מגן אברהם/אורח חיים/תרפו
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
פרי מגדים ♦ מחצית השקל טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) בחנוכה וכו'. וב"ח כתב דבחנוכה אסור להתענות לפניו, ובאמת יש נוהגים להתענו' לפני חנוכה תמור' ערב ראש חדש ואין לשנות מנהג' אבל לכתחלה לא ינהוג כן על כל פנים אסור לגזור בו תענית צבור (ראב"ח סימן ה') ואף ביום שלאחריו אסור (כ"ה):
(ב) מתענין בי"ג. ויש מתענין לילה ויום (כ"ה):
(ג) להתענו' ביום ה'. אבל בערב שבת אין קובעין תענית בתחלה מפני כבוד השבת (מ"מ ב"ח הגמ"נ) עמ"ש סוף סי' רמ"ט: מהרי"ל לא הי' מגיד ההלכ' בתענית אסתר מפני שטרודים לקנות צרכי פורים אם לא כשחל פורים ביום א' ובהגמ"נ הוכיח מהגמרא שאפי' בפורים היו רגילים ללמוד לפני רבם:
(ד) לא יפרשו. אפי' ההולך בדרך וקשה עליו התענית (ב"י ש"ל):
(ה) ג' ימים. פירוש בה"ב אחר פורים (ב"י סי' תכ"ט ע"ש), משנכנס אדר מרבין בשמחה ומי שיש לו דין עם עכו"ם ישפוט באדר, יכולים בני עיר לתקן בהסכמ' ובחרם עליהם ועל הבאים אחריהם לעשות פורים ביום שנעשה בו נס (הר"מ אלשקר מ"ט) (ועיין בס' משא מלך ח"ז סי' ט"ו): ומי שנעש' לו נס באדר לעשו' פורים י"א לעשות בשנ' עיבור באדר שני וי"א לעשותו באדר ראשון אא"כ נעשה הנס בשנת העיבור באדר שני (הר"ש הלוי י"ו) עמ"ש סי' תקס"ח ס"ז ומ"ש שם דמוכח דיש לעשות באדר שני:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |