מחצית השקל/אורח חיים/תקמה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מחצית השקל ‏ אורח חיים תקמה

(ב) (ס"ק ב ) י"א דהוי מעשה אומן. ר"ל דמיירי באגרת שצריכים לצורכי רבים ואפ"ה מיקרי מעשה אומן וכיון דאינו לצורך המועד אף דהוי צורכי רבים לא הותר מעשה אומן רק מעשה הדיוט כמבואר בסי' תקמ"ד סעיף ב':

(ג) (ס"ק ג) בכתב כו' עס"ה. ר"ל דמבואר אם אינו צורכי רבים לא הותר אפילו בכתב משיט"א כ"א ע"י שינוי אבל צורכי רבים א"צ שינוי:

(ה) (ס"ק ה) הוי כו' נ"ל דאם כו' ר"ל מאי דבר האבוד הוא הא אפשר להמתין בהגהתו עד אחר המועד בשלמא ס"ת כ"ז שלא הוגה א"א לקרות בה מה שא"כ שאר ספרים הא אפשר לקרות בהם אף שהטעות עדיין אינו מוגה ולכן פי' הט"ז שהטעות הוא שעפ"י עיונו הרגיש שיש פה טעות וא"כ שפיר הוי דבר האבוד דאפשר אם ימתין עד אחר המועד ישכח ממנו ולא ירגיש בטעות ההוא ע"ש ומ"א פי' כגון שא"א ללמוד מתוכו אם לא הוגה:

ומה"ט מותר לכתוב ספרים ר"ל מה שהתיר רמ"א וה"ה שאר ספרים ללמוד מיירי ג"כ דוקא כה"ג שהיה דבר האבוד דאם לא יכתבס לא יהיה אפשר לו ללמוד:

(ח) (ס"ק ח) על ירכו נ"ל דבא לאשמעי' כו' ר"ל כיון דקי"ל בש"ס דעל ירכו דהיינו ע"י שינוי לאו דוקא אלא דה"ה באבן או בפלך מותר וכמ"ש גם מ"א ס' ק ז' א"כ למה העתיק הרב"י על ירכו דמשמע דבעי שינוי והוא נגד מסקנת הש"ס ולזה תי' מ"א דבא למעט ע"י גלגל דניהו דשינוי לא בעי ומותר ע"י אבן או פלך מ"מ ע"י גלגל אסור דאוושא מלתא וצ"ל דמה"ט לא נקט אבן או פלך דאז לא הוי ידעי' דכוונתו למעט גלגל אלא הא דנקט פלך וה"ה לגלגל וחדא מינייהו נקט:

(ט) (ס"ק ט) או שיהיו לו. הרב"י ס"ל כמ"ש המ"מ כו' דהא הרב"י כתב הא דפליגי המ"מ עם רש"י והרא"ש דרש"י ורא"ש מתירים אפילו להרוחה משום דס"ל מניחים תפילין בחה"מ ואם כן מיקרי מצוה (אע"ג דא"צ להניחן במועד) ולכך הקילו בהם והתירו אפי' להרוחה אבל המ"מ ס"ל דאין מניחים תפילין בחה"מ וא"כ כתיבת תפילין בחה"מ שזה לשאר מלאכה ולא מיקרי מלאכת מצוה לכן לא התיר כ"א באין לו מה יאכל כמו בשאר מלאכה וא"כ כיון דהרב"י לעיל בסי' ל"א פסק דאסור להניח תפילין בחה"מ א"כ ע"כ ס"ל כהמ"מ דלא הותר כ"א באין לו מה יאכל אבל רמ"א דמתיר אפי' להרוחה דאזיל לשיטתיה דפסק לעיל סי' ל"א כמ"ד מניחין תפילין בחה"מ לכן פסק כרש"י והרא"ש דאפי' להרוחה שרי:

(י) (ס"ק י) עשייתן כו' נ"ל כיון דצורך מצוה היא וגם אינו מעשה אומן לא גזרו כ"כ ושרי אפי' א"צ להניחן במועד דלא כט"ז ודברי ט"ז תמוהים:

ונ"ל דאם א"צ כו' אסור כו' ר"ל אם י"ל מה יאכל רק כוונתו שיהיה לו הוצאותיו בהרוחה:

(יח) (ס"ק יח) כתובה כו' ומיירי שנשא ערב הרגל. דהא אין נושאים נשים בחול המועד כדאיתא בסי' תקמ"ו:

ועיין בא"ע סי' ס"ו סעיף א' ב'. ר"ל איך משכחת שנש' ערב הרגל ולא כתב כתובה הא אסור להתיחד עם אשתו בלי כתובה וצ"ל (או) שנכתב' הכתובה ערב הרגל אלא שברגל מצאו טעות בכתובה וצריכה כתובה אחרת אלא דאפשר כה"ג ל"ל שמא יבא ערעור בהסכמת תנאיהם דניהו דהכתובה פסולה לגבות מ"מ א"א לבא לערעור דהא מבואר בה כל עניני תנאיהם אלא צ"ל שהיה שעת הדחק שאז רשאי לסמוך להתיחד על עידי קנין או על התפסת מטלטלין לכתובה בשעת הדחק כמבואר שם:

אבל תו' כתובה שרי. ר"ל מה שמוסיף הבעל מרצונו דגם בזה יש לחוש לערעור או לחזרה אבל תו' שליש על הנדן בזה אין לחוש לחזרה או לערעור דהא ודאי יש בידם כתבי התנאים שמבואר בהם כמה נתן אבי האשה לנדן ממילא צריך להוסיף שליש כמבואר בא"ע ול"ל למידי ואסור:

(כ) (ס"ק כ) שאינה אבודה כו' מותר בלא שינוי. אף דהרב"י בכל סעיף זה מתיר אפילו בלא שינוי ואפי' בפרקמטיא שאינה אבודה צ"ל דאין כוונת מ"א להעמיס זה בדברי הרב"י שבוודאי הרב"י לא נתכוין לזה אלא לקט בפרקמטיא שאינה אבודה אפ"ה מותר אפי' בלי שינוי כ"ש אבודה ונקט שאינה אבודה לרבותא ולא לדיוקא הא אבודה א"צ שינוי אלא מ"א בא לפרש דברי רמ"א שכתב ונהגו להחמיר לשנות אפי' בכתיבה שלנו וס"ל למ"א דרמ"א קאי בין אפרקמטיא שאינה אבודה ובין בשאלות שלום וכן מ"ש רמ"א וי"א בשאלת שלום כוונתו ה"ה דאוסרים בפרקמטיא שא"א ורמ"א נקט תחלת דברי המחבר שכ' ואגרת של שאלת שלום כו ואפי' ע"ד פרקמטי' כו' וע"ז כתב רמ"א ונהגו להחמיר כו' גם בשניהם הן אגרות של שאלת שלום ה"ה ע"ד פרקמטיא שא"א נהגו להחמיר לצאת ידי המחמירים דלא כמו שהבין ט"ז ס"ק יו"ד דרמ"א אינו מחמיר רק בשאלת שלום ולא בפרקמטיא ובאמת תמה עליו הט"ז דלא מצינו בפוסקים מי שמחלק בין שאלת שלום לפרקמטיא ולכן סבירא ליה למגן אברהם דבאמת רמ"א קאי על שניהם גם על פרקמטיא ולזה נתכוין מגן אברהם הא דהחמיר רמ"א לשנות דוקא בפרקמטיא שאינה אבודה אבל באבודה מודה רמ"א דא"צ שינוי ואין כוונת מ"א כלל לפרש דברי הרב"י כי א"צ פי':

(כא) (ס"ק כא) ונהגו כו' והשינוי הוא שכותבים באלכסון. ר"ל כל האגרת ולא די בשורה ראשונה:

וב"ח כתב דמשיט"א ל"מ כתב כלל כו' ועמ"ש סי' ש"מ ס"ה שס הביא דכתב גלחת גרע ולהרבה פוסקים כתב גלחת הוי כתב גמור יותר ממשיט"א וכ"כ הב"ש באה"ע סי' קכ"ו לכן יש יותר להחמיר בכתב גלחת בחה"מ:

(כד) (ס"ק כד) שטר כו' כמ"ש סי' תקל"ט סי"ב:

אין לוקחין בתים כו' אלא לצורך המועד כו' ע"ש ובמ"א שם:

דיכול לקנות או לקבל ר"ל לקבל באריסות:

(כו) (ס"ק כו) מותר כו וה"ה אם למד בעצמו כו' ובזה איכא טעם נוסף להתיר מלבד חשש השכחה וכמ"ש ט"ז ס"ק י"ג:

נ"ל דכל מה שמותר כו' מותר לעשות קולמוס ודיו. וראיתי באחרונים שהביאו בשם כה"ג שנסתפק בשרטוט אם מותר ולאשר אין כה"ג ת"י נעלם ממני טעמו אם חולק על מ"א גם בקולמוס ודיו או משום דס"ל שרטוט גרע מקולמוס ודיו:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.