מחצית השקל/אורח חיים/תרפז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מחצית השקל ‏ אורח חיים תרפז

(א) כתב מגן אברהם. כתב בהגהת מיימוני גר שנתגייר כו' ומשמע שאחר שלא קראה כו'. דמבואר לעיל סי' נ"ח. אם נאנס ולא קרא קריאת שמע של לילה קורא אחר שעלה עמוד השחר קודם נץ החמה ויוצא בה דחשבינן ללילה. אמנם אם הוא אנוס וצריך לצאת לדרך למקום גדודי חיות ולסטים וא"א לקרות קריאת שמע בדרך הותר לקרות שמע של שחרית אחר שעלה עמוד השחר אפי' קודם נץ החמה אבל תרתי דסתרי אסור לעשות לקרות קודם נץ החמה אחר שעלה עמוד השחר קריאת שמע של לילה ששכח. וגם של יום הואיל ורוצה לצאת למקום גדודי חיות ולסטים עיין שם. וה"ה כאן לענין גר שנתגייר משעלה עמוד השחר קודם הנץ החמה אם נאמר שיקרא אז מגלה של לילה. ע"כ נחשבהו ללילה. ובי"ד סי' רס"ח סעיף ג' יש מחלוקת הפוסקים אם נתגייר בלילה אי מהני. וא"כ למ"ד אי נתגייר בלילה לא הוי גר א"כ הוי תרתי דסתרי אי תחשבהו לגר ולחייבו בקריאת מגלה ע"כ תאמר משעלה עמוד השחר יום הוא וא"כ איך יצא ידי קריאת מגילה של לילה. וגם לא נתחייב בה כלל ואי תאמר אעפ"כ ראוי לקרות מגלה של לילה ויוצא להפוסקים דסבירא להו גר שנתגייר בלילה הוי גר ונחשבוהו לקודם נץ החמה ללילה. ע"ז כתב דמ"מ פטור הואיל ועיקר מצותה ביום. ר"ל ס"ל עיקר כהפוסקים דגר שנתגייר בלילה לא הוי גר וכיון דעיקר מגילה ביום לא חיישינן כ"ה למגלה של לילה לצאת ידי כל הדעות אפי' למ"ד דגר שנתגייר בלילה הוי גר. ומשמע דאחר שלא קרא בלילה יש לו תשלומין קודם נץ החמה אף שעלה עמוד השחר:

(ג) (ס"ק ג) שאין לך כו'. ובגמ' משמע דל"מ דרבי' כו' וא"כ לא ה"ל להרב"י לסתום אלא לפרש דת"ת דרבים אין מבטלים. וראייתו מגמ' דבמסכת מגלה דף ג' תניא משפחה ומשפחה דכתיב במגלת אסתר אתי לאשמועינן אמשפחת כהנים ולוים מבטלים עבודתן ובאים לשמוע מקרא מגלה. ומכאן סמכו של בית רבי שמבטלים ת"ת ובאים לשמוע מקרא מגלה. מק"ו מעבודה שהיא חמורה מבטלים לשמוע מגלה כ"ש ת"ת דקיל. ופריך אדרבא ת"ת חמיר מעבודה. דכתיב ויהי בהיות יהושע ביריחו כו' שא"ל המלאך ב' עונות יש ביד ישראל שאמש בטלו תמיד של בין הערבים ועכשיו בטלו ת"ת. ושאלו יהושע על איזה עון באו להוכיחם והושיבו המלאך עתה באתי בשביל התורה שבטלתם עתה. ואר"ש ב"ר מכאן שגדול ת"ת מהקרבת תמידין מדהוכיחן על ת"ת יותר מעל ביטול התמיד ומשני ת"ת דרבים כמו גבי יהושע חמיר מעבודה ות"ת דרבי של יחיד הוי וקיל מעבודה ע"כ. הרי דת"ת דרבי' חמיר מעבודה ול"ל בק"ו מעבודה לבטלו לשמוע מקרא מגילה. וב"ח כתב ת"ת דרבים כו'. ר"ל דומיא דיהושע שהיו כל ישראל מקובצים עמו. ובזה א"ש דסתם הרב ב"י דמבטלים ת"ת ולא חילק. דהא לפ"ז הכל נק' ת"ת דיחיד ומבטלי' מ"מ. רק ת"ת של כל ישראל. וזה לא מצינו עכשיו בעו"ה שיהיו כל ישראל מקובצים יחד ללמוד. וכ"מ בתוס' דף ג' ע"ב ד"ה מת מצוה כו' (היינו דיבור השני המתחיל מ"מ) דאמר רבא שם מת ביצוה ועבודה. מת מצוה עדיף מולאחותו. דגבי נזיר כתיב על כל נפשות מת לא יבא לאביו ולאמו לאחיו ולאחותו לא יטמא. דהני ד' פרטים לאביו כו' מיותרים כיון דכבר כלל באיסר על כל נפשות כו' ודרש לכולהו פרטי ולאחותו דריש דאתי לדיוקא אפי' היה כהן ונזיר והולך לשחוט את פסחו ולמול את בנו אפ"ה דוקא לאחותו הוא דלא יטמא אבל מטמא הוא למת מצוה. הרי דמת מצוה דוחה הפסח דע"י שיטמא במת א"א לעשות פסח. הרי דמת מצוה עדיף מעבודה. והקשו התוס' ל"ל מקרא דלאחותו ת"ל דהא אפי' ת"ת דרבים מבטלים משום מת מצוה כ"ש עבודה דקיל מת"ת דרבים ותירץ התוס' דדוקא למאן דקרי ותני ומתני מבטלים ת"ת דרבים להלוותו דאמרי' פרק ב' דכתובות דלית ליה שעורא והכל מחוייבים ללותו. אבל למאן דלא קרי ותני לא צריך כ"ה. והכא מיירי במת מצוה דלא קרי ותני כו' עכ"ל. הרי דכתבו דוקא למאן דקרי ותני ומתני דאז מבטלים ת"ת דכל ישראל דהא לית ליה שיעור' זה נקרא ת"ת דרבים. וכן מוכח מסיום דבריהם אבל למאן דלא קרי כו'. דודאי מסברא או דבעינן דוקא ת"ת דכל ישראל דומיא דיהושע. ואי לא ילפינן מיהושע ודאי סגי אפילו עשרה קרואים רבים כמו בכל מקום (ועיין בגיטין דף מ"ו ובי"ד סי' רכ"ח סעיף כ"א) ולומר דכל ישראל לא בעי' אבל מ"מ בעשרה לא סגי זה ודאי חוץ מהסברא וא"א דל"ב דומיא דיהושע הרי דבעשרה ג"כ מיקרי ת"ת דרבים וחמיר מעבודה. ואם כן מאי הועילו התוס' בתירוצם דהכא מיירי במאן דלא קרי כו' הא קי"ל ביו"ד סי' שס"א דאפי' למאן דלא קרי כו' מ"מ בעינן על כל פנים עשרה:

