מחצית השקל/אורח חיים/תצו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מחצית השקל ‏ אורח חיים תצו

(א) (ס"ק א) ומנדין. כו' דכל דבר כו' הם דברי הר"ן פ' מקום שנהגו דאמרי' שם נתן בר אסי' אזיל חוץ לתחום בי"ט שני ושמתי' ר' יוסף והקשה הר"ן דמהכא משמע דמאן דעבר אדרבנן מנדי'. ואלו בפ' כירה אמרי' המבשל בחמי טבריא בשבת דליכא רק איסור דרבנן לוקה מכת מרדות ותי' דבמלתא דהוי עיקרו דרבנן כגון חילול יו"ט שני. דכי עקר לי' עקר לכולי מצוה כה"ג משמתין לי' דהוי עבירה חמורה. אבל מבשל בח"ט דעיקר איסורו דהיינו באש דהוי דאורייתא. א"כ אי עבר ובישל בח"ט. מ"מ עיקר המצוה דהיינו בישול באש במקומה עומדת ולא עקר לכל המצו' די במכות מרדות עכת"ד מזה מוכח דאפי' לא עבר בי"ט שני כ"א שבות מ"מ מנדין דהא תחומין קי"ל דהם דרבנן ואפ"ה שמתוהו:

ובש"כ שם שהקשה ע"ד הרב"י. מ"מ מבואר מדברי הרב"י שם דהמפקפק בא' מדברי סופרים חמיר מעובר ע"ד חכמים. וב"י ס"ס תקכ"ד כתב שמלקין ומנדין וכתב הפר"ח דו' של ומנדין היא וא"ו המחלקת. ואו או קאמר או מנדין או מלקין והכל לפי ראות עיני הדיין כפי חומר העבירה וכפי האדם ואפי' הוזכר בגמ' מנדין הרשות ביד הדיין להלקות. וכן אפי' הוזכר בגמ' מלקין רשאי הדיין לנדות וחולק על ר"ן הנ"ל והסכים עמו לדינא הפר"ח:

(ב) (ס"ק ב) מלקין כו' וברמב"ם לא משמע כן. שכתב בפ"ו מהלכות חמץ דין י"ב אסרו חכמים לאכול מצה בערב פסח כו' ומי שאכל כו' מכין אותו מכת מרדות עד שתצא נפשו עכ"ל הרי לא נתן קצבה למכות. וכתב הר"ן וז"ל אע"ג דהוא ס"ל דלא כרמב"ם אלא דמכות מרדות הוא להקל ממלקות של תורה וכפי האומ'. ומיהו מכת מרדות על עבירה נמשכת מכין אותו עד שתצא נפשו או עד שיקבל עליו דברי חכמים עכ"ל. ולזה הסכים פר"ח סי תע"א:

(ג) (ס"ק ג) לכחול כו' אפילו בשבת שרי לעשות שבות. ולכחול העין אינו אלא שבות א"כ אי כולל כל הגוף אפילו בשבת מותר על ידי ישראל כ"ש בי"ט א':

אולם דבריו צ"ב הא לעיל סי' שכ"ח הביא הרב"י ד' דעות בזה וכתב דברי הסברא השלישית עיקר ופירש מ"א שם דבאין בו סכנת אבר. ניהו דמותר על ידי ישראל שבות היכי דכולל כל הגוף מ"מ צריך לעשות על ידי שינוי. וא"כ דלמ' לעולם כאן מיירי בכולל כל הגוף ובי"ט שני שרי לישראל אפילו בלי שינוי וצ"ל דמ"א דייק ממ"ש הרב"י אע"פ שאסור בראשון אלא ע"י גוי משמע דליכ' שום היתר ע"י ישראל ולזה קשי' ליה דהא מצינו היתר אפילו ע"י ישראל עכ"פ על ידי שינוי ואיך סתם הרב"י וכתב אלא ע"י גוי אע"כ מיירי באינו כולל כל הגוף. ובזה קיל לכחול בי"ט שני. דכה"ג בראשון אפילו ע"י שינוי אסור. אבל בשני מותר אפילו בלי שינוי. וא"ל על הרב"י גופיה מנ"ל להקל כ"ה י"ל דהכריע כן מסבר' דנפשיה דהא הרמב"ם מיקל לכחול אפילו אין שם חולי כלל וכתב המ"מ הטעם דהוי הנאת הגוף וניהו דלא קי"ל כוותיה מ"מ סגי בחולה אפי' אינו כולל כל הגוף. ולכן השמיט הרב"י או שאר חולי ר"ל דבשאר חולי בעי' שיהיה כולל כל הגוף א"כ אתי' בק"ו מלכחול דמותר אפילו אינו כולל כ"ה:

רמ"א בא להורות דאפילו להאוסרים כו' ר"ל דברי רמ"א הם הם דברי הר"ן והר"ן לטעמיה דס"ל בשבת אפילו חולי הכולל כל הגוף מ"מ לא הותר לישראל שבות אפילו על ידי שינוי ולפ"ז אינו כ"כ דבר פשוט להתיר לישראל שבות בי"ט שני אע"ג דכ"ש הוא מדמותר לכחול מ"מ לאו מלת' דפשיט' הוא כ"כ כמו להרב"י:

(ד) (ס"ק ד) בני כו' כל כו' לשון המאור. הרב"י הביאו בשם ס' א"ח וי"ל דהעתיקו מדברי בעל המאור כ"כ פר"ח:

שרי לעשות בצינע' כיון דדעתו לחזור אין איסורו אלא משום מחלוקת. ובצינע' ל"ל למחלוקת ולמה סתם פה משמע אפילו בצינעה אסור:

דא"א לעשות בצינע' אע"ג דאיכ' כמה מלאכות דאפשר לעשותן בצינעה כמו התפירה והטויה. מ"מ כיון דרוב המלאכות נעשית בפרהסי' לא חלקו חכמים כ"כ פר"ח:

(ה) (ס"ק ה) ביישוב. דוקא בישוב ישראל דהא כיון דדעתו לחזור דאין איסורו כ"א מפני המחלוקת עם בני העיר הנוהגים איסור וזה לא שייך ביישוב גוים:

(ו) (ס"ק ו) אבל כו' כיון שאין דעתו כו' דאז לא משום מחלוקת לבד נאסר. אלא דה"ה כמותן וחל גם עליו האיסור. כיון דקבע דירה פה. לכן אפילו יישוב גוים אסור. ודוק' כשעדיין לא הגיע לשום יישוב עדיין לא חל עליו להיות כמותן דהא שם וודאי לא יקבע דירה דהא אינו מקום יישוב אבל כשהגיע ליישוב אע"פ שהם גוים. מ"מ אפשר שיקבע דירתו פה לכן חל עליו חומרת אותה מדינה:

(ז) (ס"ק ז) חוץ כו' דח"ל מיקרי מדבר כצ"ל ור"ל דאמרי' במדבר מותר. לכן אם ד"ל מותר דהא כה"ג ד"ל משום מחלוקת ואם אין ד"ל. דאיסורו כשיגיע ליישוב דה"ה כמותן וחל עליו האיסור משא"כ כשעדיין חוץ לתחום יישוב לא הוקבע עדיין להיות כמותן. בני א"י כו' אין מנדין ומ"מ כתבו בשם מהרש"ל שבימיו אירע כן ולא זכה המחלל לחזור לא"י ומת בח"ל:

ומתפללים י"ח כמקומן וכתב פר"ח כיון שתפלת י"ח יותר ארוך מתפלת י"ט שהיא רק ז' ברכות. ויהיה ניכר אם יאריך בתפלתו לכן הקדים להתפלל י"ח קודם שהתחילו הציבור דבהקדמת התפלה אינו ניכר כ"כ מאלו מאריך בסוף התפלה ע"ש:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.