בית יוסף/אורח חיים/תרמד

בית יוסף ‏ אורח חיים תרמד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שחרית משכימין לבהכ"נ ומסדרין הברכות וכו' ואחר חזרת התפלה נוטלין הלולב ומברכין על נטילת לולב ושהחיינו ברייתא בפרק לולב וערבה (ד' מו.) ת"ר העושה לולב לעצמו אומר ברוך שהחיינו נטלו לצאת בו אומר אקב"ו על נטילת לולב וכתב הרא"ש והאידנא לא נהגו לברך שהחיינו בשעת עשייה אלא בשעת נטילה כדאמרינן לקמן בשהחיינו דסוכה דרב כהנא מסדר להו אכסא דקידושא ה"נ דלולב מברכין ליה בשעת נטילה: כתב הרמב"ם בסוף הל' ברכות נטל את הלולב מברך על נטילה שכיון שהגביהו יצא י"ח אבל אם בירך קודם שיטול מברך ליטול לולב כמו לישב בסוכה מכאן אתה למד שהמברך אחר שעשה מברך על העשייה עכ"ל והעולם נהגו לברך לעולם על נטילת לולב ונראה שהטעם לפי שלא ראו לחלק בסגנון הברכה בין בירך קודם נטילה לנטל קודם ברכה:

וגומרין ההלל וכן בכל ח' ימי החג בערכין פ' ב' (י.) א"ר יוחנן משום ר' שמעון בן יהוצדק י"ח יום בשנה יחיד גומר בהם את ההלל ואלו הם ח' ימי חנוכה וי"ט הא' של פסח וי"ט של עצרת וח' ימי החג ובגולה כ"א יום ט' ימי החג וח' ימי חנוכה וב' י"ט של פסח וב' י"ט של עצרת:

ומ"ש דכל יום חשיב כי"ט בפ"ע כיון שחלוק בקרבנותיו מיום שלפניו שם בעיא מ"ש בחג דאמרי' כל יומא ומ"ש בפסח דלא אמרינן כל יומא ומהדרינן חג חלוק בקרבנות פסח אינו חלוק בקרבנות:

ומברכין לגמור את ההלל בין צבור בין יחיד אע"פ שקריאתו אינו אלא מדברי סופרים פשוט הוא שמברכין עליה כדרך שמברכין על כל מצות דרבנן וכ"כ הרמב"ם בהל' חנוכה ובפרק היה קורא (ד' יד.) משמע מדברי התוס' והרא"ש שבימים שגומרים בהם את ההלל מברכין לגמור וז"ל הרא"ש שם וא"ת אכתי אמאי לא היה יודע שהיו רוצים לדלג במה שברכו לקרות את ההלל דאילו רוצין לגמרו היו מברכין לגמור וי"ל דאין חילוק בין לקרות בין לגמור דקריאת מגילה מברכין על מקרא מגילה ולגמור נמי הוי קריאה כמו ותיקין היו גומרין אותה קודם הנץ החמה לפר"ח ומה שנהגו לשנות פעמים לגמור ופעמים לקרות כדי לרמוז לצבור מתי גומרין ומתי מדלגין עכ"ל ונראה שמכאן למד רבינו מ"ש בסמוך שהרא"ש היה אומר שאין לחוש כי לגמור הוא כמו לקרות וכו':

וכיון שגומרין אותו אין מפסיקין בו אלא כדרך שאמרו בק"ש וכו' בר"פ היה קורא (יד.) בעי מיניה אחי תנא דבי ר' חייא מרבי חייא בהלל ובמגילה מהו שיפסיק א"ל פוסק ואין בכך כלום אמר רבא ימים שהיחיד גומר בהם את ההלל בין פרק לפרק פוסק באמצע הפרק אינו פוסק וכתב הרי"ף והרא"ש והלכה כרבא וכתב הרא"ש דימים שהיחיד גומר בהם את ההלל פוסק בהם כדין ק"ש וכ"כ ה"ה בה' חנוכה שדעת רוב המפרשים שימים שהיחיד גומר בהם את הלל הוא כק"ש ממש ודין ק"ש פשוט במשנה לר' יהודה דקיי"ל כוותיה באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד בפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם ונראה שדין ההלל שוה לק"ש בין בהפסק באמצע בין בהפסק בין הפרקים אבל ה"ר יונה פירש דהא דאמר רבא באמצע הפרק אינו פוסק היינו לומר שאינו פוסק כלל ואפי' מפני היראה כיון שאפי' היחיד חייב לגמור בהם את הלל ואע"פ שפוסק באמצע ק"ש אינו פוסק בהלל שאינו פוסק בשבחו של מקום ורבי' כתב כדעת הרא"ש וכמ"ש ה"ה שהוא דעת רוב המפרשים ומקום בין הפרקים פשוט הוא זולת מן המצר שנראה שהוא תחלת פרק והרד"ק כתב שאינו תחלת מזמור דתחלת המזמור הוא מהודו לה' כי טוב שקודם מן המצר:

ואם פסק באמצע ושהה אפילו כדי לגמור את כולו א"צ לחזור וכו' נתבאר בסי' תכ"ב וסי' תפ"ח:

ותניא בהלל ובמגילה אפי' י' קורין ומתרגמין בריש פרק הקורא עומד ת"ר בתורה אחד קורא ואחד מתרגם ובלבד שלא יהא אחד קורא ושנים מתרגמין ובנביא אחד קורא ושנים מתרגמין ובלבד שלא יהו שנים קורין ושנים מתרגמין ובהלל ובמגילה אפי' י' קורין וי' מתרגמין מ"ט כיון דחביבא יהבי דעתייהו ושמעי ופירש"י וי' מתרגמין ל"ג שאין תרגום בכתובים ע"כ ורבינו גריס ליה דרב יוסף תירגם כתובים כמ"ש התוס' בפ"ק דב"ק (ג:):

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.