כף החיים/אורח חיים/תקח
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
א) [סעיף א'] אין מלבנים את האבנים וכו'. כ"ה הגי' ברמב"ם שלפנינו אבל במ"מ ובב"י משמע שנוסחת הרמב"ם הרעפים וכ"ה בגמ' ובכל הפו' אבל אבנים מותר ללבן דלא שייך בהן חיסום. מ"א סק"א. שו"ג או' ב' וכ"ה בפי' המשנה להרמב"ם יעו"ש. וכ"ה הגי' בעה"ק לרשב"א בבי"מ שער ב' או' ו' הרעפים. וכ"ה בפי' ר"ח ובמאירי וכ"ה ברוקח סי' רצ"ט. וכ"כ ר"ז או' א'. אמנם בכלבו סי' נ"ח כתב שניהם אין מלבנים את הרעפים ולא האבנים החדשים וכו' וכ"כ בא"ח דף פ"ח ע"ג כלשון הכלבו. וכ"כ הלבוש. וכ"פ בשע"ש. ועיין עוד באו' שאח"ז:
ב[עריכה]
ב) שם. מפני שמחסמן. פי' להקשותן. דבהסק ראשון הם מתחזקין ומתקשין הלכך אע"ג דלצורך יו"ט נמי הוא דהא צולין עליהם מיהו כיון דבהסק זה נעשה כלי אסור רש"י ביצה ל"ד ע"א. ומשמע דה"ד ברעפים חדשים וחוזר על מ"ש שם בגמ' הכא ברעפים חדשים עסקינן. וכ"כ שם הר"ן. וכ"כ הרמב"ם שם בפי' המשנה. וכ"כ הרשב"א בעה"ק שם. ומשמע הא רעפים ישנים ואבנים חדשים מותר וכמ"ש הרמב"ם בפי' המשנה שם. וכ"כ רי"ו בח"ב שמותר ללבן רעפים ישנים לצלות עליהם. וכ"מ בעה"ק שם. אלא שבכלבו וא"ח שם כתבו אין מלבנין את הרעפים ולא האבנים החדשים וכו' משמע דגם אבנים חדשים אסור אבל ישינים שרי אפי' רעפים. אמנם הרמב"ם בחיבורו פ"ג מה' יו"ט דין י"א כתב סתם אין מלבנים את האבנים (וגי' המ"מ וב"י הרעפים) לצלות או לאפות עליהם מפני שמחסמן ולא חילק בין חדשים לישינים וכתב שם המ"מ נראה שהוא מפרש דמ"ש בגמ' הכא ברעפים חדשים עסקינן מפני שצריך לבדקן ואמרי לה מפני שצריך לחסמן ה"ק ואמרי לה אפי' ישינים אסור מפני שמחסמן בכל שעה שמלבנן יעו"ש והב"ד ב"י. וכ"כ היש"ש פ"ד דביצה סי' י"ט יש לחוש ולאסור אפי' ישינים יעו"ש. וכתב העו"ש או' א' שכ"מ לשון הש"ע שסתם שאין לחלק בין פעם ראשון לפעם שני דלעולם איכא משום מחסמן יעו"ש. וכ"כ הט"ז סק"א דאפי' בישנים אסור. וכ"כ מ"א סק"ב. ר"ז או' א' אמנם הא"ר או' ב' כתב לתמוה על דברי הפו' הנז' שכתבו לאסור בישינים כיון שהרמב"ם מתיר להדיא בפי' המשנה וכ"כ הכלבו בשמו וכו' ועוד הא הרשב"א והרמב"ן והר"ן ורי"ו נמי מתירין וכ"מ מפירש"י וע"כ כתב דגם הרי"ף והרמב"ם וטור ס"ל דמותר בישינים והא דלא כתבו בפי' סמכו על מ"ש תנור וכירים חדשים וכו' ובטור סמך נמי אקדירות דלעיל וכתבו הכא משנה כצורתה כדרכם וזה ברור עכ"ל וכ"כ הנה"ש יעו"ש. ולענין דינא נראה כיון שהרמב"ם כתב בהדיא בפי' המשנה להתיר ברעיפים הישינים וכ"מ מפירש"י וכ"כ פשט לשון הגמ' וכ"כ בהדיא הרשב"א והרמב"ן והר"ן ורי"ו וכלבו וא"ח ולשון הרמב"ם והטור והש"ע נוכל לפרש כמ"ש הא"ר והנה"ש כדי שלא יהיו דברי הרמב"ם סותרים זה את זה לעת הצורך יש להקל ברעיפים הישינים אבל אם אפשר בלא זה יש להחמיר. וכן באבנים החדשים יש להחמיר כיון שהוא בהדיא בכלבו ובא"ח ובלבוש וכ"ה הגי' בהרמב"ם שלפנינו ובש"ע והנזהר גם באבנים ישינים תע"ב:
ג[עריכה]
ג) שם. ואין שוברין את החרס וכו' כשצולין דגים על האסכלה שוברין חרסים או חותכין נייר ושורין במים וסודרים הנייר ע"ג האסכלה מפני שהמתכת מתחמם ושורף את הדג, וביו"ט אסור משום תיקון מנא, רש"י ביצה ל"ב ע"ב. ב"י. ט"ז סק"ב:
ד[עריכה]
ד) שם. ואין פוצעין את הקנה וכו' זהו כפירוש הרמב"ם ורש"י פירש (ביצה ל"ד ע"א) לתת קרמיותיו תחת המליח על האסכלא שעושה כלי דכל מידי דעביד להשתמש בו הוי תיקון כלי עכ"ל והב"ד ב"י. מ"א סק"ב. וכ"פ החמ"מ או' א' כפי' רש"י והרמב"ם. וכ"פ הר"ז או' ב' מק"ק סי' מ"ה או' ב' ואו' ג' מ"ב או' ד':
ה[עריכה]
ה) שם. פוצעים אגוזים במטלית. ומכה על המטלית כדי לשבור הרבה אגוזים בבת אחת. הר"ן סוף פ"ד דביצה. א"ר או' ד' מש"ז או' ג' מ"ב או' ה':
ו[עריכה]
ו) שם. ולא חיישינן שמא תקרע. דאפי' נקרע לא איכפת לן דאין זה קורע על מנת לתפור. רש"י והר"ן שם. ב"י. לבוש. ב"ח. ט"ז סק"ג. מ"א סק"ג:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |