מחצית השקל/אורח חיים/תרפה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מחצית השקל ‏ אורח חיים תרפה

(א) כתב מ"א וז"ל בשל"ה האריך כו' באש"רי פ"ז דברכות כו' והוא בסי' כ' וז"ל ת"ר מעשה בר"א שנכנס לבית הכנסת ולא מצא שם עשרה. ושחרר עבדו להשלימו לעשרה ופריך והיכי עביד הכי. והא"ר יודא כל המשחרר עבדו עובר בעשה כו' מצוה דרבים שאני כו' דכתיב ונקדשתי בתוך בני ישראל. דהיינו עשה שמקדשים את השם בעשרה. ואפי' הוי מלתא דרבנן. כגון לשמוע קדושה וברכו כו' אפ"ה דחי עשה דיחיד. דלא מסתבר למימר דמיירי בעשה דאורייתא כגון לקרות פ' זכור שהי' מן התורה. דמשמע דבכל עניין מיירי עכ"ל:

ובתו קצרות. היינו תוס' דידן. בברכות פ"ב פי' כו'. כתבו על מ"ד התם לרבנן דרשי' שמע ישראל שתהיה ק"ש נקראת בכל לשון. ופי' שמע בכל לשון שאתה שומע. ודייק הש"ס מכלל דרבנן ס"ל דכל התורה בלשון הקדש דוקא נאמר' דאם ל"כ ל"ל שמע לק"ש שתהיה נאמרת בכל ל'. וכי ס"ד דחמיר ק"ש מכל התורה. וכ' התו' שם בשם רש"י דהא דכל התורה בלה"ק נאמר' לענין מאי תהי' נאמר' בלה"ק. היינו לקרות בתורה בבה"כ. וכ' התוס' וז"ל ולא נראה דהא עזר' תיקן קריאת התורה. ומדאורייתא לא בעי קריאה. וי"ל דמיירי בפרשיות המחויבים לקרות דאורייתא. כמו פ' זכור ופ' פרה (כן הי' הגרס' לפני ת"ה אלא שבתו' שלפנינו נמחק ופ' פרה הוא ע"פ הגהת מהרש"ל) ול"נ שהגירס' הנכונה כמ"ש בחדושי רשב"א כו' אא"כ יאמר רש"י כו'. ר"ל שלפי הגרס' שלפנינו בתוס' ריש פ"ב שכתבו על קושייתם לפירש"י דהא עזר' תיקן קריאת התורה ע"ז כתבו בלשון תי' וי"ל דמיירי בפרשת המחוייבים לקרות דאורייתא כמו פ' זכור ופרשת פרה. משמע שגם התוס' ס"ל כן למסקנא דפ' זכור ופ' פרה הם דאורייתא וחדשו בתירוצ' דמיירי הכא באותן פרשיות. משא"כ לפי הלשון שבחדושי רשב"א שכתב אא"כ יאמר רש"י כו' משמע שהתוספ' גופייהו לא ס"ל כן אלא דגם פ' זכור ופרה לאו דאורייתא אלא להליץ בעד רש"י י"ל דרש"י ס"ל כן. ואפשר דגם רש"י גופיה לא ס"ל כן דהוי דאורייתא ויש לרש"י תי' אחר לקושית תוס'. עכ"פ לפ"ז יש להעול' אילן גדול לתלות בו. דהיינו התו':

ובמגלה דף י"ח משמע כו' דאמרי' התם קרא המגלה על פה לא יצא. מנלן. אמר רבא אתי' זכירה זכיר'. כתב במגלה והימים האלה נזכרים. וכתיב במעשה עמלק פרשת בשלח כתוב זאת זכרון בספר. מה להלן בספר. אף כאן במגלה בספר. ופריך דלמא די בעיון בעלמא. ומשני דכתיב בפרשת תצא במעשה עמלק זכור אל תשכח. אי הוי כתיב זכור. יכול אפי' בלב סגי. כשהוא אומר לא תשכח. הרי שכחת הלב אמור. ומה אני מקיים זכור בפה. ע"כ דברי הגמ'. ובודאי פשטיה דקרא דזכור אל תשכח לא קאי על מגלה. דהא מגלה אינו אלא דברי קבלה. ואיך יהיה פשטות קרא הכתוב בתורה יהי הכונה על דברי קבלה. אלא קאי על זכרון מעשה עמלק הכתוב בתורה. ועוד דמיני' יליף רבא כמו שזכרון מעשה עמלק הכתוב בתורה צריך ספר. וגם לא סגי בעיון אלא בפה. כן הדין במגלה הרי דפרשת זכור מן התור'. וגם משמע דיוצא עם פ' ויבא עמלק. דהא מיניה יליף למגלה דבעי ספר. והיינו כמו דזכרון מעשה עמלק הכתוב בתורה צריך ספר ה"ה מגלה. משמע דמעש' עמלק הכתוב בפ' בשלח בעי ספר אם קורין אותו לצאת ידי מצות זכירת עמלק:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.