מחצית השקל/אורח חיים/תקח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


מחצית השקלTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תקח

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


(א) (ס"ק א) האבנים כו' אבל אבנים מותר. ובספר א"ר אוסר גם באבנים:

(ב) (ס"ק ב) מפני כו' ואפי' ישנים כו' דאמרינן דף ל"ד אהא דתנן אין מלבנים הרעפים מאי קעביד. ארבב"ח א"ר יוחנן הכא ברעפים חדשים עסקי' מפני שצריך לבודקן שלא יתפקעו באור. וחיישי' שמא יתפקעו וטרח שלא לצורך. ואמרי לה מפני שצריך לחסמן. והרמב"ם כתב כאשר העתיק הרב"י פה בש"ע לשונו. וכ' ע"ז המ"מ וז"ל ורבינו לא הזכיר חדשים לפיכך נרא' שהוא מפרש וא"ל אפי' ישנים אסור מפני שמחסמן בכל שעה שמלבנן. ולפי שאמרו מפני שצריך לבודקן. אמרו מפני שצריך לחסמן. אי נמי ה"ק מפני שצריך ללבנן כל כך עד שיתחסמו כו' עכ"ל המ"מ. והחילוק בין פי' א' לפי' שני. הוא דלפירוש ראשון לעולם מתחסמין אפי' ליבנן כמה פעמים מ"מ בבל ליבון מתחסם יותר. ולפי' שני יש גבול לחסימתו ויש שמתחסם בפעם א' ויש בב' פעמים ויש בג' פעמים וכל א' כפי מה שהוא. לכן אפי' ישנים שמא עדיין לא נתחסמו לגמרי ועכשיו יהי' גמר החיסום או סיוע לחיסום הבא אח"ז וכן ביאר הלח"מ דברי המ"מ ומ"מ צ"ל דמאי עדיפות יש לפי' השני על פי' א'. דלפי' א' מ"ש מפני שצריך לחסמן היא לאו דוקא ולא אמר כן אלא איידי דאמר שצריך לבודקן וכמ"ש המ"מ והכונה בשלמא א"א דבפעם א' מתחסם א"ש מ"ש מפני שצריך לחסמן. דעדיין אינו נגמר ול"מ כלי עד אחר ליבון ראשון שנתחסם ונגמר הכלי אבל א"א דבכל עת מתחסם יותר לא שייך לשון מפני שצריך דהא גם אחר הליבון אינו גמר חסימתו להיות אחר הליבון כלי גמור כמו קודם הליבון. ומפני שמחסמן מבע"ל ואיצטריך לו' איידי שאמר שצריך לבדקן אמר כן. אבל לפי' שני דיש גבול לחסימתו ולפעמים נתחסם בפעם א' או ב'. א"כ אחר גמר החיסום שם כלי עליו וא"ש מ"ש מפני שצריך לחסמן עד גמר החיסום ואנחנו לא נדע אם עכשיו גמר החיסום וכו' כנ"ל. אולם דברי לח"מ שם תמוהים לענ"ד שכתב שעפ"י דברי המ"מ נתיישב השגת הראב"ד פ"ט מהל' שבת דאי' שם בביצה תנן התם א' מביא את האור כו' וא' שופת הקדרה כו' כלן חייבים. ופריך שופת הקדר. מאי קעביד ואמר ר"ל הכא בקדרה חדשה עסקי' ומשום ליבון רעפים נגעו בה. והרמב"ם פ"ט מהל' שבת העתיק המשנה כצורתה ולא העתיק דמיירי דוקא בקדרה חדשה והשיגו הראב"ד ר"ל מוקי לה דוקא בקדרה חדשה וע"ז כ' הלח"מ דהרמב"ם לשיטתיה דס"ל דאפי' בישנה יש בה משום חיסום וז"ל כ' המ"מ ונרא' לדעת רבינו אין חילוק בין חדשים כו' ונראה דלדעת רבינו מה שתי' בגמרא הכא בקדרה חדשה עסקינן. ומשום ליבון רעפים נגעו בה היינו ללישנא דצריך לבדקן אבל ללישנא שצריך לחסמן. אפי' שלא יהיו חדשים. והשתא ניחא מה שהשיג הראב"ד על רבינו בפ"ט מהל' שבת כו' עכ"ל. ולא הבנתי דע"כ ר"ל דאוקי לה בקדרה חדשה ומשום ליבון רעפים ע"כ ס"ל הטעם משום חיסום דאי משום שצריך לבדקן ליכא חיוב חטאת. דהא אינו אלא חשש בעלמא וגם אי פקע ליכא כ"א טרח' שלא לצורך כמ"ש רש"י אבל אין בו מלאכה להתחייב עליו. ומה"ט פסק הרא"ש כמ"ד שצריך לחסמן כיון דר"ל ע"כ הכי ס"ל דמשום שצריך לבדקן ליכא חיוב חטאת ע"ש. ועוד לדבריו דגם בקדרה ישנה איכא משום חיסום א"כ א"א לבשל בי"ט דאפי' בישנה איכא משום חיסום ובזה א"ל דס"ל כמ"ש מ"א בשם הר"ן בסי' תק"ז ס"ק י"א דהיכי דהחיסום עם התשמיש באים כא' שרי. אבל קושיא א' ודאי קשי'. וע"כ צריך לחלק בין רעפים לקדרה דאע"ג דברעפים אפי' ישנים יש בהן חיסום. אבל בקדר' דוקא בחדש' איכא חיסום ולא בישנה וכאשר הוכחתי לעיל וכן נראה דעת רמ"א שכאן מודה להמחבר דסבירא ליה דאפי' רעפים ישנים אסור ולעיל ס"ס תק"ב בקדרה כתב דוקא חדשה אסור. ולכן שתק המ"מ בהל' שבת ליישב השגת הראב"ד דלא כהל"מ שכח המ"מ סמך את עצמו על מה שכתב בהלכות יום טוב דז"א כנ"ל:

(ג) (ס"ק ג) שמא תקרע. דאינו חייב כן צריך להיות:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.