השנה ואדר ראשון לעולם חסר. אבל אדר שני לפעמים שלשים יום. וא"כ איצטריך לומר מר"ח ניסן כדי לאסור יום שלשים של אדר דהוי יום שלפני ר"ח דהוא יום טוב הנ"ל וא"א דהעיקר הוא אדר ראשון א"כ כל הי"ט הכתובי' במג"ת היו עושים באדר ראשון למה הוצרך רש"י לו' שהיה אדר שני מלא שלשים יום. ת"ל אפי' לא היה רק כ"ט יום מ"מ הוצרך לו' מר"ח ניסן כדי לאסור יום שלפניו דהיינו כ"ט אדר שני. דהא יום טוב של כ"ח אדר היו עושים באדר ראשון. א"ו דאדר שני הוא עיקר ועשו י"ט הכתובים במג"ת באדר שני. וא"כ ה"ה לענין יאר צייט. ראיה ב' דפריך התם לר"י דפסק כר"י לאסור יום שלפניו. והאר"י הלכה כסתם משנה ותנן אע"פ שאמרו מקדימים בני הכפרים לקרות המגלה לי"א י"ב י"ג. מ"מ מותרי' ביום קריאתן בהספד ותענית. ופריך אימת אילימא כו' אלא דקרי ליה בי"ג יום ניקנור הוא והוי י"ט. אלא דקרי בי"ב יום טוריינוס הוא. אלא דקרו בי"א. הא הוי יום שלפני יום טוריינוס א"ו דלפניו מותר כו וא"א דאדר ראשון הוא עיקר ועושים י"ט הכתובים במג"ת באדר ראשון. אבל קריאת המגלה צ"ל באדר שני וכדרשינן מקרא במס' מגילה דף ו' ע"ב. ואם כן מאי פריך לר' יוחנן דלמא מתני' דאף על פי שאמרו מקדימים כו' מיירי בשנה מעוברת ולכך מותרים בהספד ותענית דכל הי"ט של מג"ת כבר עברו ונעשו באדר ראשון א"ו דאדר שני עיקר היו עושים י"ט של מג"ת באדר שני. וה"ה לענין יאר ציי"ט וכן כאן לענין מי שנעשה לו נס שצ"ל פורים שלו באדר שני אם לא שנעשה לו הנס באדר ראשון:

ודע מ"ש רמ"א מעוברת או מניקות או לחולה כו' שאם מצטערים כו'. תנאי שאם מצטערים קאי גם על מעוברות ומניקות דבלאו הכי גם הם צריכים להתענות דהא מה"ט כתב מ"א בשם ספר א"ח ס"ס תרצ"ב דמקילים לקרות המגלה קצת מבע"י להקל על מעוברת אלמא דאיכא גוני דצריכים להתענות דאל"כ לא היו מקילים עבורם בקריאת המגלה דה"ל שלא להתענות וכ"מ בב"ח ע"ש:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.