מחצית השקל/אורח חיים/תרמד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מחצית השקל ‏ אורח חיים תרמד

(א) כתב מ"א במנהגים כו' וכ"מ סי' תרנ"א ס"ה שכתב וז"ל יברך ענ"ל ושהחיינו קודם שיטול האתרוג כו' עכ"ל הרי דכתב לברך גם שהחיינו אפילו קודם נטילה כ"ש קודם הנענועים:

ה"ל כמו שבירך בשעת עשייה כו' דהא ת"ר בסכה דף מ"ז העושה לולב לעצמו אומר שהחיינו כו'. וכתב הרא"ש והאידנא לא נהגו לברך שהחיינו אלא בשעת נטילה כדאמרינן בשהחיינו דסכה דרב כהנא מסדר לברכת שהחיינו אכסא דקידוש. הוא הדין דבלולב מברכים ליה בשעת נטיל' עכ"ל. ומבואר הטעם בהרב"י בסי' תרמ"א בשם המרדכי דהאידנא שאדם א' עושה סכה לכמה ב"א אין נרא' שא' העושה הסכות יברך הרב' פעמים והיושבים בסכה לא יברכו וסמכינן אדרב כהנא. וה"ט שייך גם בלולב. מ"מ אי עביד כדינא דגמרא ובירך בשעת עשייה ודאי דיצא. וא"כ במאי שבירך יצא אפ"ת דיום א' חול הוי דהא כשמברך בשעת עשיה מברך בחול. אע"ג דא"א דיום א' חול לא הוי לא שעת עשיה ולא שעת קידוש. אין בכך כלום וע' בטור:

משא"כ בשופר. דמבואר בסי' ת"ר דאמרי' זמן בשופר גם ביום שני. וגם לדעת החולק שם וס"ל דאין אומרים היינו משום דשני ימים של ר"ה קדושה א' הן וכיומא אריכת' דמי. ולולי זה הי' לכ"ע אומר זמן בשני. ולא יצא בזמן שאמר ביום ראשון. משום שמא יום א' חול. ובשופר אין מברכים בשעת עשי' לדינא דגמרא והטעם מבואר במ"א סי' תרמ"א ע"ש. וכן בסכה אומרים זמן בשני. אע"ג שכבר אמר זמן ביום א' משום ספק' שמא יום א' חול הוי. וכיון דבסכה צ"ל זמן משום עשיית הסכה משום הרגל. וא"כ אי הוי ידעינן שיום א' הי' ודאי יום טוב אז יצא באמירת זמן שאמר בראשון בין משום סכה ובין משום רגל ופוטר שניהם כאחת. אמנם משום ספק שמא יום א' חול הי'. ניהו דמ"מ יצא באמירת זמן של יום א' משום סכה דלא גרע מאם בירך בשעת עשיה. אבל משום זמן הבא מחמת הרגל לא יצא שמא יום א' חול הי' ולא חל הרגל עדין ואיך יפטור זמן הבא מחמת הרגל ולכך צ"ל בזמן גם שני:

א"א אל נא. ונתן הלבוש כלל בזה שא"א אל נא כי אם במקום שיסד הפייטן לומר חי וקים:

ודע דמ"ש בש"ע גומרים הלל. אע"ג דבפסח קורין בדילוג חוץ משני ימים הראשונים מבואר בגמרא הטעם דשאני סוכות הואיל והימים מחולקים בקרבנותיהם זה מזה משא"כ בפסח. וע' לעיל סי' ת"צ בט"ז ס"ק ג' שכתב טעם אחר וכ"ה במנהגים. והם דברי מדרש. וע' בתשו' חו"י סי' רכ"ה מ"ש בש"ע מברך לגמור לא קי"ל הכי כמ"ש רמ"א לעיל סי' תכ"ח סעיף א' אלא מברכים לקרות. שמא ידלג תיבה אחת ע"ש. מיהו אם בירך לגמור אפילו בימים שקורין ההלל בדילוג. א"צ לחזור כמ"ש רמ"א לעיל סי' תכ"ב סעיף ב' דלגמור יש ג"כ לפרש כמו לקרות כדאמרינן בברכות ותיקים היו גומרין אותה (ר"ל ק"ש של שחרית) עם הנץ החמה. ומ"ש בש"ע ואם פסק ושהה כו' אצ"ל אלא למקום שפסק. ע' במ"א לעיל סי' תכ"ב ס"ק ט' דבשהה כ"ל את כולה מחמת אונס יש להחמיר להוציא נפשיה מפלוגת' ולחזור ולקרותה בלא ברכה:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.