ע"ש. והדרא קושית התוס' לדוכתיה. אלא ודאי דבעינן דוקא כל ישראל דומיא דיהושע אז דוקא מקרי ת"ת דרבים. ומ"ש דכאן מיירי במאן דלא קרי כו' ה"ה דאפי' הוי מיירי במאן דקרי ותני רק דלא מתני'. הוי א"ש דשוב לא נקרא ת"ת דרבים דהא א"ל שעורא כמה אנשים צריכים להלוותו כדאי' בכתובות. אלא האמת נקטו דמולאחותו מרבי' בכל ענין כל מת מצוה אפי' מאן דלא קרי כו' דקרא ריבה סתמא. וגם אין לחלק לענין עבודה:

ומ"מ נ"ל כו' ר"ל דבלא"ה י"ל קושית הכ"ה הנ"ל דס"ל להרב"י לפרש דת"ת דרבים א"מ:

דהא עכ"פ צריכים כו' ר"ל למאי איצטריך למילף בק"ו מעבודה לבטל ת"ת למגלה. הא מצות ת"ת היא נוהגת כל עת דכתיב והגית בו יום ולילה. א"כ אי ס"ד דאין מבטלים ת"ת למ"מ. א"כ ת"ח לא יצטרך לקרות המגלה כלל. וזהו חוץ מן הסברא דלא חל תקנות אנשי כה"ג במגלה על ת"ח (ומלבד הסברא מביא מ"א ראיה לזה בסוף דבריו כאשר יתבאר). אע"כ דאיצטריך ק"ו מעבודה אפי' ירצה הת"ח עכשיו כשקוראים הצבור המגלה ללמוד סדר למודו. ובגמר. למודו יקרא המגלה ביחיד. לזה יליף מק"ו מעבודה דצריך להפסיק העבודה משום מ"מ. וה"ה שצריך להפסיק מלמודו לקרות המגלה בצבור:

אבל רבים לא שייך הא. ר"ל דבזה א"ש קושית כ"ה הנ"ל דה"ל להרב"י לפרש דת"ת דרבים אין מבטלים. דהא לגבי רבים לא שייך הא לומר שיצטרכו להפסי' למודם כדי לקרות בצבור דהא אפשר להם לגמור למודם ואעפ"כ יקראו אח"כ בצבור. דהא הם עצמם הם צבור. (ומשום ברוב עם ה"מ א"צ להפסיק ועיין במ"א סי' תר"צ ס"ק כ"ה):

דאפי' כל יחיד כו' עכשיו מביא ראיה לדבריו הראשונים דע"כ ילפות' מעבודה לא איצטריך דצריך לבטל ת"ת כדי לקיים מצות קריאת מגלה אפי' שלא בצבור דא"כ. למאי דמסיק דאיירי דוקא בת"ת דיחיד אבל ת"ת דרבים אין מבטלים. והשתא יהיה פי' דרבים הלומדים א"צ כלל לקרות המגלה. א"כ היכי משכחת לה דיחיד הלומד צריך לבטל. כיון דרבים א"צ לבטל למודם. א"כ אי נאמר דיחיד צריד לבטל למודו. הרי אתה מבטל כל הלומדים שבכל העולם מלמודם. וה"ה ת"ת דרבים דאמרת דא"צ לבטל. ומה לי אם הם מקובצים יחד ולומדים או כ"א לומד לבדו עכ"פ ה"ה ביטול ת"ת דכל ישראל. א"ו דזה אין ספק דגם ת"ת צריך. עכ"פ לקיים מצוה קריאת מגילה אלא בלומד יחידי צריך לבטל כדי לקרות בציבור כנ"ל:

וכ"מ בתו' כו' ר"ל דאפי' אין לומדים יחד. מ"מ מיקרי ביטול תורה דרבים. והיינו תו' ד"ה מצוה הנ"ל. דאייתו ראיה דמת מצוה עדיף מת"ת דהא למאן דקרי כו' ל"ל שעורא. ומאן לימא לן דמיירי אפי' רבים מקובצים ולומדים יחד דצריכים לבטל (וביותר לדעת הב"ח וכן נראה דס"ל להתוס' דרבים מיקרי דוקא של כל ישראל. ואינו מצוי שילמדו מקובצים כל ישראל) א"ו אם כל יחיד הלומד לבדו צריך לבטל נקרא ביטול ת"ת דרבים וכמ"ש מ"א. וע"כ צ"ל דהילפותא מעבודה אינו רק לבטל מת"ת לקרות המגלה בצבור. וברבים לא שייך זה ונתיישב קושיית בעל כה"ג הנ"ל:

(ד) (ס"ק ד) כדי צורכו. משמע דס"ל כו' וכ"מ בהגה ס"ס תצ"ו דס"ל דקבורה קודם ר"ל אונן ביום פורים שרוצה לקבור מתו. קבורת מתו קודם לקריאת מגלה וקראו מת מצוה דקודם למגלה. אע"ג שי"ל קוברים מ"מ מה שהקרובים של מת יטפלו בקבורתו הוא בכלל כדי צורכו. וכ"ז שאין לו כדי צורכו מיקרי מת מצוה:

מת מצוה ומגלה מאי ופשט הש"ס דמת מצוה עדיף דגדול כבוד הבריות שדוחה ל"ת. ופשוט הא דאמרי' כו' הם דברי מ"א. ור"ל דזה מלתא דפשיטא. אבל קבורת קרובים לא. וה"ה אם אין לו כל צורכו דשוין הם כנ"ל וכ"כ התוס' בשבועות דהא דרשי' מלואחותו דאם הי' כהן כו' והולך לשחוט פסחו כו' דלאחותו לא יטמא אבל מטמא למת מצוה. הרי דאסור לטמא לאחותו דהוא קבורת קרובים ע"כ דזה לא מיקרי מת מצוה:

ומיהו זה יש לדחות. אפשר ר"ל דודאי קרובים מיקרי מת מצוה לדחות עבודה גרידה ושאני התם דאיכא ד' דברים כהן ונזיר ופסח ומילה כ"ה לא דחי כ"א היכי שאין לו קוברים כלל:

אבל האמת כו' דבמ"מ דוקא כו' ר"ל שאין לו קוברים כלל:

אלא דרישא כו'. ר"ל דרבא אמר ברישא פשיטא מת מצוה ות"ת מת מצוה עדיף. מ"מ ועבודה כו'. דהני תרי מת מצוה שהזכיר רבא אין שוין. דמ"מ דרישא שאמר דעדיף מת"ת ר"ל שאין לו קוברים כדי צורכו עדיף מת"ת. אבל מת מצוה דסיפא דעדיף מעבודה. ר"ל מת מצוה ממש דוקא שאין לו קוברים כלל. וכ"כ התוספות שם ד"ה מת מצוה (הראשון) דהא דאמר מת מצוה עדיף מת"ת לאו דוקא מת מצוה אלא ה"ה כל המתים אלא איידי דנקט מת מצוה ועבודה דשם מת מצוה דוקא. נקט נמי גבי ת' ת מ"מ:

וטעמו מדאמרי' כו' שם במגלה פריך על הא דאמר ת"ת דיחיד קיל ונדחה מפני מגל'. והתנן כו' וארבב"ח אר"י אין מועד בפני ת"ח כ"ש חנוכה ופורים. וס"ל להש"ס דאין מועד כו' ורשאי להספיד לת"ח בפורים ודוחה מקרא מגלה. הרי דתורה דיחיד עדיף ממגלה ומשני כבוד ת"ח להספידו עדיף ממגלה. אבל ת"ת דיחיד קיל ונדחה מפני מגלה:

וכ"מ בברכות כו' ל"מ כבוד כו'. דאמר התם הא דדרשי' מולאחותו דגבי נזיר אבל מטמא הוא למת מצוה ה"ט דמטמא למת מצוה דגדול כבוד הבריות כו'. הרי דאפ"ה לאחותו לא יטמא. אף דהיא קבורת קרובים דהא אחותו היא ע"כ צ"ל דזה לא הוי בכלל גדול כבוד כו'. והא דמת מצוה עדיף ממגלה הא מסקי' הפשיטותא במגלה הטעם משום דגדול כבוד כו' כנ"ל. וא"כ קבורת קרובים דאינו בכלל כבוד הבריות לא דחי למגלה:

(ה) (ס"ק ה) בדאיכא כו'. וה"ה מילה ומגלה. באיכא שהות מגלה קודם ובליכא שהות מילה קודם. עס"ס תרנ"ג. ר"ל דטעם זה דיכול למול בתשיעי מספיק למ"ש בליכא שהות מגלה קודם. אבל באיכא שהות דמילה קודם לא נתן טעם לז"א עס"ס תרצ"ג שם כתב מ"א הטעם וע"ש מ"ש:

(ו) (ס"ק ו) בדאפשר כו' דהא מ"מ דחי כו' זה טעם לאם א"א לקוברו אח"כ שמגלה נדחית מפניה. ועבודה דחי מגלה לגמרי ר"ל היכי דא"א לעשות שתיהן כמ"ש בש"ע בליכא שהות אין לך מצוה דאורייתא שנדחית מפני מגלה (וע"ש בתו') וא"כ כ"ש היכי שקבורת מ"מ תדחה לגמרי מפני לסטים שתדחה המגלה לגמרי מפניו:

ומ"מ צ"ע כו' ר"ל דינו של רמ"א בליכא שהות ואפשר לקוברו אח"כ מגלה קודמת:

מת מצוה עדיף. ר"ל ממגלה. כמ"ש סי' ג'. היה לבוש טלית שאינה מצויצת כהלכתה בשבת בכרמלית א"צ לפושטה מפני כבוד הבריות. אע"ג דה"ל לציצית פסולים שבה משא ומטלטל אותן בכרמלית ומכרמלית. לרה"י:

לכן נ"ל דהרא"ם כו'. ר"ל דדינו של רמ"א נובע מדברי הרא"ם שהביא ב"י שכתב שהר"ן כתב דמיירי דוקא בדאיכא שהות לעשות שתיהן. אבל ליכא שהות אין מצוה דאורייתא נדחה מפני מגלה וכמ"ש רמ"א בתחלת ההגה. וע"ז כתב הרא"ם דגם הרמב"ם ס"ל כן. מדכתב ריש הל' מגלה כלשון המחבר בסעיף ב' מבטלים ת"ת כו' חוץ. ממת מצוה כו' קוברו תחלה ואח"כ קורא. משמע אי איכא שהות אין. אי לא לא. דאל"כ ואח"כ קורא ל"ל עכ"ל הרא"ם והבין רמ"א מ"ש הרא"ם ואי לא לא. ר"ל ואי ליכא שהות לא אין הדין כן אלא מגלה קודם. וכמו דסיפא לענין מת מצוה מיירי דוקא באיכא שהות אז יש קדימה למת מצוה למגלה ה"ה קדימה דברישא דמגילה קודם לשאר מצות דוקא באיכא שהות אבל ליכא שהות ליכא קדימה למגלה דאין מצוה נדחית לגמרי מפני מגלה כמ"ש הר"ן. אבל דעת מ"א דהוכחת הרא"ם מדכתב קוברו תחלה ואח"כ קורא ע"כ אתי לאשמועי' דמיירי באיכא שהות אבל אי לא לא. ר"ל לא מיירי ואעפ"כ אפי' ליכא שהות מת מצוה קודם מק"ו:

ואין דיוקו של הרא"ם כ"א מדסיפא במת מצוה איירי דוקא באיכא שהות ה"ה רישא דמגילה קודם לשאר מצות מיירי דוקא באיכא שהות. אבל ליכא שהות לא מיירי. וא"כ ממילא הסברא חיצונה דאין מצוה דאורייתא נדחה מפני מגלה כמ"ש הר"ן. וא"כ ממילא אתי בק"ו בליכא שהות דמת מצוה דוחה למגלה אף שאפשר לקוברו אח"ז. דהא מת מצוה עדיף מעבודה ושאר מצות:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.