מחצית השקל/אורח חיים/תצט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מחצית השקל ‏ אורח חיים תצט

(א) (ס"ק א) אין מרגילין כו' והב"ח כ' כו' ר"ל דבש"ע פסק כהרמב"ם דלא אסר כ"א במוציא כל הבשר דרך דגל א' דאיכא טירחא מרובה אבל בענין אחר בין מלמעלה למטה ובין מלמטה למעלה שרי אבל הב"ח פסק כרש"י דאוסר בכל ענין בין מלמעלה למטה ובין מלמטה למעלה אפי' לא הוציא כל הבשר מרגל א' ולאפוקי מדעת הרב"י שהבין דגם רש"י לא אסר כ"א מלמטה למעלה אבל מלמעלה למטה גם לרש"י מותר:

(ג) (ס"ק ג) להגביה כו' דהטעם דשרי כו' ר"ל אע"ג דקי"ל דאין שוטחים החלבים וכמ"ש סעיף ד' דשאני חלבים דמינכרא מילתא שלצורך החלבים עושה וכמ"ש מ"א סק"ח אבל שטיחת העור אינו ניכר שעושה לצורך העור דיש לומר שעושה לצורך עצמו והוא לצורך י"ט והיינו משום דחזי העור למזגא עלי' (היינו לישב עליה כמו שהיא שטוחה):

וכן משמע בגמר' כו' ופריך מ"ש מעור לפני הדורסים כו' היא מעין ראיה ראשונה אלא דראיה הראשונה מדברי המתרץ וכדקי"ל עכשיו מדברי המקשן אדפריך על איסור שטיחת החלבים מנתינת העור לפני הדורסים אע"ג דנתינת העור לפני הדורסים הוזכר תחלה במשנה דהא תנן בש"א אין נותנין עור לפני הדורסן ולא יגביהנו כו' וב"ה מתירין מ"מ כיון דהגבת העור ע"ג יתידות לפי' הב"ח דומה ממש לאיסור שטיחת חלבים ע"ג יתידות טפי ה"ל להקשות מן לא יגביהנו כו' והאי יגביהנו דאסר ב"ש ר"ל טלטול ועלה קאי דקתני ב"ה מתירים ר"ל הטלטול אבל הגבהה ע"ג יתידות גם לב"ה אסור. והכא אמרינן דהתירו סופן משום תחילתן ר"ל משמע שזולת טעם זה היה אסור לטלטל וגם אם כשחטה מעי"ט דל"ל התירו סופן משום תחילתן. ואמאי הא בלא"ה מותר לטלטל העור:

דלמא הכא שרי להגביה כו' ר"ל הא דאיצטריך לטעם התירו סופן משום תחילתן וגם מה שאוסר אם נשחטה מעי"ט היינו להגביה ע"ג יתידות דנראה כמעבד אבל טלטול אפי' מעי"ט מותר בלי טעם דסופן משום תחילתן:

וכ' היש"ש דאפי' מחמה לצל כו' ואתי לאמנועי משמחת י"ט כו'. הנה יש"ש אזיל לשיטתיה דגם בס"ס תצ"ז כ' מ"א בשמו דאם הבהמה טרפה אסור לטלטל ול"ח דלמא מימנע ולא שחיט דלא שכיחי טריפות ולכן בזמן הזה דשכיחי טריפות מותר אבל לפי מ"ש מ"א שם הטעם דל"ל דלמא ימנע ולא שחיט מחשש שמא ימצא טריפה ויהי' אסור לטלטלה מחמה לצל ויסריח דהא אפשר שישחוט מיד במקום הצל ואפילו יאחר לטלטלה לא יפסיד כיון דמונח במקום הצל. וא"כ ה"ה הכא יהי' אסור לטלטלה מחמה לצל. ואולי י"ל בשלמא בטריפה י"ל אפי' הוי שכיחא טריפות מ"מ כיון דלא הוי טריפה לא ימנע מחשש שמא ימצא טריפה. ואם אף על פי כן חושש מספיקא מ"מ לא ימנע דהא אפשר לשחוט בצל. אבל סברא זו גרידא דאפשר שישחוט בצל לא סמכינן. וא"כ בעור דהוי וודאי לא סמכינן על מה שאפשר לשחטה בצל וחיישינן דלמא אתי לממנע ול"ש והתירו הטלטול:

(ד) (ס"ק ד) לצלי שיתן כו' עבי"ד סי' ע"ו ר"ל דהתוס' ס"ל דמדינא צלי א"צ מליחה כלל לכן הוצרכו לומר דאע"פ כן הדרך שמולחים הצלי כדי ליתן בו טעם אבל לדידן דקי"ל בי"ד כהפוסקים דגם צלי צריך מליחה קצת בלא"ה א"ש מ"ש כדרך שמולחים לצלי מדינא:

אבל לקדרה אסור ומבואר שם דאפי' לצלי כעין קדרה ופי' רש"י קרוב למליחת בשר של צורך קררה עכ"ל אפילו הכי אסור:

ה"ל כלי שא"מ ובספר א"ר כתב וז"ל וצ"ע דודאי הדם יוצא דרך העור כמ"ש בי"ד סי' ע"א עכ"ל ר"ל דמבואר שם דמותר למלוח הראש ע"ג העור שעליו וע"כ צ"ל דהמלח מוציא הדם מן הראש דרך נקבי העור אף על גב דשם הטעם דהוי כחתיכה עבה הראש עם העור. דהא העור דבוק לראש משא"כ הכא דאין העור דבוק לבשר. מכל מקום מוכח שם דבעור יש נקבים שע"י הדם יוצא. אבל מקום אפשר לחלק דודאי הנקבים הם דקים מאד ומצד עצמם אין הדם יוצא מתוך הנקבי' והוי כלי שא"מ אלא הא דמותר למלוח ע"ג העור של הראש. דע"י כח המלח יוצא הדם דרך הנקבים אע"ג שהם קטנים וצ"ל דגרע מדף חלק ברהיטני דמולחי' עליו כמ"ש בי"ד סי' ס"ט סעיף ט"ז וה"ט דבעור יש מקומות שיש בהם גומות:

(ה) (ס"ק ה) מעי"ט כו' ואפשר אם שחטה כו' וצ"ע וע"ל ס"ס תצ"ז במ"א:

דאין לחלק בין מזיד לשוכח ועמ"ש מ"א סי' תקכ"ז סק"ז:

ואם נשחטה בי"ט א' צ"ע כו' ער"ס תק"ט מ"ש בס"ק ב' בשם מהרי"ל דמשמע דפשיטא ליה דכה"ג אמרי' י"ט א' לגבי שני חול אע"ג דבקיאין בקביעא דירחא:

(ו) (ס"ק ו) כדי כו' אבל בלא"ה אסור כו' דל"ח למידי ומה"ט חלק הפר"ח על רמ"א וס"ל דאפי' להצניען אסור דלא הותר בעור לפני הדורסין סופן מ"ת אלא בצירוף דחזי למזגא עליה אבל משום סופן מ"ת גרידא לא הותר ואייתי ראיה ולכן נוצות דל"ח למזגא אסור להצניען ע"ש:

(ז) (ס"ק ז) אין מולחים דמולח כו' ר"ל הא קי"ל בשבת דף ע"ה ע"ב כמ"ד אין עיבוד באוכלין וכן מבואר לעיל סי' שכ"א והכא משמע דיש במליחת חלבים איסור תורה דהא אפילו לשוטחן אסור דלמא אתי למימלחינהו כמ"ש מ"א סק"ח. ואי לאו דמליחה אסורה מן התורה ה"ל גזרה לגזרה אע"כ דדבר שאינו אוכל גמור יש בו משום עיבוד מן התורה:

(ח) (ס"ק ח) אפילו לשוטחן דמוכחא מלתא כו' ר"ל מ"ש מעור לפני הדורסים דהותר סופן מ"ת ובחלבים לא הותר השטיחה ומשני שאני עור דחזי למזגא עליה ולא מוכחא מלתא שעושה לצורך העור משא"כ חלבים דל"ת למזגא מוכחא כו':

(ט) (ס"ק ט) שנשחטה כו' דחזי להדלקה. דהיינו שיתן פתילה עליו וכמ"ש לקמן גבי שעוה:

קשה הא כתבו התוס' דאיתא שם תמרי' שאכל בי"ט ר"י דא"ל מוקצה אסור להסיק בגרעינותיהם דהוי נולד ור"ש מתיר וע"ז הקשו התוס' הא רבא כר"י ס"ל ואפ"ה אמרי' דאמר רבא לשמעי' שיצלה לו האווז ולהשליך הבני מעיים לשונרא ואמרינן שם הטעם כיון דבני מעיים מסריחים דעתיה עליה מאתמול כשיסריחו להשליכן לשונרא וא"כ ה"ה בגרעינים י"ל כיון דהגרעינים אין ראוים למאכל אדם מאתמול דעתיה כשיאכל התמרים להסיק בגדעיני' ול"מ נולד וע"ז תירץ וי"ל דהתם בר אווזא כו':

ואין המעים צריכים לאווז'. ר"ל כיון דכבר נשחטה האווזא מעי"ט ואין האווזא שוב צריכא לבני מעיים אף על גב דהבני מעיים עדיין הם תוך האווזא מ"מ ה"ל כאלו מונחים המעים תוך דקילא ולא תוך האווז לכן מהני דעתו ליתנו לשונרא. משא"כ בגרעינים דצריכי' אתמול לתמרים דכל זמן שאינו אוכל התמרים א"א ליטול הגרעינים מתוכן שיתקלקלו התמרי' ולכן מאתמול הוי כתמרים עצמן. ולכן בי"ט כשאוכל התמרים הוי הגרעינים נולד ולא מהני מה שדעתו עליהם אתמול:

א"כ חלבים נמי כו' אע"ג דלדידן י"א בסי' תצ"ה דבי"ט ל"ל מוקצה מ"מ נולד אסור לכ"ע כמ"ש רמ"א והכא נולד הוא:

דפסק פ"ד דביצה גבי בני מעיים כצ"ל:

אלא להצניען כו' אף על גב דל"ח למזגא מ"מ הותר סופן מ"ת גדידא כמו גבי נוצות דשרי לרמ"א בסעיף ג' וא"כ לדעת פר"ח דחולק שם. ה"ה דאסור לטלטל להצניען. אלא דהפר"ח כאן הסכים עם הג"א ודעימיה להתיר טלטול החלבים מטעם דחזי להדלקה ואידך טעמא:

אם הוא לח אסור לטלטלה. דלא חזי למזגא כ"א ע"י הדחק:

כמ"ש סי' ש"ח כו' זו היא לדעת הרב"י שם אבל רמ"א שם חולק דאין חילוק בין לח ליבש אלא עור בהמה גסה אפילו לח שרי. ושל בהמה דקה אפילו יבש אסור אא"כ דחשב עליה מבע"י ע"ש במ"א:

שלא יסריח. והותר סופן מ"ת.

(י) (ס"ק י) אסור כו' דסגי ליה במליחה מועטת דע"ג העור לא הותר כ"א מליחה מועטת כמו לצלי כדלעיל ובזה לא מהני לעור שיהי' כמעבד משא"כ בחלבים דאפילו מליחה מועטת מהני להו והוי כמעבד והוי כמו מליחה לקדירה גבי העור דאסור:

מחמת איסור ר"ל אפילו באויר נמנעים שמא יפול הבשר מידו על החלבים. ואפשר בזה"ז. ר"ל לדעא הר"ן יש סברא לאסור אפילו למלוח מעט על גב העוד דבזה"ז גם בעור מוכח מלתא דעביד לצורך העור כיון דאין דרך למלוח ע"ג העור:

וגם בחול אין דרך כו' ד"ל דיש גם סברא להיפך להקל בזה"ז יותר למלוח ע"ג עור ואינו נראה שעושה לצורך העור:

(יא) (ס"ק יא) שמלאכתו כו' אף הרי"ף כו' ר"ל דבר"פ כל הכלים אמר רבא כלי שמלאכתו לאיסור מ"מ מותר לטלטלו לצורך גופו או לצורך מקומו ואותבי' מדתנן בביצה אין נוטלים העלי לקצב עליו בשר דברי ב"ש וב"ה מתירים ושוין שאם קיצב עליו בשר שאסור לטלטלה. ומשני הא דאסר בביצה לטלטל העלי מיירי מחמה לצל. אבל לצורך גופו ומקומו באמת מותר (וכתב התוס' לפ"ז למה הוצרך לאשמועינן דב"ה מתירים לטלטל לקצב עליו בשר והיינו משום שמחת י"ט ת"ל דבלא"ה מותר. כיון דהוי לצורך גופו. ותי' דנקט עלי לקצב ע"ב משום ב"ש דאע"ג דאית ביה משום צורך י"ט אפ"ה ב"ש אוסרים) ובדף קכ"ד ע"א איכא אוקימתא אחריתי דאף ע"ג דכלי שמלאכתו לאיסור מותר לטלטל לצורך גופו ומקומו. מ"מ עלי אסור דהוי מוקצה מחמת חסרון כיס. דאדם קפיד עליו ומייחד ליה מקום ע"כ. ולפי אוקימתא בתרייתא מוכח דאפילו כלי שמוקצה מחמת חסרון כיס מותר לקצב עליו משום שמחת י"ט דהא עלי מוקצה מחמת חסרון כיס. ואפ"ה מתירים ב"ה לקצב עליו. משא"כ לקמייתא דמוקי לה במחמה לצל ע"כ ס"ל דעלי לא הוי מוקנה מחמת חסרון כיס. דאל"כ אפילו לצורך גופו אסור וא"כ לא מצינו דמתיר ב"ה לצורך יום טוב לטלטל כלי שמוקצה מחמת חסרון כיס:

והתוס' ויש"ש פוסקים כאוקימתא בתרייתא דעלי הוי מוקצה מחמת חסרון כיס. ולפ"ז מוכח דאפילו מחמת חסרון כיס מותר לטלטל משום שמחת י"ט ואע"ג דהריף פסק כאוקימתא קמייתא דאיירי מחמה לצל ולא הוה עלי מוקצה מחמת חסרון כיס וכן פסק פה בש"ע וא"כ אין ראיה להתיר מוקצה מחמת חסרון כיס לצורך י"ט מ"מ כיון דאפילו להרי"ף עכ"פ אין ראיה לאסור. עדיף טפי לומר דלדינא מודה הרי"ף להתוס' ויש"ש דאפי' מוקצה מחמת חסרון כיס מותר לטלטל משום שמחת י"ט כדי למעט במחלוקת ולהמציא פלוגתא בין הפוסקים:

(יב) (ס"ק יב) ומקומו כו' מותר לטלטל עלי כצ"ל ואפ"ה שרי לטלטל עלי כצ"ל:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.